אין כמו בבית
כאשר אתם מגיעים הביתה ופותחים את דלת הכניסה, איזו הרגשה מציפה אתכם? שמחה לשוב לבית המוכר או תחושה של זרות? קבלו צרור טיפים שיהפכו את הבית שלכם לבית הכי חם שיש
תמיד תהיתי למה נסיעות גורמות לאנשים להקדיר את פניהם ומעלות מבט עצוב בעיניהם. בקושי רואים חיוכים ופנים שמחות בשדות התעופה. אחרי שביליתי את ששת הימים האחרונים בדרכים ובאוויר, טוב להגיע הביתה.
אין כמו בבית, אלא אם ביתך מלא בבלגן ובברדא"ק! לפני שנים הייתי עושה כל מה שביכולתי כדי להתרחק מן הבית. היום
הפליי ליידי: לא לכל אחד
ניסתה בבית
אביטל מולאי
אביטל מולאי ניסתה את שיטת המיילים של הפליי ליידי לסדר בבית ובחיים. בואו נגיד שלא מדובר בהצלחה מסחררת
ואז רוברט ואני נישאנו. לכל אחד מאתנו כבר היה בית מלא בלגן משלו, ואחרי הנישואים עוד המשכנו לבלות במכירות פומביות ובשווקים במטרה לקנות חפצים נוספים. בכל פינה נערמו דברים מיותרים, ולא נותר לנו מקום לשבת בו! זה היה נורא. שוב ושוב תכננתי תוכניות של שיפוץ מסיבי של הבית, תכננתי להיפטר מהשטיח הירוק המדובלל ומארונות המטבח המכוערים. היינו יוצאים לארוחת ערב ומתכננים יחד תוכניות גדולות, ולא עושים איתן כלום, מפני שהרגשתי שמאחר שכבר עכשיו אינני יכולה לשמור על בית נקי, זה יהיה בלתי אפשרי לעשות זאת בבית גדול יותר. רוברט תמיד תמך בי ולא ציפה ממני לבשל, לנקות או אפילו לכבס. הוא תמיד אמר שהיד שלו לא בגבס, ואם משהו יטריד אותו, הוא יעשה אותו בעצמו. זה גרם לי להרגיש עוד יתר רע. לגבר הנפלא הזה הגיע שיפנקו אותו, ואני לא יכולתי אפילו לדאוג לכך שיהיו לו לבנים נקיים במגירה. באותה נקודה התחלתי להבין מה קורה לי, ולמה תמיד התקשיתי "להחזיק" בית.
כפי שסיפרתי לכם פעמים רבות, הכל התחיל בכיור המבריק. הייתי חייבת ליצור הרגל אחד בכל פעם, והצעד הראשון והחשוב ביותר שלי היה שמירה על כיור מבריק. לכן גם המשימה הראשונה שלכם היא הברקת הכיור. מתוך הכיור המבריק האחד התחיל הניקיון לסחוף את ביתנו, כמו אביר על סוס לבן. זה לא קרה בן רגע, אבל לאחר ארבעה חודשים, התחלנו לראות הבדל של ממש במראה הבית, ולא רק זאת – התחלנו להרגיש אחרת כששהינו בו. אני אוהבת לחשוב על התהליך הזה כעל לידה של "אני" חדשה, מפני שזה בדיוק מה שקרה! בעודי מתמודדת עם יחס טוב יותר לעצמי ועם פינוי הבלגן, הפך אוסף החדרים ל"בית" של ממש. לא מוזיאון, אלא בית אמיתי, שאפשר ליהנות ממנו מבלי לפחד מזרים שיתדפקו על הדלת, או אפילו מחברים קרובים. שוב לא ניסיתי להסתיר את הסוד הקטן והמלוכלך שלנו. נפטרתי מן הפחדים ומן הסודות. הבלגן נעלם, וביתנו הפך לחוף מבטחים מסביר פנים.
שננו ויישמו: "אין כמו בבית!"
אין כמו בבית! אין כמו בבית! אין כמו בבית! כאשר אתם יכולים להרגיש את הרגשות האלה כלפי המקום שבו אתם גרים, אז אתם יודעים שאתם עפים, אוהבים את עצמכם סוף סוף.
רוברט ואני נהנים מן הבית שלנו. הוא איננו נטול רבב, אבל גרים בו אנשים שאוהבים אותו. כל סנטימטר בבית גורם לנו לחייך. והסיבה לכך היא ששחררנו את הבלגן, ניקינו את אזורי האסון וקבענו שגרות פשוטות שמביאות ברכה לביתנו בכל יום ויום. גם אתם יכולים לעשות זאת.
אחד הדברים הראשונים שבהם תבחינו בזמן שאתם מחזירים לעצמכם את השליטה על בתיכם, הוא שתתחילו לפתוח את התריסים ולהסיט את הווילונות, כך שהשמש תחדור פנימה. החפצים הלא נחוצים מכערים את מראה החדר, וכשהם ייעלמו, בתיכם יפצחו בשיר, וכך גם אתם. אני אוהבת להיות בבית. למעשה, אני ממש שונאת לעזוב אותו. למרות שאין לי ברירה אלא לצאת לנסיעות מדי פעם, תמיד טוב לחזור הביתה. האם ידעתם שבכל פעם שאתם פותחים את דלת הכניסה, אתם יכולים להרגיש שהבית מקדם אתכם בברכה?
האם אתם מוכנים לעוף, לאהוב את עצמכם סוף סוף? אין כמו בבית – אני מבטיחה לכם.
לעזרה נוספת בהתגברות על הברדא"ק, פנו אל אתר האינטרנט של פלייליידי והצטרפו חינם לקבוצת ההדרכה שלה, בכתובת www.FlyLady.net, או אל ספרה, Sink Reflections, בהוצאת בנטאם, ואל ספרה החדש, Body Clutter, בהוצאת פיירסייד, שהגיע לרשימת רבי המכר של הניו-יורק טיימס. הזכויות שמורות למרלה סילי, 2007. פרסום זה מופיע ברשות.
מומלצים
