שתף קטע נבחר

"הגירושים הפכו אותי להורה סוג ב'"

איך יכול להיות שאבא שקם בלילה, האכיל, חיתל ואפילו החזיק את היד בחדר הלידה וקיבל לידיו ראשון את התינוק הצורח - פתאום הופך, רגע אחרי הגירושים - להורה סוג ב'? רוצות שיוויון בבית? הוא צריך להחזיק גם אחרי הגירושים

"בחיים לא דימיינתי שזה יקרה", מספר לנו תמיר רוזנברג, אב גרוש, הורה לבן ובת, כשהכאב ניכר על פניו. "אף אחד לא מעלה על הדעת שזה יכול לקרות לו", נצצו עיניו של גיא רוה, שהתגרש לפני כשנתיים, והיום רואה את בנו פעמיים בשבוע.

 

אכן, יש כאב שאפשר רק לדמיין, וכזה הוא הכאב שבהיקרע אב מילדיו. תמורות רבות עבר הגבר המודרני בעשורים האחרונים, וכיום אפשר להצהיר בגאווה שהאבהות הפכה למסורה ורגישה יותר.

 

חלון של מספר שעות

כיצד אם כן ניתן להסביר לאב רגיש ומסור שהגירושים הופכים אותו להורה סוג ב'? כיצד אפשר לשכך את כאביו של האב שמסתפק בטעימות קטנות של ילדיו, אחרי שנים בהם התרגל לשמוע את נשימות ילדיו ממש לידו?

 

תמיר וגיא, שהתראיינו לכתבה, רואים את ילדיהם הכי הרבה שרק אפשר, הכי הרבה שרק מאפשרים להם – פעמיים באמצע השבוע, וסופ"ש פעם בשבועיים. נשמע לכם מספיק? להם זה ממש לא. כל מה שהם רוצים זה להיות כמה שיותר עם ילדיהם, אבל אחרי הגירושים גילו שהם לא יכולים. הם גילו שהם נאלצים להיאבק על זכותם להיות הורים.

 

לפני החתונה דרשו מהם שיוויון, אחרי החתונה דרשו מהם שיוויון, ואילו אחרי הגירושים – השיוויון התפוגג. כעת הם נאלצים לצפות מרחוק בילדים הגדלים, דרך חלון של מספר שעות בשבוע.

 

 

החוק מעניק לאם משמורת על הילדים בצורה מלאה, וללא עוררין. בארץ מונהג כלל הקרוי "חזקת הגיל הרך", אשר מעניק עדיפות כללית לאם עד לגיל 6. אם ההורים נפרדו לפני שהילד הגיע לגיל 6, הילד נשאר אצל האם. אבל גם כשהילד מגיע לגיל 6, סיכויי האב לקבל את ילדיו לחזקתו נחותים מאוד, בשל עקרון "ההמשכיות".

 

"זו אפליה על רקע מיני", קובע רועי רונן, ראש ארגון "הורות משותפת שווה". "20 שנה של מחקרים מראים שיש חשיבות אדירה לאב בעיצוב האישיות של הילד ומדגימים כמה חשוב שיהיו לילד שני הורים", אומרת עו"ד יעל גיל, מומחית לדיני משפחה. "כיום הרשויות מרחיקות את האבות מהילדים. אבות צריכים ממש להתחנן כדי לראות את הילדים".

 

שיוויון אמיתי

"חלוקה של חצי חצי במשמרת הייתה גם עוזרת לנשים ולא רק לילדים", היא מסבירה, "אם היה מוטל על האב בחוק לטפל בילדים – האם הייתה יכולה לצאת מהבית יותר והיה לה קל יותר לפתח קריירה. זה שיוויון אמיתי".

 

שיוויון? עו"ד גיל טוענת שבתי המשפט נוטים חד משמעית לכיוון האם. כדי להלחם על צרכי האבהות שלו, נאלץ האב לשכור עו"ד והוא זה שנאלץ להוכיח כי הוא מסוגל וראוי.

 

פעמים רבות האב צריך להוכיח שזה בסדר שילדו ישן אצלו, שהוא כשיר להלין את ילדו בביתו וגם אז הוא לא בהכרח יזכה לכך. לינה אצל האם, לעומת זאת, נחשבת לאקסיומה משפטית.

 

"האב צריך להתחנן בשביל לראות את הילדים והרבה פעמים השופט לא רוצה לשמוע את הצד שלו ופקידות הסעד בכלל לא מתייחסות אליו", אומרת עו"ד גיל. למרבה כאבו של האב, האישה יכולה גם להחליט שהיא עוברת אזור מגורים (כולל לחו"ל), ובכך להרחיק את הילדים מאביהם. ברוב המקרים בית המשפט יאשר את זה, אפילו כשמדובר בהגירה לחו"ל.

 

אבא משלם יותר 

הנלחמים למען שיוויון לאבות גרושים חרטו כמה נושאים עיקריים על דגל המאבק. שני העיקריים הם המזונות והמשמורת. "זה שורש כל רע", פסק באוזנינו רועי רונן, בהתייחסו להפלייה לרעה בחובה למזונות לילדים.

 

במדינת ישראל חובת המזונות לילדים מוטלת בעיקר על האב. האבסורד הגדול הוא שגם במקרים בהם האם משתכרת כמו האב או אפילו יותר ממנו, עדיין הוא נאלץ לשלם יותר.

 

"כרגע הגברים אמורים לשאת בכל המזונות ההכרחיים – מזון וכלכלה, ביגוד והנעלה, מדור, בריאות וחינוך", מסבירה עו"ד גיל, "בפועל יוצא שהאבות משלמים מזונות עד גיל 18, לרוב בין 1500 ל-4000 שקלים לילד, וזה תלוי בשופט ובעו"ד ולא תלוי בשכרו של האב".

 

"צריך פשוט להתייחס עניינית לכל מקרה לגופו", מייחלת עו"ד גיל לשינוי, "צריך שהגבר יתקיים בכבוד ושהאישה גם תחלוק במזונות. כרגע המזונות לא פרופורציוניים לשכר של האב, לא לצרכים של הילד ולא לשכר של האישה".

 

ההשלכות, לדאבון הלב, חמורות הרבה יותר מהנזק לחשבון הבנק של האב. אבות רבים אינם מסוגלים לעמוד במזונות, מנתקים את הקשר עם הילדים ובורחים.

 

"מה שקורה זה שאבא שלא יכול להיענות לתביעות הכספיות של האמא משלם בקשר עם הילדים", זועם רועי רונן ולא רק הכסף מפריד בין האב לילדיו, אלא גם זמן האיכות.

 

משמורת משותפת כברירת מחדל

על דגלי המאבק מתנוססים לא רק סוגיות אקוטיות כגון משמורת ומזונות, אלא גם סוגיות יום-יום. הרי מאבק אמיתי מתנהל גם בצעדים קטנים.

 

גיא רוה הוא אחד ממובילי המאבק על שיוויון לאבות גרושים. הוא מנהל מאבק בכנסת על זכויות בסיסיות, כגון הזכות לקבל דברי דואר הנוגעים לילדו באופן שוטף ומלא, הנחות בארנונה לשני ההורים הגרושים ונקודות זיכוי גם לאבות גרושים. הוא מכלה זמנו בטלפונים, פקסים והופעות בכנסת, כדי להשיג זכויות טריוויאליות, שאמורים להקל מעט על תפקידו כאב פעיל בחיי בנו.

 

נכון, אנו נדרשים גם לאזן ולומר שבהרבה מקרים אבות אינם משלמים מזונות בזמן או בכלל, ובהרבה מקרים גם מפעילים טרור על גרושותיהם, אולם לא באלה עסקינן. "טובת הילד דורשת שתהיה מערכת של איזונים, שיתייחסו לכל מקרה לגופו", אומרת עו"ד יעל גיל.

 

"ברירת המחדל צריכה להיות משמורת משותפת שווה – חצי מהזמן עם האב וחצי עם האם, כולל לינה וכולל הכול", אומר רועי רונן, "הבעיה הכי גדולה היא שהחוק והמערכת דוחפים את ההורים לעימות בבית משפט. משמורת משותפת שווה תוציא את הילדים משדה הקרב".

 

מדינת ישראל מלאה באבות מסורים, שבעקבות הגירושים הפכו לאורחים בחיי ילדיהם, במקום דרי קבע. על זכותם של אלה נלחמים גיא, תמיר, רועי ויעל והם טוענים שתפקידו של הגבר, וזכותו להיות יותר מאשר כספומט.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יהונתן צור
מתגעגע כל הזמן
צילום: יהונתן צור
מומלצים