הרומנטיקה לא מתה, היא תופסת אוויר בפארק
ברים, פאבים, מועדונים ובתי קפה משמשים כמעוזי היכרויות מסורתיים. אבל בינינו, כמה פעמים מצאת אהבת אמת במועדון חשוך, צפוף, מסריח מסיגריות, כשהמוזיקה מחרישה אוזניים?
השאלה שצריך לשאול את עצמו כל סינגל עירוני מצוי היא מדוע אחרי עשר שנים של רדיפה אחר הרומנטיקה, היא רק נראית רחוקה יותר ויותר.
אז ככה: בניגוד למה שנדמה, הרומנטיקה של פעם לא מתה - היא פשוט יצאה לשאוף אוויר. כמו כולנו, היא חיפשה עיר מקלט קטנה, שם עוד אפשר לראות קצת שמיים ולדעת איך מרגישה חתיכת דשא בין האצבעות.
אם אתם שואלים את עצמכם היכן איפה אפשר לתפוס אותה, תזכרו שני דברים: פארק הירקון והפארק הלאומי (או בתרגום לאנגלית: סנטרל פארק והייד פארק).
אז חברים וחברות, תעזבו כבר את הברים, קחו מקל, קחו תרמיל, ולכו לבדוק את הסצינה הכי רומנטית בעיר.
תחנה ראשונה: על גדות הנהר
מים, על פי המסורת הסינית העתיקה, הם סמל לרגשות. לישיבה או הליכה מול מים יש השפעה ישירה על הנפש ועל המרקם הרגשי. כל במאי גדול יוכל לספר לכם על חשיבותה של התפאורה בסרט שלו, כדי ליצור עלילה דרמטית. נשיקה צרפתית על רקע של מפל מים מצטלמת הרבה יותר טוב מאשר בחדר מדרגות.
דמיינו שאתם בפגישה עם מישהו חדש, מישהו שאתם רוצים להכיר, מישהו שמסקרן ומרגש אתכם. סצינה ראשונה: אתם יושבים זה מול זה בבית קפה, מחכים למלצר ואומרים משפטים כמו "היה לך קשה להגיע לכאן?" או "מצאת חנייה בקלות?"
עכשיו נסו את זה: אתם פוסעים זה ליד זה על גדות המים, אולי קצת קריר, ידיים נפגשות. אתם אומרים משפטים כמו "תראה איזה יופי הירח משתקף במים", או "הפארק הזה כל כך יפה, הוא מזכיר לי חו"ל".
תחנה שניה: ספסלים
ספסל, למי שעוד לא הבין, הוא העדות הרומנטית האחרונה לגזע הולך ונעלם, שריד בודד ואחרון ממה שהיתה פעם התקופה הרומנטית, לפני יותר ממאה שנה. מתי בפעם האחרונה ישבתם על ספסל בתוך העיר ושקעתם בחלומות בהקיץ למשך רבע שעה או פחות? הפארק מציע לכם את פסק הזמן היקר הזה מבלי לחשוש שבעוד רקע תישמע צפירה של אוטובוס עצבני שתנפץ את הפנטזיה ותחזיר אתכם באכזריות למציאות האפורה ונטולת הספסלים. חוץ מזה, תראו לי זוג מאוהב שיתקל בספסל ולא ינצל אותו.
תחנה שלישית: חורשות מסתוריות
חסידי ברסלב נהגו ללכת ביער כדי לקבל השראה וכדי לחזק את האהבה לאלוהים, בבוליווד, ה"הוליווד" של הודו, הבינו מזמן שאם מדברים פה על אהבה, רצוי שיהיו גם עצים. וגם בוגרי ה"קורס בניסים" יודעים שלחבק עצים זו אנרגיה חזקה מאוד, שאם תתמסר לה, תוכל להפנים את האנרגיה הקיומית הכי בסיסית: האהבה.
כשאתם צועדים במסלולי ההליכה של פארק הירקון, או בחורשת האקליפטוסים המבודדת של הפארק הלאומי, תרשו לדמיון שלכם להשתולל קצת. אתם יכולים להרגיש כמו משפחת פון טראמפ מ"צלילי המוזיקה" בדרך אל החופש, או לראות את רובין הוד מקפץ פתאום מאיזה עץ ומחייך את החיוך הממזרי שלו. רק שם, בתוך החורשות האלו, אפשר לפנטזיות נשכחות על אבירים, נסיכים ושאר שטויות.
תחנה רביעית: סוכת הנשיקה מול הגנים הצרפתיים
מי שאימץ את הפארק הלאומי כפארק המחמד שלו, ביקר ודאי בסוכת הנשיקה. מדובר בשתי סוכות יפהפיות עשויות מצמחיה ונטועות בתוך גינת הפרחים הצרפתית שמול מוזיאון האדם והחי. הסוכות האלה רוחשות סודות כמוסים בלילה, וביום משמשות מפלט מפני השמש. זוגות רבים באים לשם כדי לעשות מעשים טובים (מי יותר ומי פחות) ומי שהתמזל מזלו ומצא את הסוכה ריקה פתאום - רק הרוויח. גם הליכה רגועה בפארק יכולה להיגמר בטוב, בתנאי שאתם זוכרים שיש מקום נחמד אחד שבו אתם יכולים רואים ואינם נראים, וזה הכי טוב לאוהבים.
תחנה חמישית: הספורטק
חבורות של גברים מזיעים משחקים כדורסל, חבורות של גברים מזיעים משחקים כדורעף, חבורות של גברים מזיעים משחקים כדורגל. חבורות של זרים יפים משחקים כדורסל. מטפסים על קיר טיפוס, או משחקים רוגבי. אני צריכה להוסיף עוד משהו, בנות?
תחנה שישית: זוהר בדשא
מי שעבר את גיל 30 בטח זוכר אותה. לורה אינגלס מ"בית קטן בערבה", עם הצמות המתנפנפות והידיים המושטות באויר על הגבעות המוריקות ליד הנהר. בפארק הירקון יש גבעות דשא ירוקות ויפות כל כך, שכמעט מתחשק לחפש איזה טלטאבי אבוד. איפה עוד תוכלו לראות ילדים מתרוצצים, כלבים רודפים אחרי כדור תועה וסתם אנשים מאושרים שאוהבים לרוץ בדשא, להתחבא מאחורי גזע עץ, ולשחק תופסת זה עם זה. אם לא היה לכם חשק להתאהב קודם, זה יקרה לכם עכשיו.
תחנה שביעית: יוגה בשניים
הפארק הוא גם מקום אידיאלי למי שרוצה לעשות מדיטציה בטבע ולפתוח את הצ'אקרות. כידוע, כשהצ'אקרה שלך פתוחה, אתה מסוגל לקבל ולתת אהבה ביתר קלות. תשאלו את היוגיסטים בפארק - במשך כל היום שלאחר מכן הם מסתובבים עם חיוך על הפנים ואהבה בתוך הלב. "בשבילי, אין כמו לעשות עמידת ראש על שפת האגם בפארק ולראות את האגם והנוף מסביב כשאני הפוך", אומר עדי פנחסי, מורה ליוגה ומפתח שיטת Office Yoga בארץ.
תחנה שמינית: חתונה בטבע
חשבתם פעם למה צלמי חתונות מטרטרים את החתן והכלה דווקא ביום הכי עצבני בחיים שלהם, ומוציאים אותם לצילומי חוץ מפרכים דווקא ביום כזה? האיפור של הכלה נמרח, החתן מזיע בחליפה, הצלם מתרוצץ, אנשים מפריעים... מי צריך את זה לכל הרוחות?
בפארק הלאומי ברמת גן, במיוחד בימי שבת בבוקר, אפשר לראות חתונות בשפע, במיוחד בקהילות אפריקניות (גאנה, ניגריה ועוד). לא רחוק מ"סוכות הנשיקה" שמול לגינה הצרפתית מתנשק לו מדי פעם איזה זוג חגיגי, כשילדות מגונדרות בשמלות סאטן לבנות מתרוצצות בין הפרחים בהתרגשות. גם מאוכזבי הרומנטיקה הגדולים ביותר לא יוכלו להישאר אדישים למראה חתן וכלה בפארק ביום חתונתם. חוויית "מאסט" לכל מי שאיבד אמון באהבה.
תחנה תשיעית: פיק אפ כושר
בפארק הירקון בתל אביב הקדישו חתיכת דשא לבניית מכון כושר מאולתר בצבעי אדום וצהוב. כאן לא צריך לדעת איך מכוונים, כמה קילו לשים על המשקולת ואיך מורידים את המושב. ככה פשוט, בלי מאמן, אפשר לעלות על המכשיר, לצפות על הירקון ולנשום אוויר. ממש "גן ילדים למבוגרים". יש שמגיעים בשבת אחר הצהריים, כשכל המשפחות של הבוקר עוזבות ומתחילה סצינת פיק-אפ של העירוניים שטרם זכו להקים בית בישראל.
תחנה עשירית: פיקניק מוסתר
כל מה שצריך זה צידנית (או ארגז פיקניק. ראיתי גם כאלה, בחיי!), עם קצת סנדוויצ'ים, גבינה, יין ותותים - והדייט הראשון שלכם יראה שונה לגמרי. "אני יכולה להעיד מנסיוני", מספרת עדי שטיינר, סטודנטית למשפטים בת 27, "את בעלי פגשתי בדייט בפארק. החלטנו להיפגש בשבת בצהריים לפיקניק. הוא הביא איתו פשטידה שהכין במיוחד לכבודי. אני לא חושבת שהיה לו סיכוי איתי בפגישה רשמית משעממת בבית קפה. הוא לא ממש נראה הטיפוס שלי, אבל בפארק, בתוך כל הטבע הזה, כשהוא חתך את הפשטידה ומזג לי את היין בכזאת רכות, פתאום התאהבתי".
לקינוח: טיול קייקים זוגי בירקון
למה זוגי? כי כשאתם נופלים ביחד למים, כל המחיצות נשברות. כשאתם רטובים עד לשד עצמותיכם, כבר לא צריך להתמקד במה להסתיר, אפשר להתמקד במה לגלות. רק תעשו טובה, תבדקו אם כבר ניקו את המים. היום כבר לא מתים מאהבה.
לפנייה לכתב/ת 
