היום (א') נערך כנס "תמוז" של תעשיית המוזיקה הישראלית. בדומה לאירוע שהתקיים לראשונה בשנה שעברה, גם השנה קול האמנים והיוצרים כמעט ולא נשמע בכנס. "אנחנו אוהבים להסתכסך אחד עם שני, אנחנו כנראה לא אוהבים להילחם", אמר ניצן זעירא, מנהל ומו"ל נענע דיסק, וכנראה צדק.
מלבד המשתתפים בפאנלים, היוצרים והאמנים המפורסמים והמפורסמים פחות, לא נשמעו. אי אפשר להאשים בכך רק את מארגני הטקס. נעשו פניות רבות לאמנים
על מנת שייקחו חלק באירוע וישתתפו בדיונים, אך אלה נותרו ללא מענה. "כל אחד העביר אותך לסוכן או מנהל, והם אמרו שהלקוחות שלהם עסוקים מדי", אמר אחד מהמעורבים בארגון. חייבים להודות, בניגוד למשל לפסטיבל הטלוויזיה בראש פינה, תעשיית המוזיקה הישראלית לא רגילה להתכנס באירוע שכזה ורואה את זה יותר כחובה ולא כזכות, אבל לפעמים אפשר להבין את אלה שהחליטו לוותר על החגיגות.
בדיון על כבודו של היוצר בתעשיית המוזיקה בישראל, אותו הנחה מנכ"ל אקו"ם יוריק בן-דוד, היה הנושא המרכזי סכום הכסף אותו משקיעה הממשלה בזמר העברי - סכום שהינו נמוך בהרבה בהשוואה לתיאטרון, למחול ולקולנוע והעומד על פחות ממיליון שקלים. את הנתונים המצערים סיפק היוצר אביהו מדינה, שמשמש גם כיו"ר הוועדה לזמר עברי במשרד החינוך והתרבות. "הכל תלוי בנו", אמר מדינה, "ובגלל שהכל תלוי בנו, הכל נראה כמו שהוא נראה".
במשך קצת יותר משעה דיברו חברי הפנאל על תמלוגים, תמיכה ועידוד ממשלתיים ובכבוד היוצר. אולם אף לא פעם אחת הוזכר המושג "עבודה בשטח" ולא היה מי שיזכיר שכבוד לא קונים בכסף, אלא באהדה, אהבה ונכונות להפיץ את המוזיקה לכל עבר, גם אם השוק כמעט ולא מאפשר זאת. בסופו של הפאנל, קם זיו רובינשטיין, זמר ויוצר שנכח בקהל, ואמר כי "מוזיקאי שאומר שאין לו ממה לחיות הוא עצלן" וכי למרות שהוא לא מככב במכונת הפלייליסט המשומנת, הוא עדיין מתפרנס בכבוד מעבודתו.
באירוע הוענק גם פרס מפעל חיים ליהורם גאון ולואי להב. לאחר טקס הענקת הפרסים, התיישבו אברי גלעד, נעם גילאור, עמוס אורן, רוביק רוזנטל וערן צור לדון בטעויות הצורמות שנעשות בשירים בשפה העברית בשנים האחרונות. כזכור, לפני כמה חודשים פנה גלעד לזמרת איה כורם והסביר לה כי זו טעות לומר "אמא לא הֵכירה את יונתן שפירא", כפי שהיא שרה, וכי יש לומר "אמא לא הִכירה את יונתן שפירא". גלעד אף פנה בנושא לתחנות הרדיו גלי צה"ל וגלגלצ במטרה להפנות את תשומת ליבן לטעויות מביכות בשירים חדשים המתקבלים להשמעה בהן.
"למרות שזה שיר פנטסטי, אני נבוך כשאני משמיע אותו", אמר השדרן והעורך נעם גילאור, "הטעות הזו נעשתה מחוסר ידיעה, וזה מה שמביך". לאחר דיון ארוך בנושא, סיכמו חברי הפאנל כי הטעויות בשירים הישראליים הן רבות, אך כמובן שתחנות הרדיו אינן צריכות להחמיר בכללי דקדוק בשירים חדשים. עם זאת, לדעתם רצוי שלא לשדר טעויות צורמות ומכוערות במיוחד.
