חריגות השכר בחברת החשמל - חצי מיליארד שקל
דו"ח החריגות בשכר העובדים בשרות הציבורי מלמד שוב על חגיגת בחברת החשמל, בנמל אשדוד ואפילו ברשויות המקומיות. נמצאו תוספות שכר "יצירתיות" כמו "תוספת הדבקת צווים" ששילמה עיריית בני ברק לפקחי הבנייה שלה ותוספת כונות שמשלמת לעובדים האקדמיה ללשון העברית. האוצר: השנה יופעלו לראשונה סנקציות נגד מי שאישרו את חריגות השכר
הממונה על השכר באוצר דורש לקצץ חריגות בשכרם של אלפי עובדים בחברת החשמל ובמקביל בפנסיות של הגמלאים. ביצוע ההחלטה במלואה אמור לחסוך לחברה יותר מחצי מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה דורש הממונה על השכר מעובדי החברה להשיב לקופת המדינה סכום של 100 מיליון שקל שכבר שולם להם בחריגה, והשאר הוא חיסכון שיושג מאי תשלום התוספות החריגות בעתיד.
כך עולה מחלקו השני של דו"ח השכר במגזר הציבורי לשנת 2005 שמפרסם היום (ב') הממונה על השכר באוצר.
מחברת החשמל נמסר בתגובה כי "מקור הנתונים על היקף החריגות הינו של הממונה על השכר, ואופן החישוב אינו ברור לחברה. יודגש כי החברה פועלת בהתאם להוראות הממונה בנדון. בעקבות דיון בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה הוחלט על הפחתת שכר מעובדים בכירים והחברה פועלת בהתאם לכך.
כיום נמשכת ההידברות בין החברה לבין הממונה".
הממונה על השכר גם דורש מ-4 בכירים בנמל אשדוד להשיב כ-1.7 מיליון שקל שקיבלו עד 2006 כהטבות שכר שלא כדין. הממונה הורה להפחית את שכרם ואמור לחסוך לחברת הנמל 636 אלף שקל בשנה. העובדים ערערו על ההחלטה בבית הדין לעבודה וההכרעה בעניינם טרם התקבלה.
נתוני השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים (כולל רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות) פורסמו בחלק הראשון של הדו"ח בשבוע שעבר (ראה מסגרת). על הדו"ח המשלים חתום שמואל נחמני, סגנו הבכיר לאכיפה של הממונה על השכר.
נחמני מגלה כי השנה יופעלו לראשונה סנקציות נגד מי שאישרו את חריגות השכר. סגל של חוקרים מיוחדים יאתר אותם ויפעל להעמדתם לדין משמעתי. החדשות הטובות: אלפי החלטות הממונה חסכו בשנים האחרונות יותר מ-1.7 מיליארד שקל (מהם כ-600 מיליון שקל רק בשנה האחרונה) ועוד מיליארד שקל חיסכון אקטוארי בתשלומי פנסיה עתידיים.
החזר של עובדי תברואה ברשויות
קיצוצים נוספים שנעשו ב-2006, לאו דווקא בהקשר לנתוני 2005 (כפי שיתברר להלן) בולטים במיוחד בתנאי הפנסיה של גמלאי רשויות מקומיות, עובדי תברואה לשעבר, שנהנים בדרך כלל משכר גבוה יחסית.
מ-350 גמלאי עיריית תל אביב יקוצצו בהסכם 4 מיליון שקל בשנה ועוד 40 מיליון שקל בחישוב אקטוארי. מ-300 תברואנים לשעבר בעיריית ירושלים יקוצצו 1.2 מיליון שקל בשנה. בנוסף, קוצצו מ-24 מבקרים פעילים וגמלאים בעירייה 1.5 מיליון שקל בשנה וכ-5 מיליון שקל בחישוב אקטוארי. כל המבקרים נדרשו להשיב כחצי מיליון שקל.
קיצוצים אחרים בשלטון המקומי הם כסף קטן יחסית, למעט חריגים בודדים: עובד במועצת קלנסואה נדרש להשיב כ-400 אלף שקל; 120 אלף שקל קוצצו מהתשלומים שנקבעו לגזבר לשעבר של מועצת שעב; 216 אלף שקל קוצצו משכר המזכיר, הגזבר ומנהל החשבונות הראשי במועצת ערב-שיבלי. במגזר היהודי קוצצו מ-67 עובדים וגמלאים של עיריית עכו חצי מיליון שקל והם נדרשו להחזיר 150 אלף שקל. החלטות בהסכמה קיצצו כ-194 אלף שקל בשנה מ-25 עובדי המועצה המקומית סביון וכולם נדרשו להשיב כ-76 אלף שקל; קיצוץ חריגי השכר של 17 עובדי מועצת כפר שמריהו מסתכם בכ-235 אלף שקל בשנה.
חריגות שהתגלו במוסדות תרבות ואמנות הביאו לקיצוץ כולל של כ-100 אלף שקל בשכרם של 16 מעובדי רשות השידור (כולל בכיר אחד) שנדרשו מעבר לקיצוץ, גם להשיב 100 אלף שקל נוספים; 3 מעובדי תיאטרון חיפה שפרשו נדרשו להשיב כ-271 אלף שקל שקיבלו עבור פדיון ימי מחלה שלא הגיעו להם; בכיר בחברה לאמנות ותרבות בחיפה נדרש להשיב לחברה 250 אלף שקל. על שתי התביעות האחרונות הוגשו ערעורים לבית הדין לעבודה.
בנק ישראל מטופל בנפרד
הדגש על הישגים אלה מעמעם את העדר התגובה הפעילה של יחידת האכיפה לנתוני השכר שפורסמו בדו"ח הראשון. רוב שיאני השכר שעלו לכותרות בשבוע שעבר אינם מככבים בחלק המשלים, למעט אולי 4 עובדי נמל אשדוד שגם לגביהם לא נאמר מתי קיבלו את השכר החריג. שיאני קופות החולים ובז"ן לא קיימים בדו"ח החריגות והשכר הגבוה במיוחד שנמצא בקופות ובבתי הזיקוק אפילו לא מוגדר כחריג. צבי אורבך, חבר הנהלת בנק ישראל ומספר 2 בצמרת השיאנים, נחבא ברשימת החריגים של בנק ישראל שנדחקה לשולי הדו"ח.
הממונה אלי כהן אמר אמש ל-ynet כי בכירי קופות החולים יטופלו בשנה הבאה. את בנק ישראל הוא לא מצא לנכון לציין בלוח פעילות האכיפה עקב הטיפול הנפרד והמודגש שניתן לעובדים במו"מ על הסכם השכר. לוח הפעילות שבחזית הדו"ח הוא לשנת 2006 אבל מסכם פעולות שהחלו גם מספר שנים לאחור. אבל גם מה שמוגדר בהמשך כ"חריגות שכר" בנתוני 2005 הוא "לכאורה", כלומר בעירבון מוגבל. כותבי הדו"ח אף מגלים כי נתונים חריגים במבט ראשון לא נמצאו מוצדקים בבדיקה.
חריגה - מ-5% ומעלה
בדיקת הנתונים והחריגות מעלה סימני שאלה לגבי הצדקת הדימוי הציבורי הדרמטי שהשתרש לגבי עצם התופעה ובעיקר לממדיה. סגן הממונה נחמני, בגילוי נאות, מסביר את דרך החישוב, שאיננה אלא הצגת השינוי בשכר שקיבלו בעלי התפקידים ב-2005 לעומת שכרם ב-2004, מול השכר המקביל במגזר הממשלתי. הממונה מחבר את כל התשלומים ומחלק ל-12. החריג הוא כל סכום שגבוה מ-5% בהשוואה לשכר הממשלתי.
מהשוואה כזאת, הגדרת החריגה יכולה להיות מגמתית. אפשרות זו בולטת בלוח החריגות של עובדי בנק ישראל. החריגה של השיאן אורבך היא בשיעור 89%! אבל שכרו החודשי, כפי שפורסם, בסך 105.4 אלף שקל, כמעט כפול משכרו ב-2005 שהיה כ-56 אלף שקל. הפער נובע מהתשלומים שקבל בפרישתו ואינם משקפים את השכר הרגיל. תמונת השכר שהוכפל חוזרת אצל בעלי תפקידים אחרים, על פני הדברים כהטבות פרישה.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "דו"ח הממונה על השכר שוב מטעה את הציבור. ברוב המכריע של המקרים, יותר מ-90%, אין מדובר בתשלומי שכר שוטף, אלא בעובדים שקיבלו תשלומים על חשבון פרישה. אלו תשלומים חד-פעמיים, שאינם משקפים את התמונה האמיתית. מספר מועט של עובדים קיבלו גם העלאות דרגה, תהליך לגיטימי שמקובל בשירות הציבורי".
תוספת כוננות באקדמיה ללשון
נחמני מדווח כי מול חלק ניכר מחריגות שכר שהתגלו כמוצדקות, לא התקבלו הסברים רבים למתן דרגות או תוספות לא חוקיות, החזר הוצאות רכב מעל לשירות המדינה, ופדיון ימי חופשה במהלך השירות. בבדיקה מדגמית התגלו הטבות יצירתיות.
עיריית בני-ברק למשל שילמה לעובדים "משכורת כוללת" שנעה בין 1,000 ל-4,500 שקל. בנוסף שילמה תוספת שנקראת "שכר חודשי". לפקחי הבנייה העניקה העירייה "תוספת הדבקת צווים" (135-120 שקל לצו) או "תוספת ביצוע הריסה" (410-291 שקל).
האקדמיה ללשון העברית משלמת לעובדים "תוספת כוננות", ועובדי חברת נתיבי איילון מקבלים, ללא אישור רשות החברות הממשלתיות, "תוספת גמול" ו"תוספת עבודת כפים" (10%), ואפילו "תשלום הוצאות ספורט". כל זה בנוסף להוצאות רכב חריגות ושכר של 11 שעות בחודש שלא עובדים בהן. למנהלת לשכת המנכ"ל העניקו דרגה כמו למנכ"ל או למשנה למנכ"ל בשירות המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
