כל טלאי בשמלה הוא סיפור

"סבלן של העגונות ומסורבות הגט מוצג לעתים מזומנות בכלי התקשורת, אולם הציבור אינו מודע להיקף הבעיה", אומרים פעילי "עיקר". "במדינת ישראל לבדה מדובר באלפים, בהן נשים שבעליהן מפעילים עליהן אמצעי סחיטה כדי לנשל אותן מחלקן החוקי בנכסים המשותפים, וסוחרים בזכויות ילדיהם בתמורה לגט המיוחל. זאת כיוון שעל-פי ההלכה הבעל הוא זה שמגרש מרצונו את האישה, גם אם היא יוזמת את הגט. אם הוא מסרב לשחררה, בית הדין הרבני אינו יכול לתת את הגט במקומו".

לדבריהם, "כדי שיחול שינוי של ממש, על קובעי המדיניות להבין שמאחורי הדרישה לשינוי עומד ציבור גדול. לכן אנחנו מנסים לגייס 50 עד מאה אלף תומכים בישראל ובעולם, וליצור בכך קבוצת לחץ חזקה למציאת פיתרון הלכתי לבעיה". במקביל, הם מוסיפים, נערכות בימים אלה ברחבי הארץ סדנאות במסגרתן תופרות נשים מסורבות גט ונשים מובטלות, המשתכרות תמורת עבודתן, את אלפי הטלאים מהם תורכב שמלת הענק.  

"מנסים לגייס 50 עד מאה אלף תומכים במחאה". השמלה (הדמיה: דוד חקי)  

"למה אני צריכה להיות במצב כזה?"

ה', מסורבת גט מזה 13 שנה, מסייעת ל"עיקר" בגיוס הנשים שסיפורן יתועד על שמלת הענק, כמו גם על 25 שמלות נוספות שיתקינו סטודנטים לעיצוב אופנה ויוצגו בתערוכה הנושאת את הכותרת "החלום ושברו". "ניסיתי לקבץ נשים מסורבות מכל מיני ערים, את חלקן אני מכירה ממקום מגוריי, על אחרות שמעתי דרך חברות", היא מתארת. "השמלות אמנם מספרות את הסיפור הפרטי של כל-אחת מאיתנו, אבל כולם קשורים גם לאחרות. אין אישה שלא פוחדת בסיטואציה של העגינות. אני מנוהלת על-ידי הפחד כבר שנים, והוא מנע ממני לעבור מקום מגורים ומנע ממני ללכת אחרי הלב שלי".

13 שנים ה' נאבקת בממסד הרבני, אך לשווא. "גם אם יקברו את הבעל שלי בחיים הוא יסרב לתת לי גט, זה אדם שאמר 'לא' והוא לא יכול להפר את ה'לא' שלו", היא מגוללת בכאב. "כבר ניסו את כל הדרכים, הכניסו אותו לבית סוהר, אבל כלום לא עזר. איך אפשר לתת יד לרוע כזה?". כיום היא מתגוררת עם ילדיה, אך לא מרשה לעצמה לקשור את חייה עם גבר אחר בשל אמונתה. "זכיתי לחיזורים אבל נוכחתי לדעת שאני לא יכולה לעמוד באיסור הזה, לחיות עם גבר בעודי נשואה על-פי חוק", היא מעידה. "ויתרתי על אהבה גדולה בגלל

שהדת לא מאפשרת דבר כזה. בשל המצב אני חווה הרבה רגעים קשים, מלאי כעס וזעם על העולם. למה אני צריכה להיות במצב כזה, בגלל אדם מטומטם וטיפש שגרם לי לעשות כל מה שהוא רוצה?".

כיום, את המאבק שהכריע אותה היא מנסה להמיר בפעילות למען נשים אחרות. "אני משתתפת במפגשים של ארגונים שונים במטרה לשכנע צעירים לעשות הסכם קדם נישואים, שימנע מצב של סרבנות ומלחמה בזמן הגירושים". לדידה, בתי הדין הרבניים, "הופכים נשים לפרוצות בעל-כורחן. הם נותנים לגיטימציה לגברים להיות סרבנים, אחד סוחט כסף ואחד סתם מרושע ולא רוצה שיהיה לך טוב בחיים. הוא יכול לחיות עם אישה חדשה, אבל את לא. האישה המסורבת נחבאת בין הכלים ושם היא נשארת", היא מתקוממת. "ההומוסקסואלים יצאו להפגין אבל הסרבניות לא, הן עדיין שומרות על הבית והמסגרת, מתביישות ומסתגרות".

"אין אישה שלא פוחדת בסיטואציה של עגינות". סדנת תפירת הטלאים

הפיתרון: על-פי ההלכה

מנכ"לית "עיקר" עורכת הדין רובין שיימס, מובילה קואליציה בה שותפים 25 ארגונים, שהתאחדו כדי להיאבק למען העגונות ומסורבות הגט. "כולנו מסכימים שהפיתרון צריך להיות במסגרת ההלכה כדי שיהיה מקובל על כולם, ובכלל זה על הארגונים הרפורמים והאורתודוקסים. אנחנו עובדים בכיוון כבר ארבע שנים וזו עבודה קשה ומפרכת. איננו עומדים לשנות את ההלכה, אבל רוצים לשנות את הפיתרונות המוצעים". פעילות הקואליציה מתמקדת במספר מישורים, היא מרחיבה, בין היתר במישור הפוליטי-תחיקתי ובניסיון להשפיע על בחירת דייני בתי הדין הרבניים, "אבל בסופו של דבר הכל פוליטיקה. עד היום דיינים מונו בלי שאף אחד ידע מזה, וחלק מהמאבק שלנו הוא להפוך את הבחירה לעניין ציבורי".

בחירתם של 12 הדיינים החדשים בחודש מרץ האחרון עוררה גם את ארגון רבני "צהר" לפעולה, והם עתרו לבג"ץ בדרישה לאסור את קידום המינוי ולפרסם את פרוטוקולי ישיבת הוועדה הממנה. "החלטת הוועדה מנוגדת לערכיה היהודיים והדמוקרטיים של מדינת ישראל, ומהווה פגיעה קשה ביותר באמון הציבור במערכת בתי הדין הרבניים", נמסר מ"צהר". בבג"ץ נטען כי "בשנים האחרונות חל פיחות הולך ונמשך במעמד בתי הדין עקב גישתם המחמירה והקיצונית

בנושאים הלכתיים. זו אינה נותנת מענה של ממש לציבור שולחיהם, ולעתים ממיטה אסון על ראשיהן של אלפי עגונות ומסורבות גט המחכות לפיתרון, מועמדים לגיור ושאר בעלי דין".

במקביל, לאחרונה עברה בקריאה טרומית הצעת החוק של ח"כ הרב מיכאל מלכיאור, שמטרתה להקל על נשים הנסחטות בידי בן זוגן בתמורה למתן גט. בבסיס ההצעה עומדת ההפרדה בין פקיעת הנישואין ומתן הגט להסדרי הממון. "במצב הקיים בחוק, קיימת התניה המחייבת את חלוקת המשאבים רק לאחר מתן הגט", נמסר מלשכתו של מלכיאור. "כך נוצר מצב שבו הצד החזק מבחינה כלכלית ושיש לו ייתרון גם מכוח עמדת הדין האישי, עלול להתנות את מתן הגט בוויתורים כספיים שתעשה האישה. התיקון המוצע יאפשר את חלוקת הממון עוד לפני קבלת הגט".

ואילו שיימס מבקשת להדגיש כי הנושא נוגע לכל-אחת ואחד מאיתנו, "לא רק למי שהתחתן בסיוע הממסד הרבני. יש אנשים שלא יודעים שגם אם הם מתחתנים בקפריסין הם צריכים להתגרש ברבנות. באמצעות פרויקט השמלה, שתוצב במרכז תל-אביב ותביא סיפורים קשים של מסורבות הגט, אנחנו מנסים לעורר את המודעות לנושא. לא מדובר בגימיק", היא מסכמת, "אלא באמצעי שיסייע לנו להגיע לקהלים נרחבים יותר".

• למידע נוסף, השתתפות ותמיכה בפרויקט "אסורות" לחצו כאן