כור מים כבדים להפקת פלוטוניום או טריטיום, מתקן לעיבוד חוזר של פלוטוניום, מתקן לעיבוד אורניום ולייצור דלק גרעיני, מתקנים להעשרת אורניום ומתקן לאחסון פסולת גרעיני - כל אלו, אם לא ידעתם, מצויים בקרייה למחקר גרעיני בדימונה. כך לפחות טוען ארגון "גרינפיס", שחשף היום (ה') דו"ח המתבסס על מקורות זרים וסוקר את מתקני הגרעין במזרח התיכון. הארגון פתח בחודש שעבר קמפיין נגד התגרענות במזרח התיכון, ובמסגרתו הגיע היום לישראל וקיים מסיבת עיתונאים.
דו"ח הארגון, שסוקר לראשונה ממקורות זרים גלויים מתקנים הקיימים לטענתו בטורקיה, ישראל ואיראן, מגלה כמה תסריטים אפשריים של אסונות בכור בדימונה: התסריט הסביר יותר הוא תאונת כור או דליפה של פסולת גרעינית מהמתקן. כמו כן, מגולל הדו"ח סיכונים רדיולוגיים וכימיים, וגורס כי אין ספק ששנותיו הרבות של הכור מעוררות דאגה.
קמפיין גרינפיס בישראל. שלא נדע מצרות (צילום: עופר עמרם)
ומה הסכנות? על פי הדו"ח - "אנרגיה גבוהה, כלומר תקרית הכרוכה בהתפוצצות הגדולה דיה לפזר פלוטוניום מהכור או ממתקן העיבוד החוזר, עלולות להיות מסוג התאונות החמורות ביותר היכולות לקרות. הפיזור יהיה תלוי בתנאי הרוח ובכיוונה ביום התאונה. פיזור האורניום מהאתר גם יכול להיות רעיל מאוד לאוכלוסיות סביב המתקן ולגרום נזק לאיברים פנימיים, במיוחד לכליות, וכן להגביר את הסיכוי לסרטן ולפגמים גנטיים בקרב האוכלוסיות הנגועות.
"יותר סביר, ולא פחות משמעותי - אירוע הכרוך בדליפה של חומר רדיואקטיבי או שריפה שתכלול פלוטוניום דליק המאוחסן באתר". כמו כן מפרט הדו"ח כי "מחקרים מעידים ש'התכה' של הכור בדימונה עלולה להשפיע על אזור המגיע לרדיוס של 400 ק"מ, כלומר עד קפריסין, ירדן והשטחים הפלסטיניים".
הדו"ח - בהסתבסס על אותם מקורות - חושף שורה של מיקומים בהם מצויים מתקנים לאחסון נשק גרעיני טקטי: בעילבון, יודפת, תירוש וכפר זכריה. על פי הנתונים בידי ישראל כור גרעיני ימי, אווירי ויבשתי כאחד. בחיפה, מוסיף הדו"ח, נמצא בסיס צוללות ואחסון של ראשי נפץ המיועדים לטילי שיוט המשוגרים מן הים (SLCMs); על פי ההערכה קיימים 20 טילים מסוג זה בידי ישראל. גם בעילבון וביודפת קיים מתקן לאחסון נשק גרעיני טקטי, לטענת המקורות.
"המסע שלנו שהתחיל באירן ב-18 בפברואר בבושהר, מול הכור הגרעיני, ומגיע היום לכאן. הוא מאפשר לנו להתחיל לדבר על הנושאים שאנחנו לא מדברים מספיק, על סכנות מאוד גדולות וכבדות, שמאיימות עלינו, שאנחנו גרים מאוד קרוב אליהן". כך אמר הבוקר יונתן ליבוביץ', מנהל תקשורת אזורי של "גרינפיס ים-תיכון", במסיבת עיתונאים לרגל הגעתה של הספינה Rainbow Warrior לישראל ופרסום דו"ח האירגון שעוסק במתקנים הגרעיניים במזרח התיכון.
ספינת גרינפיס. קוראים לדיאלוג עם מדינות האיזור (צילום: עופר עמרם)
פול הורסמן, מנהל מאבק האנרגיה הבינלאומי של האירגון הביע את החשש מפני הימצאות נשק גרעיני באיזור :"אנחנו רואים את התגרענות המזרח התיכון כאיום גדול, המציאות היא שאנרגיה ונשק גרעיניים מהווה איום גדול להגנה ולביטחון המזרח התיכון".
הורסמן ציין עוד כי במהלך המסע הם מציגים קריאה למדינות האיזור לפתוח במשא ומתן למזרח תיכון נקי מגרעין. "באיראן שוחחנו עם אקדמאים, נציגים של הממשלה וארגונים שונים על אנרגיות חלופיות שאיראן יכולה להשתמש בהן", אמר הורסמן, "המסע של הספינה עבר דרך איראן, דובאי, אבו דאבי, קטאר, בחריין, כוויית, תימן ומצרים. מפה נמשיך צפונה ונסיים באיסטנבול, היום בת"א אנחנו קוראים לישראל לפתוח בדיאלוג עם מדינות האיזור".
בסיכום הדו"ח שפרסם "גרינפיס" נכתב: "תהיה הכוונה אשר תהיה, אזרחית או צבאית, הימצאותן של טכנולוגיות גרעיניות ומתקנים גרעיניים במזרח התיכון הינה סכנה ברורה ומיידית עבור אוכלוסייה מקומית, החל מתרחיש של תאונה מינורית, דרך המקרה הגרוע שבו עלולים לחרוג מגבולות לאומיים ולאיים על תושבי מדינות שכנות".
בשיחה עם ynet אמר יונתן לייבוביץ': "זו השקה של קמפיין ארוך טווח ליצירת מזרח תיכון נקי מכל טכנולוגיה גרעינית, הייתי שמח אם זה היה פרויקט של שלושה חודשים, אך לדעתי ייקח לנו יותר זמן. המטרה היא יצירת אמנה שתהיה במסגרת החוק הבינלאומי שעליה תהיינה חתומות מדינות האיזור, זה ידרוש את שינוי מדיניות העמימות של ישראל".
מי שעוד נכח הבוקר באירוע הוא מייק פינקין, קפטן ה- RAINBOW WARRIOR. בראיון ל-ynet סיפר פינקין על תחושותיו במסע: "זו עבודה קשה לסייר במדינות המפרץ, מדובר במשוכה אחרי משוכה, הרבה בירוקרטיה והרבה קשיים. פה, בעולם המערבי, לגרינפיס יש מוניטין והכרה, במיוחד בישראל. זו הקלה להגיע לפה כי מקבלים אותנו בזרועות פתוחות, אפילו חיל הים מכיר אותנו. אבל שם אנחנו זרים".
