שתף קטע נבחר

שאור פוליטיקה בעיסה

במשך עשרות שנים עמד הרב עובדיה יוסף נגד הזרם והתיר לאכול מצה עשירה (עוגיות יין) בפסח. אז מדוע בד"ץ הבית - "בית יוסף" - הוריד את הכשרות למצה העשירה? בואו והציצו לנבכי הפוליטיקה של עולם הכשרות

ברוכים הבאים לנבכי הפוליטיקה של עולם הכשרות: בסיפור שלפניכם יש את כל החומרים שצריך כדי ליצור עיסה אחת של חותמות, חיטין ושאורים, רבנים ופוסקים, מצה שמורה ומצה עשירה, מהדרין ורבנות ראשית, הרבה כסף, שני בנים ופוסק הדור. בכל שנה עם התקרב חג הפסח, נס הדגל ההלכתי של הרב עובדיה יוסף היה ההיתר לאכול מצה עשירה. את פסק ההלכה בעניין כתב הרב עובדיה עוד בשנת 70', עוד בהיותו רב העיר של תל אביב. היה זה פסק הלכה נועז, שגם היום, כ-40 שנה לאחר שפורסם, גורר מחלוקת סוערת.

 

מרכיביה של המצה העשירה (העוגיות הכשרות לפסח) כוללים קמח חיטה רגיל, שללא מגע מים אינו נחשב לחמץ כלל, בתוספת מיץ, פירות ויין. במושגים של עולם הלכות הכשרות, צעד מסוג זה, אינו דבר של מה בכך. "היה צריך כתפיים רחבות כדי לתת כשרות בנושא הזה. זה דבר מאוד מורכב, שמצריך הרבה אחריות. זה כמו להתעסק באש חיה. מדובר בקמח לבן ורגיל שאסור שתיגע בו טיפת מים, אפילו לא באחד המרכיבים", מסביר גורם בכיר בבד"ץ "בית-יוסף", ספינת הדגל של הרב עובדיה בשדה הכשרות הגועש והתחרותי.  


הרב עובדיה יוסף. תחת מתקפה (צילום: אלי אלגרט)

 

רוב מתנגדיו של הרב עובדיה טענו כי יש בעיות כשרות רבות מדי בכל הקשור למצה עשירה. הרב מרדכי אליהו נאבק בו בנושא שנים ואף פסק שמדובר בחמץ גמור שדינו כחמץ שעבר עליו הפסח. גם הרב בקשי-דורון קבל על הפסק ולפני כשלוש שנים גילה באוזנו של הרב עובדיה כי לשם אפיית המוצרים ממצה עשירה משתמשים בחומר כימי שמתסיס את העיסה וגורם לתפיחתו. הרב עובדיה שמע ושלח את בן טיפוחיו - הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר לבדוק. במצוות רבו, שב הרב עמאר ובדק ולבסוף חיזק את פסק ההלכה של פטרונו.

 

הטענות נגד ההיתר ההלכתי מתפרשות על פני קשת רחבה. החל מספקות לגבי השימוש בשמרים, ביין שאינו שמור ממים, בקמח רגיל - לא שמורה, בתנורים שאופים בהם כל השנה ולא ניתן להכשירם, במכונה המצפה שוקולד שאולי יש בה פירורי חמץ שלא ניתן להסירם, וכלה במפעל עצמו, במקרים בהם עבדו כל השנה וקשה להכשירו.

 

הרב עובדיה מכשיר את העוגיות

תחילתו של הסיפור היא אי שם בתחילת שנות ה-50'. בתל אביב פעלו אז מספר מאפיות, כמו למשל המאפייה של משפחת פפושדו, יוצאת קהילת סלוניקי שביוון, שהביאה איתה את המנהג לאפות בפסח עוגיות ממצה עשירה. עד אז, הנוהג לא היה מוכר בארץ ישראל ולשאר הקהילות שהגיעו בימי העלייה הגדולים של מדינת ישראל.

 

כדי להמשיך ולדבוק במנהגם, פנו בעלי המאפיות לרבנות העיר לקבלת ההכשר המיוחל. לאורך השנים בקשתם נתקלה בסירוב, עד שהגיעה אל שולחנו של הרב הספרדי החדש בעיר, שכיהן מזה שנתיים על כס הרבנות. לשמחתם, התיישב הרב עובדיה וכתב פסק הלכה המתיר זאת, "מפני שיש בתל אביב קהילה גדולה של ספרדים ועדות המזרח, שנהגו מימי עולם להקל בזה כדעת מרן", כתב. כך, המאפיות שגשגו, חלקן אף הפכו למפעלים מצליחים.

 

עם השנים, כאשר הרב עובדיה הפך למותג כשרות יוקרתי, בנוסף לחותמת הרבנות הראשית המקומית, נכתב גם בכיתוב בולט: "בהכשר מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א". "יודעים שברגע ששמו של פוסק הדור מופיע על גבי החבילה, הסיכוי של המוצר להימכר גבוהים יותר. זה מכר את עצמו לאורך השנים בזכות זה", מסבירים מביני עניין בנבכי פוליטיקת הכשרות.

 

בעזרת השם

עסקי המצה העשירה התנהלו על מי מנוחות, עד לפני 4 שנים, עת בן הזקונים של הרב עובדיה, משה יוסף, פנה לאביו בעניין. הוא טען בפניו כי יש להוריד את שמו מאריזות המוצרים מאחר והמקפידים על כשרות מהדרין של בד"ץ "בית-יוסף", עלולים להתבלבל ולחשוב כי העוגיות יין ממצה עשירה כשרות בהשגחתו, למרות שזה "רק" בהשגחת הרבנות הראשית.

 

הפיתול בעלילה מגיע בדמות רבה הראשי של חולון, הרב אברהם יוסף, שהוא גם בנו של הרב עובדיה, וגם הרב המשגיח במפעל "פפושדו". כששמעו בעלי מפעל "פפושדו" על הכוונות הנרקמות מכיוון בית הרב, להוריד את השם ממגנט הקונים, הם נזעקו ופנו חיש מהר למחלקת הכשרות של הרבנות חולון, בניסיון להציל את המצב. הם ביקשו לפחות לציין על האריזה כי ההכשר ניתן "על פי פסק ההלכה מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א". "על זה אף אחד לא יכול היה להגיד להם כלום", אומר גורם במועצה הדתית חולון, שהיה שותף בסוד העניינים.

 

אטיאס נכנס לתמונה

בנשיאותו של הרב עובדיה ועל פי הוראת דרכו, מופעלת מערכת הכשרות בד"ץ "בית-יוסף". במשך שנים דישדש הבד"ץ בשורה אחת יחד עם בד"צים נוספים, עד שהגיע לכס הניהול בחור חרדי וחריף בשם אריאל אטיאס והפך אותו לעסק כלכלי משגשג. כיום, יש המדרגים את "בית יוסף" שני לבד"ץ העדה החרדית. לפני שנה התבצעו חילופי גברא בהנהלת הבד"ץ "בית-יוסף". הבן משה יוסף, אשר עימו מתגורר הרב, החליף את אריאל אטיאס בתפקיד המנכ"ל.

 

אטיאס, המתגורר במרחק קיר מביתו של משה יוסף, משפחתו והרב עובדיה, עבר היישר מהעיסוק בכשרות לבשרים ושאר ירקות לניהול משרד התקשורת כשר מכהן מטעם ש"ס, מבלי להיות חבר כנסת ולו ליום אחד קודם.

 

הדעה הרווחת בציבור החרדי כי זה היה הדיל בין הבן לשר הטרי. אטיאס ירומם את הבד"ץ לרווחים כלכליים, ובתמורה ידאג משה יוסף למינויו כשר. אטיאס דוחה על הסף את ההערכות הללו וטוען כי היה זה הרב עובדיה שביקש זאת ממנו. במקרה, או שלא במקרה, לפני שנה, כשנכנס משה יוסף לניהול אימפריית הכשרות של הרב עובדיה, חלה תפנית נוספת בעלילותיה של המצה העשירה. מודעה שיצאה מטעם הבד"ץ הבהירה כי "אין כשרות לפסח לעוגיות יין פפושדו וגטניו. הכשרות היא אך ורק של הרבנות חולון". בתחתית המודעה ציינו - "ישמע חכם ויוסף לקח". לפסק הבד"ץ - ליחצו כאן.

 

השנה בא מישהו והוציא את המודעה שוב, אולם בבד"ץ מבהירים כי היא כבר לא ממש רלוונטית. אם בשנה שעברה התהדר הבד"ץ "בית יוסף" בכך שיש לו מאפייה מיוחדת לפסח, השנה היא כבר עברה לפעילות בכל ימות השנה משיקולים כלכליים. השנה, מי שזכה בכשרות היוקרתית היו רק מאפיות שהכשירו את התבניות בליבון חמור בלבד והשתמשו בקמח מצה שמורה. "ההבדל בין 'פפושדו' ו'גטניו' הוא שהמסוע שנכנס לתוך התנור זה בעצמו התבנית, ואת זה אי אפשר להלבין בליבון חמור", מסביר גורם בכיר בבד"ץ "בית יוסף".

 

מבולבלים? מתקשים לעקוב? במשפחת "פפושדו" יהיה מי שיזדהה עם תחושות אלו. "אם הבד"ץ היה רוצה לתת על זה כשרות", מסביר אותו גורם, "הוא היה יכול להרוויח על זה המון כסף. בזמנו 'גטניו' ו'פפושדו' היו מוכנים לתת כל הון שבעולם עבור כשרות של בד"ץ". "אני זוכר את הימים שהייתי יושב איתם, בעיקר עם 'פפושדו'", הוא מוסיף, "היינו יושבים ימים על גבי ימים על כוס קפה ומנסה להסביר להם, ולהכניס להם לראש, והם לא היו קולטים את זה".

 

נותנים את הכשרות, אבל בכלל לא בעניין

חשוב לציין, כי אכילת מצה עשירה, היא בכל מקרה לא עסק לציבור החרדי המקפיד על כשרות מהדרין. החרדים, כמו גם הרב עובדיה ובניו, בין כה וכה מקפידים רק על אכילת מצה שמורה ולא יאכלו מוצר כל כך שנוי במחלוקת כמו מצה עשירה וזאת בשל הספק. כל הסיפור בעצם, הוא עניינו של הציבור המסתפק בכשרות הרגילה של הרבנות הראשית,

אך ספק אם כל דקדוקי העניות בעניינה של המצה עשירה, אפילו הגיעו לאוזניו ולידיעתו. בשיחת טלפון לבד"ץ בית-יוסף, אמנם מבהיר הדובר מעבר לקו שאין בעיה עם העוגיות ועם ההיתר ההלכתי, "אלא הבעיה היא שקודם כל שהם עובדים בכשרות רגילה. למי שאוכל רק בד"ץ - אז העוגיות האלו זה לא בשבילו".

 

האומנם?

 

בשיחה אקראית עם שני פעילים ש"ס טיפוסיים, אחד עוזר לחבר כנסת במפלגה והשני מסייע בארגון הכנסים בהם משתתף הרב עובדיה, מתקבל הרושם שהבלבול הוא לא רק אצל "פפושדו", אלא גם במעגל המאמינים הקרוב והטבעי לרב עובדיה. "ברור שאוכלים בפסח מצה עשירה, הרב עובדיה פסק שמותר", הייתה התשובה שהתקבלה משניהם. האחרון אף ידע לציין ש"הרב פסק ככה עוד בתקופה כשהיה הרב של תל אביב". אותו הגורם הבכיר בבד"ץ "בית יוסף" אף הוא מודה שהנושא אכן "בילבל בעבר, מבלבל ויבלבל גם בעתיד". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הרב עובדיה. היתר חסר תקדים
צילום: ישראל ברדוגו
צילום: זום 77
הרב מרדכי אליהו. מאבק חריף
צילום: זום 77
הרב בקשי דורון. עידכן
צילום: ישראל ברדוגו
צילום:גיל הדני
אטיאס. מההכשרים לממשלה
צילום:גיל הדני
מומלצים