באזז בסעודיה: מלונים ישראליים נגועים באיידס
הודעות SMS המבשרות בשם משרד הפנים הסעודי על סכנה בדמות מלונים נגועים שהגיעו מישראל, הדאיגו השבוע אזרחים רבים ברחבי הממלכה. דובר המשרד נאלץ להבהיר כי מדובר בשמועה בלבד. סערת איידס גם בעיראק, שם מפנים אצבע מאשימה לחברה צרפתית ששיווקה מנות דם נגועות
"היזהרו ממלונים ישראלים נגועים באיידס שהגיעו לסעודיה!" - זו השמועה הטריה שפשטה ברחבי סעודיה כאש בשדה קוצים. הודעות SMS שהועברו בין איש לרעהו השבוע דיווחו כי "משרד הפנים הסעודי מזהיר את אזרחיו מפני משאית עמוסה במלונים נגועים במחלת האיידס שהכניסה ישראל למדינה דרך מסדרון יבשתי". דובר משרד הפנים הסעודי, הגנרל מנצור אל-תורכי, נדרש לסוגיה והבהיר ליומון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון: "לא הצאנו כל הודעה שכזאת. מדובר בשמועה בלבד".
כצפוי הוא צדק, ומתברר שסרן שמועתי כבר ביקר בממלכה בתקופה האחרונה. בחודש שעבר פשטה שמועה דומה, לפיה שווקו לחנויות רבות ממתקים עם קמח מסרטן. אל-תורכי, בהודעתו השבוע, קרא לציבור שלא להקשיב למעשיות הנפוצות מידי פעם בפעם, וכי הרשויות עושות כל שביכולתן כדי להבטיח את שלום האזרחים.
ראש המרכז לכימיה ורעלים באזור מכה, ד"ר אחמד אליאס, הבהיר גם הוא כי אין שחר לדברים. "המרכז הוא הגורם הרשמי הראשון אשר אליו מגיע מידע שכזה, אם הוא נכון, וזאת כדי לבדוק ולהודיע לגורמים הרלוונטיים לנקוט את הצעדים הדרושים", אמר. "וירוס האיידס אינו יכול לחיות בשום טמפרטורה אחרת פרט לזאת של גוף האדם ולא ניתן להגיע לכך בפירות".
ולמרות ההכחשות הרבות, השמועה עשתה לה כנפיים עד כדי כך שהיומון החשוב ביותר בעולם הערבי בחר להתייחס אליה בעמודו הראשי. רבים, כאמור, קיבלו את אותו SMS עליו היה חתום כביכול משרד הפנים הסעודי ובסיומו נכתב "אנא הפץ במהירות", אבל בינתיים נראה כי אפשר לאכול מלונים בנחת, גם במפרץ הפרסי.
עיראק: דורשים דין וחשבון מצרפת
ובזמן שסעודיה סערה לרגע בגלל שמועה חסרת בסיס, לא הרחק משם, בעיראק, כבר יש המאשימים בגלוי חברה צרפתית באחריות להדבקה המונית באיידס, זאת לאחר שמכרה מנות דם הנגועות במחלה. לפי דיווח בסוכנות הידיעות הצרפתית, 199 עיראקיים מתוך 238 כבר הלכו לעולמם לאחר שנדבקו ממנות הדם הנגועות שמכרה החברה בראשית שנות השמונים לאחת מממשלותיה של עיראק בימי סדאם חוסיין. שאר החולים, כך נראה, מצפים בכאב ובייסורים למותם וזאת בשל חוסר יכולתם לקבל טיפול רפואי נאות בעיראק המתפוררת.
"שישה מבני משפחתי כבר מתו – שלושה מאחיי, שניים מילדיי ואשתו של אחי", סיפרה בכאב לילה עבד אל-ג'ליל חסן. "בני, קאסם, מת כאשר היה בן שש בשעה שאני הייתי עסוקה בטיפול באחיו, ראא'ד, ששכב בבית החולים בשנת 1994". חסן הציגה את תמונות ילדיה בבית החולים והוסיפה בבכי: "אחיי – כרים, וויסאם ורעד - נדבקו במחלה וכך גם אשתו של רעד, נוואל. הם הועברו לבית החולים 'אבן אל-חטיב' באל-תווית'ה שבדרום בגדד. השאירו אותם בחדר ארבע שנים וחצי. למה צרפת לא עושה עבורנו דבר? למה היא לא באה חשבון עם החברה כפי שקרה בלוב? איימו עלינו בימי סדאם שנוּצא להורג אם נדבר על כך. עברו עליי דברים נוראים, כולם מתו בין ידיי".
המצב הכאוטי בעיראק בנושא התברואה אינו חדש. בעבר כבר פרסמנו כי בבגדד התפתח מסחר מסועף בדם, וכי ממש מול בתי החולים, משרד הבריאות העיראקי או אפילו באזור בנק הדם, מסתובבים ספסרים בניסיון למכור את מרכולתם לכל דורש. לפי אותם הדיווחים מדובר בבורסה של ממש והמחירים נעים לפי הביקוש וההיצע בשוק - בין 20 ל-50 אלף דינר. גם תרופות שנגנבו ממחסני בתי החולים ניתן לקנות בבגדד ואף איברים להשתלה.
בלי טיפולים, בלי חברים, עם הרבה עוגמת נפש
ובחזרה לחולי האיידס בעיראק: לא די בכך שמדובר במחלה נוראה ממילא, אותם חולים נאלצים לסבול גיהנום גרוע אף יותר בשל קריסת מערכת הבריאות. וויסאם ג'לוב, אזרח עיראקי חולה בן 27 שנדבק גם הוא ממנת דם נגועה תוצרת צרפת, מספר בכאב: "הדבר המשמעותי ביותר הוא המחסור בטיפולים. אין בנמצא בית חולים המתמחה בכך וזאת לאחר שבית החולים בגשר דיאלי נהרס במהלך המלחמה. אין זריקות או מעבדות חדשות וכשאני הולך לקבל טיפול לא תמיד אני זוכה לו. רופאת השיניים שלי, למשל, משתמשת במצב הביטחוני המיתדרדר כתירוץ שלא לא לטפל בשיניי הכואבות".
את חייו מתאר ג'לוב כ"מתישים" ומנמק: "למרות שאני מחזיק ברשותי מכונית, אינני יכול לצאת לבלות קצת בשל חוסר הביטחון. קשה לי לצאת מהבית בשל כאבי הפרקים מהם אני סובל. את מרבית היום אני מעביר מול המחשב בדירתי. רוב הסובבים אותי יודעים על מצבי ולא מביעים שום פחד מכך, אבל אינני יכול לבקר את קרובי בשל הפחד שאשמע הערות פוגעות מאחד מהם. מרגיז אותי גם שאינני יכול לשאת אישה או אפילו לבקר את שכניי. זהו כאב נפשי עמוק".
לפנייה לכתב/ת 
