המפתח לגאולה

"זה לא רע שעכשיו הולכים בציונות הדתית על החזרה בתשובה, אבל אותנו הנביאים לימדו שמרכז הגאולה הוא החזרה לארץ ישראל ומתוך זה, משמיים, יימשכו הלבבות וכולם יחזרו בתשובה" (נחמיה, "בית המריבה" - המכונה כאן "בית השלום", חברון)

מאז ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון, רבים מבניה של הציונות הדתית החלו לסטות מהיעד של יישוב הארץ לכיוונים אחרים. ביישוב היהודי בחברון מסרבים להתייאש. "בתוך עולם התורה הציוני-דתי, אחרי ההתנתקות ועמונה ומתוך השבר הגדול הזה", אומר נחמיה, "נוצר ייאוש מסוגיית ארץ ישראל. כי בנינו ובנינו, והנה, שבוע אחד נגמר הכול. אז שואלים: למה לבנות? אז רבים התחילו לחפש כיוונים אחרים. הציבור שינה כיוון והולכים לחזרה בתשובה, שזה חיקוי של ההצלחה של ש"ס".

גם הרב עוזי שרבף, אחד מדייריו החדשים של "בית השלום", חולק על "טרנד" ההחזרה בתשובה והפיכתה לנס הדגל של הציונות הדתית. למרות כל זאת, ההתמעטות בתמיכה ברעיון גאולת הקרקעות לא מרפה את ידיו. "לאורך כל ההיסטוריה היהודית תמיד יחידים סללו את הדרך והרבים באו אחריהם", הוא מאמין.  

לימוד ב"בית המריבה"/ "בית השלום". מיחקו את המיותר (צילום: גיל יוחנן)  

ובשטח, הכל כרגיל. ביום רביעי האחרון, לאחר שהמשטרה ביקשה מברוך מרזל ופעילי ימין נוספים לפזר את ההפגנה מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הוא המשיך משם בחזרה לכיוון חברון, יחד עם שני פעילים נוספים. במהדורת החדשות של השעה 14:00 דיווחו שהשר רוני בר-און יצא נגד החלטתו של שר הביטחון לפנות את "בית המריבה" בחברון. למשמע החדשות הטובות שמח מרזל מאוד. מהכינוי "בית המריבה" שדבק בבית שדייריו דווקא העניקו לו את השם "בית השלום" הוא דווקא פחות מרוצה. "התקשורת נתנה לנו את השם 'בית המריבה' כי היא לא מוכנה לתת לנו את המילה 'שלום'. כנראה חושבים שם שהמילה 'שלום' זו מילה ששייכת רק להם", קצף מרזל כשהוא מנופף באצבעו.

התקשורת לא כל כך אהודה על דיירי "בית-השלום" בחברון, בלשון המעטה. גם לא הממשלה המכהנת, מערכת המשפט והפרקליטות ובטח שלא השב"כ. העוינות וההסתייגות כלפי מייצגי מוסדות המדינה מורגשת באוויר. לעיתים היא מרומזת ולעיתים "על השולחן". מתחת לשכבת המאבק הציבורי שמנהל היישוב היהודי בחברון על האחיזה בעיר, רוחשת אמונה גאולית יוקדת. בחברון כלל לא מדברים על פוליטיקה. ארץ ישראל זה לא פוליטיקה, ארץ ישראל זה המפתח לגאולה.

עבור "החברונים" היהודים גאולת ארץ ישראל היא חזות הכול. בכביש המתפתל בין ירושלים לחברון, מקריית ארבע ועד תל-רומידה, יש רק מחליט אחד והוא לא עשוי בשר ודם. הסיסמה "ה' הוא המלך" נמצאת בכל מקום. על קירות הטרמפיאדות שבדרך, היא מבצבצת מהבטונדות במחסומים ומתנוססת על קירות רחוב שוק השוהדא שבחברון שהתרוקן מסוחריו המוסלמים. המלכות היא של המלך, ומלך יש רק אחד. "ה' הוא המחליט ולא כל אחד שרוצה לפנות את הבית כאן, יבוא ויעשה את זה. אף בן-אדם לא יכול לבוא ולעשות דבר כזה", מסביר ישראל (שם בדוי) בן ה- 13. המלך הוא מעל הפוליטיקה.  

"ה' הוא המלך" צילום: איי.אף.פי

"בסופו של דבר, צריך לדעת שבכל תקופה יש איזשהו מבחן שעם ישראל עומד בו. כיום, לפי התורה והמקורות שבידינו, הנקודה המרכזית והמבחן האמיתי של עם ישראל הוא בעניין שאלת ארץ ישראל", מסביר הרב עוזיהו שרבף, רב שכונת אברהם-אבינו ואחד הדיירים, את האידיאולוגיה הדתית העומדת בבסיס פעולתם של תושביה היהודים של עיר האבות.

"מדינת ישראל צריכה להבין נקודה אחת", הוא מבהיר, "חזרנו לארץ ישראל ואנחנו נבחנים כעם וכמדינה על העניין של ארץ ישראל. אחר כך הכול יסתדר", הוא מאמין. "כיום התרחקנו הרבה ואנחנו תועים ואובדים. בואו נחזור בחזרה לרעיון השורשי שהביא אותנו כאן למקום הזה. זהו רעיון שהוא כל כך טבעי לכל עם, כל עם צריך ארץ. השורשים של עם ישראל הם בארץ וכאשר השורש לא מושקה אז גם הענפים יבשים. רואים זאת בשלטון שלנו, שלוקה בבעיות מוסריות קשות". לדעתו של שרבף, ברגע שהעם הסכים לעזוב את רעיון השיבה לארצו, התחילו הרבה צרות. "באין חזון ייפרע עם", הוא מצטט.

"זאת התגובה להתנתקות"

את "בית השלום" רואים בחברון כתגובת נגד לתוכנית ההתנתקות. "הרס גוש קטיף גרם לקרע גדול וגם התרענו על כך. כיום, קיים חוסר אמון בשלטון הקיים", אומר שרבף ומציע שכדי להחזיר את האמון שנחרב מאז 'החורבן', "נגד ההחרבה צריכה לבוא הרחבה". בהמשך דבריו הוא מציין ש"ודאי שצריכה להיות פה ישות לאומית",

אולם במקביל הוא מאמין ש"אם מדינת ישראל לא הולכת לפי חוקי התורה, אז לא לזה התכוונו".

משני צידי המתרס מעמידים תושבי היישוב היהודי בחברון את מי שבעדם ואת מי שנגד מלך. "בסופו של דבר, רוח המסירות והגבורה תגבור על אויבנו מבית ומחוץ", התריס בשבוע שעבר ראש ישיבת ההסדר "ניר" בקריית ארבע, הרב דב ליאור. ובאתר האינטרנט הרשמי של היישוב היהודי בחברון הופצה עצומה נגד צווי הפינוי המתוכננים. החוקים אותם מבקש שר הביטחון להפעיל, מכונים כאן "חוקים אנטישמיים".