שתף קטע נבחר

כחול ולבן זה הצבע שלי

יום העצמאות הקרב ובא השרה על המדור אווירה פטריוטית. אז חוץ מהפקה בכחול-לבן, יש גם הגיגים על הצבעים של דגלי מדינות העולם וישראל. המסקנות ציוניות

לפני שנגיע לכחול-לבן, בואו נדבר רגע על צבעי הדגלים. סקירה מהירה של רחבת בניין האו"ם מוכיחה כי למרות שקיימת קשת צבעים מאוד רחבה, השימוש בה הוא מוגבל להחריד כשהדבר נוגע לדגלי העמים. הצבעים הפופולריים הם כחול, אדום, שחור, ירוק וצהוב. לא מכירה שום עם שבחר להניף על התורן חום עם תכלת למרות שזה הולך נהדר, או סגול עם כתום. שלא להזכיר גוונים של ורוד ובורדו. גם העיצוב חסר מעוף או השראה: פסים, במאוזן או במאונך, ועם עדיפות לשלישיות.

 

מאחר שבדגל ישראל יש שני צבעים בלבד, אני ממליצה לאמץ תיאוריה חסרת כל בסיס היפותטי או מציאותי ולומר שככל שיש יותר צבעים בדגל מדובר בעם פחות מפותח (או במילים אחרות: לא הכמות אלא האיכות).

 

הנה דוגמאות: הדגל של מאוריציוס הוא אדום, כחול, צהוב וירוק. הרפובליקה של אפריקה המרכזית הוא כחול, לבן, ירוק, צהוב ואדום (שזה כמו להגיד "לא ידענו מה לבחור, אז לבשנו הכל"). לעומת זאת, בצד שלנו קיימות ארצות תרבותיות כמו דנמרק, קנדה, פינלנד ויפן עם דגלים דו-צבעיים.


כחול על שפת הים (צילום: דנה קופל)

 

כמובן שניתן להפריך את התיאוריה הזו בקלות עם כל מיני מדינות אחרות כמו ניקרגואה ומלטה (שני צבעים) ובוודאי שבאמצעותה של לוב, שיש לה דגל בצבע אחד - ירוק (ולא הייתי מהמרת עליהם כהכי מפותחים שיש). אבל למה לנו להתעסק בקטנות, הצבעים שלנו הם סבבה, אז בואו נתמקד בהם.

 

כחול ולבן זה בדרך כלל שילוב מנצח, להוציא מקרים של תלבושות אחידות - החל מתנועות הנוער וכלה בבגדים של אחים סניטרים - שאז כלל זה אינו תופס. אז איך מיישמים את זה בפועל? ככה:

 

בימי חול (או: הנקודה הארכימדית) 

זה הבסיס. מפה מתחיל הכל. במונחים קולינריים, זה הלחם והחמאה של עולם האופנה. (בחברות מסוימות בישראל זה אף כלבוש ראוי בחתונות מדרגת בני דודים וחברים מהעבודה). הכי נקי, הכי פשוט ובלי יומרנות.


קניתי לך ג'ינס חדשים, קניתי שרוולון לבן שיתאים (צילום: דנה קופל) 

 

ההבדל בין אישה לרעותה יהיה בפרטים הקטנים (בתווית על הכיס האחורי, שעליה רשום ארמאני) או בחגורה (זהב, חום, אדום), בשרשרת ארוכה, או בנעליים. בחלק העליון זו יכולה להיות חולצת טריקו, מלמלה או טוניקה. באשר לג'ינס, ההבדלים יתבטאו בגזרה (מותן נמוך או גבוה, סקיני או רחב וכיוצ"ב).

 

בשבתות (או: להתנתק מהטראומה התנועתית)

כל צבע שתצמידו לו לבן יקבל מיד נופך חגיגי. הבעיה היא שכל מי שבילתה את שנות ילדותה בתנועת נוער חובשת כיפה, השילוב של חולצה לבנה וחצאית כחולה מתקשרת לה ישירות לשילוש הקדוש שקשורים בו גם סמל ועניבה.


שמלת השבת של חנה'לה (צילום: דנה קופל) 

 

אני מציעה להתנתק מחוויית האופנה המעצבת הזו, ולזכור שכחול ולבן זה הצבע שלי. והוא מתאים גם בגיל 28 לשבת אחרי הצהריים אצל חברים, ולא רק במפקד של בני עקיבא.

 

כמובן שאפשר גם להתחכם וללכת עם חצאית לבנה וחולצת תכלת, או שמלה לבנה וחגורה כחולה. ואפשר גם לצאת אחרי ארבע מהבית, כשהחניכים בסניף כבר שרים את ההמנון ואף אחד לא יגיד אותך למדריך.

 

עובר ושב (או: הרימו עוגן)

 לא משנה מה חלמתם להיות כשהייתם קטנים, רוב הסיכויים שמתי שהוא חשבתם על הפלגה בספינה עם רב-חובל ומפרשי ענק. ובכן, נדמה שלפעמים חלומות מתגשמים, ולו רק בחלקם. שילובם של בגדי מלחים באופנת היבשה עושה את העבודה.


מַלָח ילדה (צילום: דנה קופל)

 

ובאמת, למה לעבוד על הסיפון במשמרת של שמונה שעות? זה לא רק שזה קשה, ושהשכר לא משתלם – זה גם מאוד מאוד מלכלך, בעיקר כשמדובר בחולצה לבנה. אז נכון שמדובר באופנה שהולכת וחוזרת, והשנה זה פחות מתאים. אבל זה היה כאן לא מזמן, ואני מבטיחה לכם שהאונייה הזו תחזור לעגון כאן בשנית (ובשלישית וברביעית). טוב שיהיה בארון.

 

כשאין מה ללבוש (או: מרוב עצים)

בחיי אשה יש מספר מחזורים. האחד הוא פזיולוגי ובשבילו המציאו שלל פתרונות. השני גם כן מגיע אחת לשלושה שבועות, וידוע גם בשמו המדעי "תסמונת הארון הריק". מחזור זה מתבטא במשפטי צער כמו "אין לי מה ללבוש" או "אין לי שום דבר מתאים".

 

ברור שמשפטים אלו אינם עוסקים בתיאור מצב, אלא אם כן את ענייה מרודה. הרי ברור שבחדר הסמוך יש לך ארון בגדים עמוס ואין בו מקום אפילו לאבזם של חגורה. משמעות המשפט הוא שפג תוקפה של הקולקציה ששוכנת לך בארון, והגיע הזמן למחזור חדש של בגדים. מאחר שחשבון הבנק שלנו אינו מותאם למחזור חודשי כזה, הפתרון הוא כדלהלן: שמרי לך בארון עזרה ראשונה בצורת חולצה לבנה מכופתרת, ושלבי עמה שלל אקסוסריס כחולים.

 

הדברים הבסיסיים ביותר הם סיכה מעוצבת או פרח בד. מתלבשות מתקדמות יכולות לקשור סרט סאטן עבה וארוך מקו החזה ומטה. ומי שבאמת רוצה להעז, תקשור עניבה כחולה גברית למהדרין ללוק מחויט ולא שגרתי.  

 

עודפים (או: מה רע בשחור וחום?) 

הראשון שהגה את צבעי דגל הלאום היה לודוויג אוגוסט פרנקל, משורר יהודי אוסטרי, שהגיע לביקור בארץ כמה שנים טובות טרם הקמתה. כנראה שתחת השמש הקופחת הוא מיד הבין שאף אחד לא יילך כאן אחרי אפריל בבגדים כהים.

 

ביגוד: חצאית מכנס תכלת עם פסים - פראו בלאו, רחוב החשמל 8 תל אביב. חצאית לבנה, חגורה כחול-זהב -כתומנטה, דיזינגוף 173 תל אביב. נעלי עקב לבנות, שמלה לבנה, חולצה לבנה עם כפתור, מכנסי ג'ינס, חולצת טריקו ארוכה לבנה - זארה, קניון רמת אביב. סניקרס כסופות, שמלת סטרפלס ג'ינס, סוודרון שמנת -  פול אנד בר, קניון רמת אביב.

 

קצת צניעות:


פורסם לראשונה 19/04/2007 07:49

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
היי, תפסתי מושט לעל האש
צילום: דנה קופל
מומלצים