טבח בווירג'יניה: בין ההרוגים - פרופ' ישראלי

פרופ' ליביו ליברסקו, חוקר ישראלי ומרצה בכיר למכניקה ולאוירונאוטיקה כבן 77, נמנה על 32 הנרצחים בטבח באוניברסיטה הטכנולוגית וירג'יניה-טק. כך נודע הבוקר (יום ג') ל-ynet. אשתו מרלינה, החיה עמו בווירג'יניה, ובניו אריה וג'ו, השוהים בארץ, קיבלו את ההודעה המרה והם עושים מאמצים להביאו למנוחות בארץ. מושל וירג'יניה, טימותי קיין, הכריז על מצב חירום וקיצר ביקור ביפן.  

אלק קלהון, סטודנט בן 20, שלמד בכיתתו של ליברסקו בחדר 204, סיפר לסוכנות איי.פי: "בשעה 9:05 בבוקר (שעון ארה"ב) שמענו רעש עז מהכיתה הסמוכה. זה נשמע כמו רעש של פטיש ענק. אחרי כן נשמעו צרחות ואז שמענו עוד דפיקות. כשהסטודנטים הבינו שהקולות הם קולות ירי, הם החלו לחפש מקום מסתור מאחורי השולחנות. אחרים זינקו מחלונות הכיתה. הייתי האדם השמיני ואולי האחרון שקפץ. נחתתי על שיח וברחתי. שני סטודנטים שהיו מאחורי נורו, אך אני חושב שהצליחו לשרוד. רגע לפני שקפצתי מהחלון, הסתובבתי והסתכלתי על המרצה (פרופ' ליברסקו), שנותר מאחור, אולי כדי לחסום את הדלת. הוא נהרג".

בתקרית הירי, החמורה מסוגה בתולדות ארה"ב, נהרגו 32 בני אדם מלבד התוקף, שנהרג לאחר שירה בעצמו. מסע ההרג החל סמוך לשעה 7:15 בבוקר, כשגבר אסיאתי חמוש נכנס לאזור המגורים וירה למוות בשני סטודנטים.

כעבור כשעתיים נכנס התוקף לאולם הרצאות, במרחק של כמעט קילומטר מהמעונות, נעל באמצעות שרשראות את הדלתות וירה באופן שיטתי בנוכחים. בין 15 ל-30 בני אדם נפצעו, בהם כאלו שנורו ואחרים שקפצו מחלונות המבנה בניסיון נואש להיחלץ מהתופת.

פרופ' ליברסקו היה אחד הנרצחים. רעייתו הסיעה אותו בבוקר לעבודה וכעבור שעה נורה למוות. מרצים ואנשי פקולטה הגיעו לביתה לנחמה. איילה ליברסקו, כלתו של ההרוג הישראלי הנשואה לבנו ג'ו, סיפרה ל-ynet: "שמעתי שהוא חסם את דלת הכיתה שהוא לימד. הוא בדיוק העביר קורס וכנראה הבין שהרוצח מתקרב. הוא הציל את הסטודנטים שלו ונהרג מיריות. הוא לימד שם 20 שנה והיה מרצה בכיר בעל שם עולמי. הוא האיש שכתב הכי הרבה מאמרים אי פעם בווירג'יניה-טק. לימד בעבר בטכניון וגם באוניברסיטת תל-אביב. הוא היה אדם שאהב מאוד את מה שעשה. זו היתה התשוקה שלו בחיים. הוא עשה הכל למען משפחתו. אדם טוב ומבחינת החוכמה והישגיו - זה איש שנולד פעם במיליון שנה".

פרופ' ליברסקו ואשתו הם ניצולי שואה. הוא היה מדען מפורסם ברומניה והקומוניסטים מנעו את עלייתו לארץ. בהתערבות של ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, אצל הנשיא צ'אוצסקו, הוא עלה עם אשתו לישראל בשנת 1978. כעבור כמה שנים הוא יצא לשנת שבתון בארה"ב ומאז נשאר ללמד ולחקור שם. בנו אריה מתגורר ברעננה ואילו בנו השני ג'ו חי בין לוס אנג'לס ללאס וגאס.

סטודנטיות מבכות את מות חבריהן (צילום: איי.פי)

עמיתיו תיארו אותו כג'נטלמן אמיתי. כשהגיע עם אשתו לארה"ב, בא איתם בנם ג'ו, שלימד בארה"ב קרב מגע ולמד מינהל עסקים. "ליביו הציג עצמו כישראלי לכל דבר", סיפר אחד מעמיתיו. ההודעה על מותו, הפתיעה את הקהילה הישראלית הקטנה בקמפוס, שמנתה בסך הכל שישה מרצים ושלושה סטודנטים. במשך כל היום היו הישראלים בטוחים שאיש מהם לא נפגע.  

מסע הרצח בקמפוס 

או'דל סיפר כי היורה, שלבש מעיל עור בצבע שחור וכובע אדום-סגול, השתמש באקדח ובשלב מסוים טען את נשקו והמשיך לירות. ה"וושינגטון פוסט" דיווח מפי גורם ברשויות המקומיות כי היורה השתמש בשני אקדחי 9 מ"מ. לפי הדיווח, הוא לא נשא עמו כל תעודה מזהה ומאחר וספג פציעות קשות בראשו, התקשו הרשויות בזיהויו.

ד"ר אורי ונדסבורגר, מרצה ישראלי להנדסת מכונות, סיפר אתמול ל-ynet: "הייתי בבנין מעבר לכביש ואת הטלפונים הראשונים על האירוע אצלנו קיבלתי ממשפחה מישראל". הוא חש בר מזל על שלא יצא לדרך, שכן אמור היה לעבור ממש בקרבת אולם ההרצאות. "הייתי אמור לצאת לסמינר בבניין סמוך ולעבור דרך הבניין שבו היו היריות. אצבע אלוהים, סטודנט שלי הגיע בריצה ואמר לי לא לצאת". 

סטודנטים נאספים מחוץ לקמפוס בשעת לילה (צילום: איי.פי)

ד"ר מאיר שנלר, מרצה למימון קיבל את ההתרעה הראשונה באי-מייל הפנימי של האוניברסיטה. "הייתי בבניין שלישי מהבניין שבו היו היריות, אבל לא שמעתי שום דבר. רק כשירדתי למשרד המחלקה למימון ואמרו לי ששמעו יריות. חזרתי למשרד וכבר חיכה לי אי-מייל המורה לכולם להישאר בבנינים".