אסור לבנק לסרב להעביר כספים לכיסוי חוב של לקוח
כך קבע בית משפט השלום בתל-אביב לפני כשבוע כשדחה תביעה שהגיש בנק דיסקונט נגד לקוחותיו בשל יתרת חוב בסך של כ-138 אלף שקל. דיסקונט סירב לכסות את המינוס באמצעות תוכניות החסכון והנתבעים טענו שהבנק הרוויח מכך ששולמה ריבית גבוהה בעקבות יתרת החובה
"בנק שמסרב להעביר כספי תוכניות חיסכון לכיסוי חובו של לקוח כבקשתו - פועל בניגוד לדין". כך קבע בית משפט השלום בתל-אביב לפני כשבוע. בית המשפט דחה תביעה שהגיש בנק דיסקונט נגד לקוחותיו: חברת הדפוס ארבם ש.לאופסט ובעליה אברהם ועליזה רבין. בנוסף, חייב השופט את הבנק בשכר טירחת עורך דין בסך של 10 אלף שקל.
הבנק תבע את לקוחותיו בשל יתרת חוב בסך של כ-138 אלף שקל. מנגד, טענו הנתבעים כי "הבנק עיכב הזרמת כספי תוכניות חיסכון לחשבון החברה ובכך גרם להם נזק מימוני העולה על יתרת החוב".
הנתבעים הסתמכו בתביעתם על חוות דעת של חברת "שגיא חישובי ריבית" המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וייעוץ כלכלי. מבדיקה שערך מומחה החברה גיא אורן, התברר כי אילו הזרים הבנק במועד את כספי החיסכון של הלקוח לחשבון החברה, היתה החברה נמצאת ביתרת זכות ולא ביתרת חובה.
הלקוח טען, באמצעות עו"ד גיורא רובננקו, כי "עובדת הבנק הציעה לו להזרים את כספי החיסכון לחשבון החברה כדי להקטין את יתרת החובה שחרגה מעבר למסגרת האשראי המאושרת, אך מנהל הסניף לא אישר את העברת הכספים ודרש שתוכניות החיסכון ישמשו כבטחונות לפעילות החברה".
נציגי דיסקונט הכחישו בתוקף את טענת הלקוח, כי הבנק התבקש אך סירב להזרים את כספי החיסכון לחשבון.
ללקוח לא היה אינטרס כלכלי
השופט חגי ברנר ציין, כי עדותו של הלקוח בעניין תוכניות החיסכון היתה כנה, מפורטת ועקבית והיא מהימנה עליו. השופט קבע כי ברור שללקוח לא היה כל אינטרס כלכלי לשלם ריבית חריגה בסכומי עתק על חריגה מהמסגרת, כאשר במקביל הוא מחזיק תוכניות חיסכון שהתשואה עליהן נמוכה.
לעומת זאת, קבע השופט "ברור שלבנק היה אינטרס כלכלי להותיר את חשבון החברה ביתרת חובה חריגה ובתשלום ריביות חריגות בגינה".
השופט ציין כי למול עמדתו הנחרצת של הנתבע, התאפיינה עדות נציגי הבנק בחוסר זיכרון של הפרטים הרלבנטיים. הוא פסק כי הוא מאמין לגרסתו של הנתבע לפיה ביקש לשחרר את תוכניות החיסכון, אך הבנק סירב. השופט פסק כי סירוב זה נעשה שלא כדין והיווה הפרה של חובת הזהירות והאמון שחב הבנק כלפי לקוחותיו.
משחזור החשבון עלה כי אילו הזרים הבנק את תוכניות החיסכון לחשבון הלקוח כבקשתו, היה החשבון עומד ביתרת זכות של כ-6,000 שקל ולא ביתרת חובה.
