כמה עו"ד אפשר
מספרם ההולך וגדל של עורכי-דין בישראל הוא פצצה מתקתקת. אפשר וצריך לעצור את המגמה
בישראל רשומים כיום כ-36 אלף עורכי-דין. על-פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, לומדים את מקצוע המשפטים קרוב ל-16 אלף סטודנטים בארץ ועוד 2,000 בחו"ל. מכאן שבעוד ארבע שנים יהיו בישראל 50 אלף פרקליטים - אחד לכל 140 תושבים. כבר כיום, בשכבת הגיל שבין 26 ל-40, יש עו"ד אחד לכל 70 תושבים - נתון המעיד על טירוף מערכות. לשם השוואה, היחס המקובל בעולם המערבי הוא עו"ד אחד לכל אלף תושבים. בצרפת הגדולה, המניין האבסולוטי של עורכי-הדין לזה שבישראל הקטנה, וביפן הוא נמוך בחצי.
מצב אבסורדי זה גורם לכך שכבר היום ישנם אלפי עורכי-דין מובטלים. אחרים עובדים מבתי-קפה, ממכוניתם או ממסדרונות בתי-המשפט. בנוסף, כ-3,000 מהעוסקים בענף משתכרים עד 6,000 שקלים לחודש, מתוכם מאות עורכי-דין מהמגזר הערבי המשתכרים כ-3,500 שקלים לחודש. חלקם אף משלימים הכנסה כרצפים, צבעים וטייחים. בקרב עורכי-הדין היהודים, מאות נאלצים לעבוד במשרה מלאה עבור שכר של 4,000 שקלים.
מי שאינו מבחין בנזק שייגרם לציבור הרחב עקב ההצפה המטורפת, ומעדיף לטמון ראשו בחול, שלא יתפלא שבעוד 4-3 שנים תהפוך הבעיה לצונאמי. עורכי-דין מוסמכים, כידוע, לאמת חתימות על שטרי מכר, לייצג אדם בתיק רצח ולהיכנס לכל בית-מעצר ובית-סוהר בארץ. סמכויות אלו, כשהם משתכרים מעט מדי או כשאינם עובדים כלל, הן בבחינת פצצת זמן מתקתקת. התסריט של עורך-דין שחצה את הקווים וחבר לגורמים עבריינים, תוך ניצול סמכויותיו הסטטוטוריות, כבר אינו בדיוני יותר, לצערנו.
השלב הראשון בהבראת תחום עריכת-הדין הוא שלב הבלימה. יש לעצור מיד את ההצפה המטורפת של פרקליטים על-ידי הארכת תקופת ההתמחות במשפטים לשנתיים ושינוי מתכונת הבחינות. זהו אינטרס מובהק של הציבור הרחב. בשלב השני יש להרחיב את תחומי הפעילות של עורכי-הדין לפעילויות נוספות, ולהגדיל את שכר הטרחה המצרפי של העוסקים בתחום בשני מיליארד שקלים ב-4 השנים הבאות. יש להגדיל את "עוגת הפרנסה" של ציבור עורכי-הדין באמצעות רעיונות יצירתיים, כגון: הצבתם במקום שופטים בבתי-משפט לתביעות קטנות; גיוס למחלקת תביעה וחקירות במשטרה או לפרקליטות; הוצאות צווי מניעה נגד מסיגי גבול (מתווכים, סוכני ביטוח ויועצי גישור למיניהם); העברת הגביה לרשויות ולהוצאה לפועל במקום חברות חיצוניות, ועוד.
אבל בכך אין די. ישנם עורכי-דין, שלמרבה הצער, אינם מבצעים את עבודתם נאמנה או במקצועיות הראויה. כבר היום מוגשות כ-1,300 תביעות רשלנות בשנה בנושא. מנגד, לאלפי עורכי-דין אין ביטוח אחריות מקצועית, כי אין חובה לערוך ביטוח שכזה. בשל כך, אם ירצה לקוח לתבוע את עורך-דינו, משום שלא עשה את עבודתו נאמנה, במקרים רבים לא יהיה לו ביטוח לכיסוי המקרה. אם תהיה חובה לערוך ביטוח שכזה, הציבור ירוויח פעמיים: ראשית, נהיה מכוסים מפני מקרים שכאלה, ושנית, כפועל יוצא, הפרמיה תרד משמעותית. הדבר מקבל משנה תוקף בענייני מקרקעין ומס שבח, המהווים 60% מתביעות הרשלנות נגד עורכי-דין.
כמו בצרפת, פי 2 מיפן
מומלצים
