בריחת מוחות: נזק לכלכלה ולחברה הישראלית
אחת התוצאות החמורות ביותר של מדיניות צמצום התקציבים להשכלה הגבוהה היא בריחת המוחות - נדידה של מדענים, אנשי אקדמיה, רופאים ומהנדסים, למדינות שונות. הנזקים לא נוגעים רק לרמה האקדמית בישראל, אלא גם לכלכלה
על רקע המאבק שמנהלים הסגל האקדמי באוניברסיטאות וציבור הסטודנטים בארץ נגד המדיניות הממשלתית המתמשכת של צמצום התקציבים להשכלה הגבוהה ולמחקר ופיתוח, ראוי לבחון לעומק את אחת התוצאות החמורות ביותר של מדיניות קצרת ראות זאת - בריחת מוחות. מדובר בנדידה של מדענים, אנשי אקדמיה, רופאים ומהנדסים, בעיקר לארצות הברית, אבל גם לקנדה, לאוסטרליה ולמדינות אירופה המערבית.לא זו בלבד שיש בכך פגיעה ישירה במשאב ”הטבעי“ העיקרי שלנו, אלא גם הפסד כלכלי נטו, בהתחשב בהשקעת המדינה בהכשרתם, מגן הילדים עד קבלת התואר האקדמי. ישראל מאבדת נתח נכבד ממיטב המוחות שצמחו בארץ.
בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שהתקיימה ביוני 2006 הוצגו נתוני מחקר ראשון מסוגו בנושא, שערכו פרופסור עומר מואב וד“ר אריק גולד ב“מרכז שלום“. לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-750,000 ישראלים, יותר מ- 12% מן האוכלוסייה היהודית בישראל, חיים בחוץ-לארץ. היקפי הירידה מן הארץ גדולים מאוד וחלה עלייה חדה במספר היורדים. לפי הנתונים, מעריכים שבין השנים 2002- 2004, ירדו מן הארץ כ-19,000 איש בשנה, ואילו ההערכה לגבי 2005 מראה שהמספר עלה ל-25,000 איש.
אין נתונים מדויקים באשר לשיעור המשכילים, ”המוחות שברחו“, באוכלוסיית היורדים, אך מדובר במספרים ניכרים. אנחנו מאבדים את מיטב הבנים והבנות, את המשכילים שדרושים לכלכלת ישראל ולביטחונה. באופן יחסי לגודל האוכלוסייה, ישראל היא המקור הראשון להגירת משכילים לארצות-הברית. דוגמה מאלפת: כ-4,600 אנשי סגל אקדמי ישראליים מאיישים את האוניברסיטאות בארה“ב, כמספרם בכל האוניברסיטאות בארץ.
החוקרים ממרכז שלום מורים על הקשר הישיר בין ירידה של משכילים לבין הצמצום הניכר בתקציבים: כ-20% בהשכלה גבוהה וכ-35% במחקר ופיתוח. הם מביאים לדוגמה את תקציב המדען הראשי של משרד התמ“ת. בארבע או בחמש שנים האחרונות התקציב פחת מכ-2 מיליארד ש“ח, ל-1.2 מיליארד ש“ח. ”זה אומר פחות תעסוקה למאות מדענים, שאין להם הזדמנות תעסוקה בארץ. הם סיימו דוקטורט או פוסט-דוקטורט, והם נאלצים לרדת. תופעת בריחת המוחות, יש לה השפעות מרחיקות לכת, לא רק בהיבטים הכלכליים אלא גם בהיבטים של איבוד אליטות ואיבוד אתוס,“ אומר פרופסור מואב.
בריחת מוחות אינה תופעה ישראלית בלעדית. במקביל לתופעת הגלובליזציה בתחום הכלכלי, עובר גם על המדע תהליך דומה. מציאות הכפר הגלובלי משפיעה על מעבר מדענים ובעלי מקצוע מיומנים ממדינה למדינה. הפיתוי הוא לא רק רמת שכר גבוהה יותר, אלא בעיקר סביבת המחקר המאפשרת פיתוח הפוטנציאל המדעי, בעיקר של מדענים צעירים. תהליך הגלובליזציה של המחקר המדעי מושפע גם מן השימוש באינטרנט ובדואר האלקטרוני המסייעים להסרת הגבולות הלאומיים.
על רקע זה בולטת התופעה של בריחת מוחות גם מארצות מערב אירופה לארצות הברית. אפשר להביא לדוגמה את צרפת שאיבדה רק בשנת 2000 כ-3,000 מדענים שהיגרו לארצות הברית. כ-70,000 מדענים חתמו על עצומה לממשלת צרפת בסיסמה ”נציל את המחקר“ (Sauvons la Recherche) ובה דרשו להגדיל את ההקצבה לאוניברסיטאות ולמחקר בסיסי. נראה כי האיחוד האירופי מתעורר לטפל בבעיה בהחליטו להכפיל את ההקצבה למחקר ופיתוח. במונחים של ההקצבה למחקר באחוזים מהתל“ג , האיחוד האירופי מפגר במידה ניכרת אחרי ארה“ב ויפן (1.97% האיחוד האירופי, 2.59% ארה“ב, 3.12% יפן).
בריחת מוחות אינה גזירה משמים, אפשר לצמצם את התופעה ואפילו להחזיר רבים מן המדענים והמהנדסים הביתה. הגיע הזמן שממשלת ישראל גם היא תתעורר להשיג את היעדים שהיא קבעה לעצמה. הסיסמה ”להציל את המחקר“ טובה גם לקהילייה האקדמית בישראל, וכדאי שנתעורר שעה אחת קודם
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
