אלפים ציינו את הנכּבּה בין חורבותיו של כפר ערבי

כ-5,000 בני אדם הגיעו היום (ג') לעצרת לציון ה"נכבּה" (בערבית – אסון, הכינוי להקמת מדינת ישראל – ר.נ) שהתקיימה על חורבות הכפר לג'ון שליד מגידו. אל העצרת - שבה הונפו דגלי פלסטין - באו, בין היתר, חברי הכנסת מוחמד ברכה וחנא סוויד (חד"ש); ג'מאל זחאלקה וואסל טהא (בל"ד) ואיברהים צרצור ועאבס זכור (רע"מ–תע"ל). יו"ר ועדת המעקב של ערביי ישראל, שאוקי חטיב, דיבר בנאומו על "המערכה של השלטונות נגד המיעוט הערבי במדינה".

דגל פלסטין בעצרת בלג'ון

אירועים נוספים לציון ה"נכבה" התקיימו במקומות אחרים בארץ. ח"כ דב חנין (חד"ש) ביקר בחורבות הכפר מסכה, בין טירה לכפר-סבא. "הגיע הזמן שהמדינה תכיר בקיומו של העם הפלסטיני ובטרגדיה שלו", אמר חנין. "הגיע הזמן לריפוי הפצעים שהמדינה עצמה גרמה לאזרחיה, בני המיעוט הלאומי-ערבי. חירות אמיתית של עם לא יכולה להיבנות על חורבנו של עם אחר. יש להיאבק למימוש הרעיון של שתי מדינות לשני עמים. הקמת המדינה הפלסטינית ופתרון בעיית הפליטים הן אינטרס לאומי-ישראלי ואינטרס של כל עמי האזור".

ח"כ ברכה הגיע להריסות הכפר ספורי, הסמוך לציפורי שבעמק יזרעאל, משם עקרה משפחתו ב-1948. ברכה פוקד את המקום זה שנים רבות עם בני משפחתו, תושבים אחרים מהכפר ובני משפחותיהם. במהלך היום סיפרו המבקרים על שגרת החיים בכפר ועל המורשת לבני הדורות הבאים.

ח"כ ברכה (מימין): "אחד הלקחים מהנכבה - שמירת האדמה"

"ניצחנו במערכה על הזיכרון, הזהות והשמות", אמר ברכה. "הכפר היה ספורי ויישאר ספורי. מי שעקר את התושבים מן הכפר ומבתיהם לא יצליח לכונן שמות וזהות מערבית במקום הזה. הניצחון הזה לא יהיה סופי אם לא נשמור עליו. שמירה על הניצחון, פירושה העברת הסיפורים לדורות הבאים, שאם לא כן, נפסיד גורם חשוב בתפקידנו הלאומי.

"אחד הלקחים מהנכבה הוא שמירה על האדמה. עלינו להישאר עליה או בתוכה. על הישראלים להבין את הנרטיב שלנו, ולהבין שיום העצמאות שלהם הוא יום האסון שלנו. אין פירושו של דבר שאנחנו מתנגדים לעצמאות ישראל, אלא מתנגדים למציאות של נכבה ושל הפליטים, וכן למציאות של היעדר זכות הגדרה עצמית לעמנו הפלסטיני".

מקורות במגזר הערבי אמרו ל-ynet כי בשנים האחרונות - והשנה ביתר שאת - ניתן היה לחוש בהתעוררות מיוחדת בקרב המבקרים, הן בכינוס בלג'ון הן בעצרות האחרות. אירועים התקיימו גם בהריסות הכפר סוחמאתא שבצפון; בכפר בירווה - כפרו של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש ליד אחיהוד; בכפר מיעאר במשולש וכן בהריסות הכפרים מעלול ומג'דל באזור מגדל-העמק.