"המתופף בחתונה של חברתי הפך לבעלי"
בזמן האוכל הושיב בעל האולם את להקת המתופפים בדיוק בשולחן של יעל. מכאן ועד סלואו על הרחבה הדרך היתה קצרה. זה המשיך לשיעור סלסה חושני עם נשיקה בעורף ונוהל מזורז של מברשות שיניים הדדיות, והרחיק עד חוף קסום בסיני
"כשנגמר החלק הראשון והוגשה המנה העיקרית, בעל האולם חיפש מקום פנוי להושיב בו את שלושת המתופפים. התמזל מזלנו, ובשולחן בו ישבתי, היו בדיוק שלושה מקומות פנויים. שלושת המתופפים ישבו לאכול איתנו, מזיעים ומתנשפים. המתופף שהתיישב מולי, היה מיקי", היא מוסיפה.
כשנגמרה המנה העיקרית, חזרו האורחים לרחבה, אך הפעם המוזיקה היתה פחות מתאימה לתופים, והמתופפים עוד לא חזרו לרחבה. שני המתופפים האחרים פנו לבר, החברות האחרות שבשולחן הלכו לרקוד, וליד השולחן נשארו רק יעל ומיקי. הוא עבר לשבת קרוב אליה, והם התחילו לדבר. כשהמתופפים היו צריכים לחזור לרחבה, מיקי, במקום לקחת את התוף ולחזור לעבודה, הזמין את יעל לרקוד.
תוך שניות גילינו שיש בינינו התאמה מוחלטת בריקוד
"עלינו לרחבה, ותוך שניות גילינו שיש בינינו התאמה מוחלטת בריקוד", מספרת יעל. "שנינו אנשים שמאוד אוהבים לרקוד, מאמינים שאנחנו רוקדים טוב, וגילינו שביחד – זה פשוט פיצוץ. תוך שניות הרגשנו כאילו אנחנו פרטנרים כבר שנים. התנועות היו מתואמות, כאילו עבדנו והתאמנו. מעולם לא נהניתי לרקוד עם מישהו כמו שנהניתי עם מיקי".
המתח בינינו היה מאוד מורגש. יעל ומיקי בפעולה
כשמיקי נאלץ לקחת חזרה את התוף ולהמשיך להרקיד את הקהל, יעל המשיכה לרקוד לבד. אבל מיקי דאג לרקוד קרוב אליה, כך שלמעשה הם כבר היו יחד לאורך כל אותו ערב. כשהתרוקנה הרחבה והמתופפים סיימו את עבודתם, מיקי הזמין את יעל לרקוד איתו סלסה בקרוב. "לשנייה אחת כמעט ואמרתי לא", היא נזכרת, "אני לא מנוסה בדייטים, וממש לא היה לי כוח לכל המשחק הזה. אבל אחרי תשעה חודשים לבד, החלטתי שבעצם למה לא, אולי עוד ייצא מזה משהו, ואמרתי כן".
הם החליפו ביניהם טלפונים והמשיכו לשוחח עוד קצת. כשעל הרחבה התחילה מוזיקת סלואו, הוא הזמין אותה לרקוד. "רקדנו צמוד צמוד והמשכנו לדבר. בשלב מסויים, הוא עבר לחבק אותי מאחור, וכך רקדנו כמה דקות חבוקים, עד שהוא העז ונתן לי נשיקה קטנה בעורף. התגובה שלי היתה 'הופה! נפתחנו...' ואת זה הוא זוכר לי עד היום, בכל פעם שהוא מנשק אותי על העורף", היא מספרת.
מיקי כבר היה מנוסה בסלסה
כבר היה ברור לשנינו שמשהו טוב קורה פה
כשהחברים של מיקי לחצו שהם רוצים ללכת, יעל ומיקי קבעו להיפגש כעבור יומיים. "מיקי רוכב על אופנוע ולא יכול לאסוף אותי, אז בשבת, יומיים אחר כך, הגעתי מהוד השרון לתל-אביב ואספתי אותו", מספרת יעל. "נסענו למועדון סלסה שמעביר שיעורים בסיסיים. אני מעולם לא רקדתי סלסה, לכן זו היתה הפעם הראשונה שלי. מיקי כבר היה מנוסה.
סלסה הוא ריקוד מאוד חושני ומאוד צמוד, ואני הרגשתי די נבוכה, לא הייתי בטוחה שהסיטואציה מתאימה לי. המתח בינינו היה מאוד מורגש. היה ברור שמשהו יקרה. באחד התרגילים אני הייתי צריכה להתכופף והוא היה צריך למשוך אותי מעלה ולהצמיד אותי אליו, פנים מול פנים. הוא משך אותי, הצמיד אותי אליו, וניצל את הקרבה כדי להדביק לי נשיקה ארוכה. המשכנו את השיעור כאילו כלום, אבל כבר היה ברור לשנינו שמשהו טוב קורה פה. משם הלכנו לאכול במקום שמאותו יום הפך להיות מקום קבע שלנו. ושוב דיברנו ודיברנו. אני שילמתי, אגב".
את נושאי השיחה ההיא יעל זוכרת די במעורפל. היא כן זוכרת בבירור, שהיו שלובות בה המילים "עתיד" ו"ילדים". הדברים היו מאוד ברורים ומאוד זורמים. משם הם המשיכו אליו הביתה ודיברו אל תוך הלילה. לפנות בוקר, כשחזרה הביתה, יעל התקשרה לליאת, החברה הכי טובה שלה, והשאירה לה במשיבון הודעה צווחנית ומאושרת על "הדייט הכי טוב בעולם".
הסיפור על מברשת השיניים
יומיים לאחר מכן מיקי הגיע לישון אצלה והביא איתו מברשת שיניים, כי בבוקר הוא נסע ישר לפגישה. "הוא קם טיפה לפני, ניגש לצחצח שיניים ויצא", היא מספרת. "כשנכנסתי לאמבטיה כמה דקות אחר כך, גיליתי שהוא השאיר שם את המברשת שיניים שלו. יומיים לאחר מכן הייתי אצלו. הוא שאל אם אני נשארת לישון, עניתי שאין לי מברשת שיניים. הוא ענה שהוא קנה לי. הוא היה צריך אחת חדשה בשבילו, אז הוא כבר קנה גם לי".
"את מכירה את המשפט 'מקסימום זה יצליח'?" שאל מיקי.
יעל הנהנה.
"רוצה להתחתן איתי?"
הוא לא תכנן את זה מראש, הוא לא קנה טבעת ולא ירד על הברכיים, אבל זו היתה ההצעה הכי מרגשת ורומנטית בעולם, יעל אומרת. שניהם דמעו מהתרגשות. החבר'ה הנוספים בחוף, אותם הכירו רק באותו סוף שבוע, החליטו לחגוג להם. אספו כסף וארגנו עם בעל המקום כבש וערכו לכבודם חאפלה. הם הבטיחו בינם לבין עצמכם, שכשיהיו להם ילדים, יחזרו לאותו חוף.
"הרב" היה אברי גלעד
"מאותו רגע כבר היה קשה להמשיך ליהנות מהחופש, כי כל מה שרצינו היה לחזור הביתה ולספר לכולם. ומה שהכי מצחיק – רוב החברים שלהם סיפרנו על החתונה לא הבינו בכלל עם מי אנחנו מתחתנים. רובם לא הספיקו להכיר את הבן זוג החדש, וחלקם בכלל לא ידעו שיש מישהו חדש", מספרת יעל. ב-27.05.2005, ביום השנה הראשון להיכרותנו, התחתנו ב'בית הרצל' שביער חולדה, בחתונה מדהימה. ה'רב' שלנו היה אברי גלעד, אחרי שכבר התחתנו חתונה אזרחית בקפריסין".
על פנים הטבעות של יעל ומיקי חקוקות המילים "מקסימום זה יצליח", משפט שמלווה אותם עד היום, בכל תחום בחיים.
היום מיקי כבר לא עובד כמתופף. הוא מאמן עסקי ואישי, והם עוסקים יחד בעסק של שיווק רשתי – נהנים מעבודה משותפת, מציבים לעצמם בכל יום יעדים חדשים ולומדים לעמוד בהם ביחד.
יעל בת 28, מיקי בן 35. בקרוב הם יחגגו יום נישואים שני, וחודשיים לאחר מכן אמורה להגיח לעולם בשעה טובה בתם הראשונה. כשהיא תגדל קצת, הם מתכננים לקחת אותה לאותו חוף קסום בסיני בו היו לפני כמעט שלוש שנים, כדי להראות לה איפה הכל התחיל.
- יש לכם סיפור אהבה מרגש / משעשע / מיוחד במינו? הצעתם נישואים באופן יוצא דופן? כיתבו לנו את הסיפור בצירוף תמונות.
