אייבי נתן חגג 80; "להעניק לו את פרס ישראל"

פעיל השלום הנצחי, אייבי נתן, חגג אמש (יום א') את יום הולדתו ה-80. מאז שעבר סדרה של התקפי שבץ - נמצא נתן כבר כמה שנים בבית אבות סיעודי ואינו מסוגל לדבר. רק מדי פעם, לשמע שיריו האהובים "אלי, אלי", "הו כנרת" ו"we shall overcome", הוא ניסה לשיר ותקשר עם הסובבים בעיקר במבטים.

חבריו של נתן, שנחקק בספרי ההיסטוריה לאחר שבשנות ה-60 יצא במטוסו הפרטי למצרים כדי להגיש לנשיא גמאל עבד אל-נאצר עצומה הקוראת לשלום, ניסו לשמח אותו במהלך הערב המיוחד, למרות מצבו הקשה.

"תעשה עם העיניים אם אתה זוכר אותי", אמרה לו הזמרת יפה ירקוני, שזכתה למצמוץ עיניו והתרגשה. "היית האיש הכי חשוב במדינה בשבילי", אמרה ירקוני. בשיחה עם ynet אמרה הזמרת כי "מדינת ישראל היתה צריכה להעניק לו את פרס ישראל. בכוונתי לפעול לכך שיקבל אותו. מאד הערצתי אותו".

מירי אלוני, שהקדישה לנתן במסיבה את 'שיר לשלום', סיפרה ל-ynet על הימים שבהם נקראה על-ידו להופיע בעצרות שונות למען השלום: "ביקרתי אותו בבית הסוהר לאחר שנכלא עם שובו ממצרים. כתבתי לו מכתב ובו אמרתי לו שהפידבק כפוי טובה עבור אנשים שחשובה להם טובת הציבור ולוחמים למען הטוב".

אייבי עם המשנה לראש הממשלה, השר שמעון פרס (עופר עמרם)

המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, שמעון פרס, השתתף אף הוא בחגיגת יום ההולדת. פרס אמר כי "אייבי הראה מה איש אחד יכול לעשות למען השלום. הוא שבר את כל מה שמקובל ומוסכם. הוא הטיס תקווה גדולה מעבר לגבולות והנורמות. אני מאחל לו שימשיך להיות אייבי ללא הפסקה".

כאמור, הפעולה הנועזת והזכורה ביותר של אייבי נתן היתה טיסתו המפתיעה למצרים. ב־28 בפברואר 1966 המריא במטוס "שלום 1", ונחת בפורט סעיד. עם הגיעו למצרים, ביקש להפגש עם הנשיא נאצר על־מנת למסור לו עצומה הקוראת לשלום. שוטרים מצריים עצרו אותו, הוא גורש חזרה לישראל, וכאן נעצר בגין יציאה באופן בלתי חוקי מהארץ.

לאחר הטיסה הפך נתן לאישיות ידועה בעולם, וערך מסע לקידום השלום בארצות-הברית ובאירופה. בתחילת 1973 רכש אונייה, שלה קרא "ספינת השלום" וב־18 במאי החל לשדר מן האונייה, שעגנה מול תל אביב מחוץ לתחומי המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל בתחנת "קול השלום".

התחנה זכתה להצלחה רבה בישראל. היא שידרה בעיקר באנגלית, וכללה תכניות כ־"Twilight Time", שירים נוסטלגיים לשעות בין הערביים, שעת החיפושיות, ששיריהם הושמעו תכופות, ומדי כמה דקות הייתה מושמעת הסיסמה "Peace is the word, and the voice of peace is the station. 24 hours a day".

התחנה שידרה 24 שעות ביממה בעידן שבו מרבית התחנות הפסיקו שידוריהן בחצות הלילה. נתן רתם את התחנה למבצעים הומאניטריים שונים, כגון השמדת צעצועי מלחמה, ותרומות לנזקקים באזורים מוכי רעב, מלחמה ואסון, כקמבודיה, גואטמלה, קולומביה, אתיופיה ובנגלדש.