הבוגר
בסדרה החדשה שלו מצליח תום אבני לחתוך בבשר החי ולאפיין את עצמו כמותג למבוגרים. זה מצחיק, זה אכזרי, זה מצליף, ותאמינו או לא - זה בערוץ הילדים. סמדר שילוני מאמינה שגם לכם זה ישתלם
ונפתח בסימן השאלה הגדול שמרחף מעל תום אבני והסדרה החדשה שלו, "תום אבני 24/7", והוא מה, לעזאזל, היא עושה בערוץ הילדים? מה בדיוק היא
איבדה שם? אבני עושה מהלך חכם ומענג, עובר את הגדר לצד של המבוגרים, ובמקום לקחת סוויטה ב'נסיכה', הוא עושה את זה באכסניית הנוער שלו. יכול להיות שיש לזה הסבר טכני מתקבל על הדעת (תרשו לי הימור פראי: זה קשור בכסף), אבל הסיבה שהשיבוץ הזה מבאס כל כך, הוא ש"24/7" היא סדרה מצוינת, בין הסדרות הטובות שלא תראו, כמו שאומרים בלעז, אבל הפעם זה לא באשמתכם. אתם לא קהל היעד של ערוץ הילדים, אבל אתם כן קהל היעד של "24/7", וכמו שהוסיפה המ"כפית שלי במחנה 80, וחבל.
אחרי פרק אחד נזכרתי ב"קאמבק", התוכנית של ליסה קודרו, שגם היא השתמשה באותו פוני לאותו הטריק – מודעות עצמית אכזרית לשרשרת המזון של התעשייה, מודעות שורטת ומכאיבה תוך כדי צפייה, שנועדה להחזיר את קודרו לתמונה, לא משנה לאיזה תמונה. תתפלאו, אבל התסריטאים של אבני (בהנהגת היוצר גורי אלפי) ואבני עצמו, לא מתנזרים מהצלפות חסרות רחמים במותג עצמו. וזה סיכון ש"הילד" היה מספיק אמיץ בשביל לקחת, כי אנשים מבוגרים לא מכירים את אבני האמיתי, ובטח לא הצופים של ערוץ הילדים, שעם כל הכבוד לילדות שמתאפרות בגיל 6, עדיין חוטאים בבלבול בין הטלוויזיה למציאות. אלה עלולים להאמין (ואולי בצדק?), שההתנהלות של אבני בסדרה דומה מאוד לזו שמחוצה לה, ובניגוד לליסה קודרו, שעוד איכשהו יוצאת מכל העסק בנאדם נחמד שהתעשייה דופקת וזורקת, אבני יוצא די קקה של בנאדם.
העסקה השתלמה
תום אבני של "24/7" (מוקומנטרי, יענו כאילו דוקומנטרי, אבל בעצם מתוסרט, ומתפקד על תקן פארודיה) הוא מתבגר מפונק, חסר מודעות, שינק מגיל אפס פרסום ותהילה. הוא מגלומני במידה ורודף פרסום, נטול סנטימנטים, שכל החוליים של התעשייה הזאת מתגלמים בו, וזה מפתיע כמה מקום יש לכולם,
תום אבני גורי אלפי (צילום: עדי הלמן)
אבל למרות שהדיל הזה נשמע מסוכן ושברירי, בחדר העסקות של התעשייה אבני יוצא מורווח. לא מעט מטובי בנינו נתנו את נפשם במעבר מעולם הילדים לזה של המבוגרים. עודד מנשה היה צריך להתחתן עם עדן הראל בשביל זה (מאהבה, כמובן, גם מאהבה), מיכל ינאי התפשטה בפרסומת (ואפילו זה לא סגר לגמרי את העסקה). אבני הצליח לעשות את זה. בפשטות, בסוף הצפייה בפרק אחד כבר ראיתי אותו, בפעם ראשונה, כבנאדם מבוגר. מי שעד עכשיו היה עוד שריד של מחזות הזמר מחנוכה, שנכח או לא במדורי הרכילות, קיבל אפיון אמיתי ובשר. גם העובדה שהוא – שפשפו את העיניים - שחקן מעולה עם תזמון קומי מענג ומפתיע, לא הזיקה בכלל. אם הייתי גבריאל פילוס, הייתי מורישה לו עכשיו את הקוד של ערוץ "פלייבוי". אם הייתי תום אבני, הייתי מוכרת ב-EBay את החיתול של מוגלי. אם הייתי אתם, הייתי פותחת בשבוע הקרוב, בכל יום (18:30 או ב-20:40) את ערוץ הילדים.
אבני. הרבה הומור עצמי
צילום: רפי דלויה
מומלצים
