ממשלה נכה מלידה
ממשלת אולמרט נולדה עם מום קשה בחוט השדרה ותמות בלי חוט שדרה
ממשלת אולמרט נולדה עם מום קשה בחוט השדרה. המום הזה עיקם ושיתק אותה מלכתחילה. כפופה ונמוכת-קומה היא גררה את עצמה למטה במדרגות ההיסטוריה, בלי יכולת ליישר את קומתה. נכה מלידה, ממשלת אולמרט לא נאבקה במוגבלויותיה, אלא התמכרה להן - ובקרוב תיפול. והיא תיפול לא בגלל דו"ח וינוגרד, שנקרא כחוות דעת על כיתה סוררת שחוברה בחדר מורים בבית-ספר אליטיסטי, אלא משום שהציבור מאס בה כבר לפני חודשים רבים. למעשה, מיד עם כינונה.
אהוד אולמרט חילק את המשרדים לרוב השרים לפי עיקרון בולט: לשר יינתן המשרד שהוא הכי פחות מתאים לו, אבל הכי מתאים לתשבץ המינויים של אולמרט. הציבור חש מיד בזיוף הגדול, וסקרי דעת קהל שנערכו כבר אז ביטאו תסכול עמוק מהרכב הממשלה ומן התיקים שחולקו לשרים. נעלם כלא היה ההדף החיובי שממנו נהנות ממשלות ביום הולדתן.
ממשלת אולמרט יצאה לדרך עם מחסור חמור באמינות. לא הייתה בתולדות הסקרים פתיחה גרועה יותר לממשלה חדשה: הרוב המכריע רצה את פרץ באוצר ואת מופז בביטחון; אבל מישהו - חבורה לא קטנה של מעצבי דעת קהל - הכניס לראשו של אולמרט את הרעיון המופרך, שמשרד האוצר חייב להיות בשליטתה של מפלגת השלטון. ומישהו אחר הכניס לראשו של פרץ את האמונה שיו"ר ההסתדרות לשעבר צריך להיות "שר ביטחון אזרחי" למופת.
התוצאה הייתה "ממשלת האפורים", כפי שקראנו לה ביום היוולדה. קראנו לה כך - ולא ידענו עד כמה קולעת תהיה הגדרתנו; דו"ח וינוגרד מספר את סיפורה של ממשלה שלא יודעת למשול ולכן לא ראויה למשול, כי שריה אפורים, לא מתאמים לתפקידיהם ואובדי עצה. אילו מינה אולמרט את פרץ לשר האוצר ואת שאול מופז לשר הביטחון, חיזבאללה היה נרתע מחטיפת חיילים, בהכירו את יד הברזל של מופז שובר האינתיפאדה. ועמיר פרץ באוצר היה שולל יציאה למלחמת-תגמול - בשעה שעמיר פרץ בביטחון צידד בה בהתלהבות.
לאחר הפתיחה הגרועה, ממשלת אולמרט רק המשיכה לאבד תמיכה ציבורית. את פרק הזמן השאול לאחר המלחמה לא ניצל אולמרט לרענון ממשלתו ולשינוי בהקצאת התיקים: הוא המשיך לדבוק בהירשזון באוצר ובפרץ בביטחון - כך היה לו נוח; הירשזון היה חבר שאולמרט חייב לו, ופרץ שיחק את התפקיד של שק החבטות. זו הייתה תרבות ניהולית לקויה מאין כמותה.
לכישלון המנהיגות של אולמרט נוסף הפן של שחיתות. אי-אפשר להתעלם מכך ש-97% מהציבור אמרו כבר לפני חודש וחצי שהוא אינו מתאים להיות ראש ממשלה; 80% מהם ציינו כסיבה עיקרית את החקירות של מבקר המדינה ואת החשדות לשחיתות. בדו"חותיו ובאמירותיו, הרס המבקר את דימויו של אולמרט יותר מדו"ח וינוגרד. עם למוד מלחמות אנחנו, ויודעים שהן לא מתנהלות על פי מרשמים של בית מרקחת; אפילו למלחמת ששת הימים קדמו טעויות הערכה קיצוניות של המודיעין. אבל דווקא בשל הסיכוי הגבוה לטעויות גורליות, הישראלים רוצים שאת ענייני המדינה ינהל ממשל נקי-כפיים, נטול שיקולים אינטרסנטיים; זה הרי בנפשנו. צל החקירות נפל על אולמרט ונעשה כבד, משחיר ומשתק. איפה היו אז כל הקוראים כיום בגרון ניחר להתפטרותו?
מנהיגות טובה נבחנת ביכולתו של המנהיג להציב אנשים נכונים בתפקידים נכונים, להעדיף את טובת הכלל על טובת הפרט ולזכות באמונם של המונהגים. במבחנים אלה כשל אולמרט זמן רב לפני שוועדת וינוגרד התיישבה לכתוב את הגרסה האחרונה של הדו"ח החלקי שלה. ממשלתו נולדה עם מום קשה בחוט השדרה - ותמות בלי חוט שדרה.
לפנייה לכתב/ת 
כישלון המנהיגות - והשחיתות
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
