אם אתם בעיצומה של קריירה בהיי-טק, קחו בחשבון שכנראה לפנסיה - לא תגיעו איתה. בעולם נטול קביעות, עם סדר יום כלכלי המכתיב העברת הפעילות אל מרכזי פיתוח ושירות בחו"ל, פשוט אין לכם סיכוי ליהנות לאורך זמן מהרווחה הכלכלית אליה הורגלתם.
ייתכן שהיום אתם עדיין צעירים ויפים, ולכן אולי תעברו בשלום את גל הפיטורים הראשון, אולי גם את השני. מה שבטוח, בשלב מסוים תהיו יקרים מדי, פחות מדי רלוונטיים, ופשוט - זקנים מדי מכדי להיות חלק מהארגון. נשמע אבסורד? כן, וזה אכן אבסורד (בעיקר כי ביום פיטוריכם תגיעו לשיא הכושר, הניסיון והיכולת לתרום לארגון).
אדריכלים רבים מגיעים לשיאם רק אחרי גיל 70. מנתחים יכולים להמשיך לעבוד כל עוד היד לא רועדת. עורכי דין יכולים "למשוך" עד שחברה קדישא בכבודה ובעצמה מבקשת מהם לקפל את הגלימה. ואנשי היי-טק?
| האם תהיו אטרקטיבים למעסיק גם בגיל 50? (צילום: index open) |
אלה שלא יצליחו להתברג למקום בטוח במעלה הנהלת הארגון (ספק אם יש כזה), או לתפוס לעצמם גומחה פרטית מוגנת (כזו שהופכת אותם לנחוצים בכל תסריט) - ימצאו את עצמם בחוץ, בשלב כזה או אחר, וייאלצו להסתפק בשאריות.
לכאורה, קריירת שכיר בהיי-טק היא הגרסה העדכנית של מצליחנות במאה ה-21. גם בלי להיסחף לקלישאות כלוב הזהב ואלמנות (או אלמני) היי-טק, ברור שיש מחיר לכל בחירת קריירה. האם היי-טק מהווה בחירה טובה - לפחות מבחינה כלכלית?
ענ"ן של כסף. אחד ממושגי היסוד שמכיר כל איש מימון, הוא ערך נוכחי נקי - net present value. מושג זה מאפשר לבדוק את הכדאיות של פרויקט מסוים, בהשוואה לפרויקט אחר, באמצעות היוון זרם התקבולים בניכוי העלויות. כך ניתן גם להשוות באופן תיאורטי - כבר היום, כמה שווה קריירה בתחום כלשהו בהיי-טק בהשוואה לקריירה בתעשייה אחרת.
תכלס, קריירות לא מתנהגות כמו שאלות ספר במימון, ואין אפשרות אמיתית לאמוד בקירוב סביר מה יהיה הזרם הכספי העתידי מכל אפיק השקעה. עם זאת, ההנחה הסמויה של עובדי היי-טק רבים ש"מה שהיה - הוא שיהיה" בכל הנוגע לאינרציה של הקריירה - ספקולטיבית לא פחות מכניסה לקזינו. אמנם על שולחן הלבד אפשר לאבד את התחתונים, אולם בכל הנוגע לקריירה - אתם מהמרים על עתידכם המקצועי ועל הכנסותיכם.
טור זה לא רלוונטי אליכם אם אתם יזמי היי-טק - אז ממילא אתם מכירים את הטעם החמוץ-מתוק של מרדף אחרי משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון. הוא גם לא רלוונטי אליכם אם יש לכם חברת היי-טק, או שיש לכם אופציות בנות מימוש, שיהפכו אתכם ל-"מסודרים" (מהסוג שיכול להפסיק לעבוד, ולהתחיל לבלות עם הילדים).
מצד שני, אם אתם שכירים מן השורה, אפילו כאלה שעושים כסף ממש טוב היום - כדאי לכם לחשוב על היום שבו תפסיקו להיות אטרקטיביים לשוק (ולהיערך בהתאם - באמצעות הגדלת החיסכון וההשקעה, והקטנה הצריכה).
עם כל יום שעובר, אתם צוברים ניסיון וידע, אולם עלול להיות מישהו בין מקבלי ההחלטות, שיחשוב שאתם שחוקים, יבשים ושרופים, שאתם עולים יותר מדי, שאתם זקנים - ולא מבינים שום דבר (בייחוד משום שמנהל הפרויקט הצעיר - יחוש מאוים על ידיכם).
אם האיום מבית על מעמדכם המקצועי אינו מספיק, הרי שבלי שתשימו לב, גם העולם הגלובלי עומד לתבוע מכם מחיר אישי. עד כה התרגלנו לחשוב על סין כעל בית אריגה לכותנה זולה, אולם על פי תחזיות עדכניות, תוך מספר שנים אנו עשויים למצוא את עצמנו במציאות בה סין הופכת להיות גם מוקד מיקור חוץ מוביל למחקר ופיתוח, ולשירותי טכנולוגיות מידע מתקדמים.
במציאות כזו, התחרות כבר לא תהיה מול העובדים הצעירים והרעננים בישראל, וגם לא מול נשים
חרדיות בישראל (שמוכנות לעבוד בשכר שנמוך משמעותית מהממוצע בשוק), אלא מול שישה סינים, שעולים לחברת ההיי-טק האמריקאית כמו ישראלי אחד.
חברות היי-טק רבות מיישמות מנגנון הערכה וקידום שבפועל גורם לעובדים להתקדם "למעלה או החוצה", בהתאם להערכת הממונים. מגיל 50 לערך, אם לא תאחזו בקרנות המזבח, אתם עלולים למצוא את עצמכם נאבקים על פירורים. רוצים להיות עצמאיים? לספק שירותי ייעוץ מבחוץ בתור מומחים בתחומכם? שיהיה בהצלחה. זה לא הולך להיות קל.
תמיד יהיה צורך במוחות, אולם לאנשי היי-טק פחת מואץ במיוחד. כך יוצא, שהערך הכלכלי של קריירת היי-טק (עם שיא השתכרות בגילאי שלושים עד ארבעים, ואז ירידה בהכנסות וחשש לאבטלה זמנית עד קבועה), עשוי להשתוות לזה של קריירה בתחומים אחרים, ועלול אף להיות נמוך ממנו. במילים אחרות, משכורת גבוהה עשויה להיות לכם בחלק מהדרך. ביטחון כלכלי - לא.
הכתבה פורסמה במקור בגליון אפריל של PC Magazine. לחצו כאן
לרכישת מנוי במחיר הכרות. לאתר הבית
של PC Magazine
