שתף קטע נבחר

אמריקה המתוקה

מתיקות זה הדבר האחרון שתמצאו ב"סיפורי הארץ המתוקה" של א"ל דוקטורוב. אריאנה מלמד על יצירה של כישרון ענק שאסור לכם להחמיץ

מתיקות היא הדבר האחרון שתמצאו ב"סיפורי הארץ המתוקה" של א"ל דוקטורוב ("ראגטיים", "ספר דניאל", בילי באתגייט", "עיר האלוהים"). חמש הנובלות הקטנות שקובצו כאן הן הפגנה נחושה של כשרון ענק, מעטו של סופר הניצב בשורה הראשונה – המידלדלת והולכת – של כותבים אמריקנים גדולים באמת.

 

לאורך חיי היצירה של דוקטורוב, תפגשו את המאבק האלים, חסר הפשרות ונטול ההבנות בין אמריקה הממוסדת והמתפקדת היטב לבין מי שאינם רוצים או אינם יכלים ליטול חלק בחיים ממושטרים שהם-הם הדרך לחזות האושר. הפעם הגיבורים מגיעים מן השוליים הזנוחים והמוכחשים של הסיפור האמריקני המצוחצח, ומתכתבים איתו במגוון דרכים אירוניות - במיוחד כאשר גיבוריהם אינם מודעים בכלל למרחק העצום בינם לבין הברוגנות שומרת החוק.

 

גיבורו של "בית במישורים" אינו פורק עול ומרדן קונבנציונלי. להפך: הוא נער שהיה שמח לו הניחו לו לנפשו – אבל הנפש הזאת, והביוגרפיה שלו, נתונות לשליטתה של אם שהיא גם רוצחת סדרתית. 

 הסיפור מתרחש בראשית המאה, האם צדה גברים בודדים שצברו מעט ממון ומחסלת אותם בדרכים יצירתיות ביותר, בעוד המספר משקיף על ההתרחשויות בשוויון נפש של מי שנאלץ לחיות בתוך סיפור זר לו לחלוטין: אותו שוויון נפש תמצאו ב"וולטר ג'ון הרמון", סיפור מצמרר ומבעית על הפקעת הרצון האנושי מבעליו בידי מייסד כת כריזמטי ששואב את נשמותיהם של אנשים לפרוייקט אמוני הדומה לזה של דיוויד כורש. מסירת הסיפור מפיו של עד מאמין הופכת אותו, בעט העדין והמאופק של דוקטורוב, מפארסה צפויה עם סוף רע לטרגדיה של ממש.

 

ילד מת על מדשאת הבית הלבן 

"ילד. מת. בגן הורדים", האחרון בקובץ, הוא גם הסיפור שיתבע מכם את מירב תשומת הלב, ויוכיח עד כמה עמוק ההבדל בין יצירת מחאה פלקטית להתבוננות מעמיקה בחוליים של החברה האמריקנית, ובאופן שבו הם נפגשים זה עם זה ומעצימים זה את זה ויוצרים יותר מדי קורבנות. כאן המספר הוא סוכן חרש בדימוס, ושם המשפחה שלו – מולוי – איננו רק עדות למוצאו האירי-אמריקני אלא ללקוניות של בן דמותו, הגיבור של בקט. מולוי של דוקטורוב מתחקה אחרי תעלומה מביכה, במונחים של השירות החשאי: גוויה של ילד נמצאת על מדשאת הבית הלבן. עד מהרה מה שהיה רק מבוכה בירוקרטית הופך לחשיפה של כשלים אמיתיים במוסר של חברה נהנתית, שבעה מדי וחסרת יכולת אמיתית להתבונן ב"אחר", בין בחייו ובין במותו.

 

עוד סיפור שייחרת בזכרון הוא "ג'ולין: סיפור חיים". כמו תושביה האחרים של "סיפורי הארץ המתוקה", את ג'ולין אפשר לפגוש במציאות בכותרות קטנות ושערוריתיות של עיתוני פרברים, אבל דוקטורוב מחלץ אותה מאלמוניותה ונותן לה קול מדהים לדבר בו על מפלה ומוות, אהבה ותלות, חיים של תלישות ונסיון הירואי בנואשותו לנגוע, ולו בקצות האצבעות, ולו לרגע, בשולי החלום האמריקני. מבין הגיבורים, שבורה ונחושה להמשיך, היא היחידה שאכן תיגע.

 

מנימוקים של טעם אישי לחלוטין, עד שקראתי את "סיפורי הארץ המתוקה", חשבתי ש"ספר דניאל" הוא היצירה שבה מתגלה דוקטורוב במלוא עוצמתו. אבל סופר גדול באמת יכול להפתיע את קוראיו גם באמצע העשור השביעי לחייו. "סיפורי הארץ המתוקה" טעונים בכוח ובאנרגיה שהיו יכולים להפוך כל אחד מהם לרומן ארוך וראוי מאד, אבל הם טעונים גם בתבונת מספר שבוחר להלום בקוראיו באופן מרוכז, ולהניח למלים שלו להדהד בנפשותיהם במקום על הנייר. בשתי מילים: אל תחמיצו.

 

  • סיפורי הארץ המתוקה, א"ל דוקטורוב. מאנגלית: דינה מרקון. כנרת- זמורה ביתן

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סיפורי הארץ המתוקה. הולם בקורא במרוכז
עטיפת הספר
לאתר ההטבות
מומלצים