הצונאמי של דו"ח וינוגרד כיסה על החלטה מעורפלת שהתקבלה בממשלה בראשית השבוע בנושא
מגעים עם בריטיש גז לרכישת גז מהקידוח מול עזה, שנעשה בשיתוף הפלסטינים.
עסקה כזו, טוען ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), יכולה להכניס לממשלת החמאס עשרות מיליוני שקלים בשנה. הוא כבר פנה למבקר המדינה לחקור את הפרשה. לפני שבוע הוא פרש בפני צוות בכיר של המבקר מסמכים אשר חושפים לכאורה הליך עקום של ניסיון להתקשרות מסחרית עם סימני שאלה משפטיים והשלכות בינלאומיות, מדיניות וביטחוניות לא סימפטיות.
גם דו"ח המבקר עלול להיות לא סימפטי לממשלות ישראל שמזגזגות עם הפרשה בעשור האחרון. מדובר בעסקת רכישה של גז טבעי שמפיקה בריטיש גז מול חוף רצועת עזה. זהו מאגר תת-ימי עשיר. בחלקו הצפוני, מול חוף אשדוד, מפיקה את הגז חברת ים-תטיס הישראלית. הלקוח שלה היא חברת החשמל אשר מעוניינת גם בגז מהשדה הפלסטיני. לדבריה, הדחיות החוזרות של חתימת העסקה עם החברה הבריטית עלו עד כה למשק הישראלי יותר מ-2 מיליארד שקל - בשל הפער בין מחירי הגז והדקלים האחרים.
בריטיש גז קיבלה את הזיכיון להפקת הגז מול עזה ב-1999 בהסכמת ראש הממשלה דאז אהוד ברק. ארדן מסר למבקר המדינה חוות של מומחה למשפט בינלאומי, עו"ד יורם דינשטיין, השוללת את תוקפו. לא בטוח שהרשות הפלסטינית, שהיא שותפה ב-10% לזכויות ההפקה, היא גם השליט הריבוני על המים הטריטוריאליים של השדה, המוסמך לתת את הזיכיון. בינתיים המעשר הזה הוא גם הנתח שלה במכירות הגז.
השותפות עם הפלסטינים אילצה את ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון לעכב את השלמת העסקה לפני כ-4 שנים בטענה שהיא תממן את ארגוני הטרור הפלסטינים. המו"מ הוקפא והתחדש כעבור שנה. הוא נסחב בגלל התרדמת ותהפוכות השלטון ועמד להסתיים בסוף 2006. אז התערב ארדן במאמץ לטרפד את מסע המשלחת הישראלית ללונדון להכין את חתימת ההסכם.
ארדן טען כי גורמי הביטחון שבלמו את שרון השתדלו למזער את נזקו של החטא הקדמון של אהוד ברק. "אם שרון התנגד להסכם מחשש שכסף ישראלי יפרנס את ארגוני הטרור של אש"פ, קל וחומר שחייבים לסגור את הדלת אחרי הקמת ממשלת החמאס", אומר ארדן. "ישראל לא יכולה להטיף לחרם כלכלי בינלאומי שילחיץ את הממשלה החמאסית להניח את נשקה ובו זמנית לממן את פעולות הטרור שלה בכסף הגדול של הגז הטבעי".
הרעש הפוליטי ובעיקר החלטת מבקר המדינה לפתוח בחקירה הפרשה, עיכבו את אישור ההסכם עם בריטיש גז לפני כחודשיים. השרים ציפי לבני (חוץ), עמיר פרץ (ביטחון), ואביגדור ליברמן (עניינים אסטרטגיים) ביקשו חוות דעת ביטחונית נוספת. התגובה שהתקבלה השבוע לא היתה חד-משמעית.
ההחלטה החדשה הסירה את המחסום שאסר על הממשלה להתקשר עם ספקי גז נוספים (ים תטיס המפיקה את הגז הישראלי, וקבוצת EMG לאספקת הגז המצרי בה שותפים יוסי מימן וגורמים מצריים). למען הסר ספק הבהירה הממשלה, "אין בהחלטה משום אישור לבצע עסקה מסוימת של גז טבעי, וכל החלטה כזאת מותנית באישור הגורמים המוסמכים כך".
הלוביסטים של ים תטיס ויוסי מימן עבדו שעות נוספות אבל הצליחו להניע רק את ליברמן להתמיד בהתנגדותו יחד עם שותפו יצחק אהרונוביץ וזאב בוים מקדימה.
גדעון תדמור מים תטיס שאל מה בוער אם עתודות הגז הישראליות יספיקו עד 2014 ובינתיים תקדח החברה בארות גם מול חיפה ותענה על הצרכים העתידיים. מימן הזכיר כי תגבורת הגז המצרי תגיע כבר בשנה הבאה.
תדמור וספקים אחרים, אשר לטשו עין על ביצי הזהב של התרנגולת החדשה, העלו שאלות מביכות (שהוצגו גם למבקר המדינה) בדבר העדיפות שניתנה לעסקה עם בריטיש גז, ללא מכרז ובלי שקיפות של ההליכים אותם ניהל משרד התשתיות.
השר בנימין בן אליעזר אף הציע להקים חברה ממשלתית שתספק את הגז הפלסטיני. כל זה כשבצנרת קיימות תכניות לייבא גז מרוסיה ב-2011. אז מה בוער לממשלה למהר עם עסקת הגז הפלסטיני? האם תורם לבהילות הלחץ של חברת החשמל ועובדיה?
מנכ"ל המשרד, חזי קוגלר, טען בכנסת כי "צורכי המשק מחייבים לאתר מקורות אספקה נוספים בהעדר הערכות אחידות לגבי זמינות המקורות הקיימים". בן אליעזר נרתם לעמעם את החששות מהסיכון הביטחוני שבעסקת הגז הפלסטיני. "אין ספקי גז אוהבי ישראל, ואני לא ישן טוב בלילה גם עם העסקה עם המצרים", אמר בוועדה לביקורת המדינה, וגילה: "שרון אמר לי כי העסקה עם בריטיש גז תהיה על גווייתו, אבל לאחר מכן הוא חזר בו ואישר את העסקה".
יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב, תהה אם השר שמע את החדשות בשיחת מסדרון או שההחלטה על שינוי המדיניות התקבלה בפורום ממשלתי. בן אליעזר גילה כי הדברים נאמרו לו בפגישה אישית עם שרון ומנכ"ל משרדו, אילן כהן.
מה חולל את המפנה של שרון? רמז לתשובה אפשרית אפשר למצוא דווקא בניסיון של יוסי מימן לפרוט נגד העסקה על הרגישות הביטחונית של שרי הממשלה. אחד הנימוקים שעלו במסע שהתנהל מאחורי הקלעים, טמון בהסדר של זיכיון הפקת הגז מול עזה, לפיו חלקה של בריטיש גז ירד מ-90% ל-60% ככל שיווספו בארות חדשות. חלק הרשות הפלסטינית יישאר 10%, ואת 30% הנוספים תקבל חברה לבנונית בשליטת משפחת חורי.
אנשי מימן טענו (ונציגי בריטיש גז בישראל הכחישו) כי השותפים הסמויים של הלבנונים הם מוחמד ראשיד, שר האוצר הפלסטיני ומרטין שלאף האוסטרי, מהיזמים והבעלים של הקזינו הפלסטיני הראשון ביריחו. שמו של שלאף נקשר לחקירות שהתנהלו סביב העברת כספי התרומות לפריימריס של שרון. איש כמובן לא הוכיח עדיין שאכן יש קשר בין הדברים.
החלטת הממשלה מראשית השבוע רק הכבידה את הערפל האופף את הפרשה. "אני מבין היטב מדוע החליט מבקר המדינה לבדוק אותה", אומר אורלב, "לגז הטבעי אין ריח, אבל מהפרשה הזאת נודף ריח".
_a.jpg "ארדן. מימון החמאס צילום: ירון ברנר")
