על שולחן הניתוחים: המסע לעבר הגביע

בשלוש השנים האחרונות רצה קלישאה ברחבי אירופה, לפיה אין פיינל פור בלי מכבי תל אביב. ובכן, מסתבר שיש. הערב (ו', שידור ישיר בספורט 1) ייפתח אירוע הגמר של היורוליג באתונה, ולראשונה מאז 2003 לא תהיה בו נוכחות צהובה.

האלופה המכהנת צסק"א מוסקבה תפגוש במשחק המוקדם (18:30) את הסינדרלה אוניקאחה מלאגה, ולאחר מכן יעלו ב-21:30 שתי הקבוצות שאולי הרשימו יותר מכל - פנאתינייקוס וטאו ויטוריה. מי הולכת לנצח, מי תפסיד, מי תפתיע ומי תופתע? על שולחן הניתוחים, הגירסה היוונית.

פנאתינייקוס: שירת הברבור של אוברדוביץ'?

אלופת יוון לא זכתה ביורוליג מאז 2002, ולמעשה השתתפה רק באחד מארבעת הפיינל פורים האחרונים. הקהל הירוק והפנאטי שלה צפוי לתפוס את הרוב המכריע של ח"י אלפי המקומות ב-OAKA ולהעניק לחניכיו של ז'ליקו אוברדוביץ' רוח גבית. הבעיה היא שמולם מתייצבת דווקא טאו ויטוריה, שכבר הוכיחה כי היא יודעת לתפקד היטב מול האוהדים היוונים - כשניצחה 71:74 במפגש המכריע בין הקבוצות ברבע הגמר של 2006.

שיעור היסטוריה: אותו הפסד עשוי לעבוד דווקא לטובת אוברדוביץ'. פנאתינייקוס היא הקבוצה החמישית שמארחת את הפיינל פור, ועד היום זכו בגביע שתי

ביתיות - אלו שנעדרו מהאירוע המרכזי בעונה הקודמת. קינדר בולוניה וצסק"א, שהיו שם קודם לכן, נפלו בחצי ובגמר. מכבי וברצלונה, שעפו, הלכו עד הסוף.

פרובינציה עכשיו: פאו ניצחה העונה את כל המשחקים שהיתה צריכה והפסידה בכל אלו שנערכו לפרוטוקול בלבד. מול מכבי החלוקה היתה שווה. משחק שיא של וויל ביינום והצהובים הספיק להפסד מינימלי באתונה, 90:88. מהביקור בתל אביב, במחזור הנעילה של השלב הראשון, היוונים חזרו עם הפסד 76:73 שלא שינה דבר ועם מטבע בראשו של דימיטריס דיאמנטידיס.

ואלה שמות: פאו איבדה בקיץ, שלא מבחירה, את ואסיליס ספאנוליס ויאקה לאקוביץ' - אבל רק הרוויחה. האווירה בקבוצה רגועה ומגובשת יותר. דיאמנטידיס הפך למנהיג האולטימטיבי, סאני בצ'ירוביץ' חזר לימיו הגדולים, רמונאס שישקאוסקאס הוא שחקן שכל קבוצה היתה רוצה בצד שלה (כשהוא בריא).

עם הקו הקדמי העבה בדמותם של מייק באטיסט, דימוס דיקודיס ודיאן טומאשביץ', בתוספת קוסטאס צרצריס ששיתופו מוטל בספק, הכל יכול להיות. ומי יודע, אולי דווקא פראג'יסקוס אלוורטיס יהיה זה שינעץ את השלשה הנכונה, או שרוברטאס יאבטוקאס יבליח כנגד כל הסיכויים מהספסל.

במידה שפנאתינייקוס תזכה בגביע, מסתובבת שמועה שאוברדוביץ' יודיע על פרישה זמנית מאימון, או שנת שבתון אם תרצו. לא מעט מאמנים יעוטו על אחד הג'ובים הנחשקים ביותר באירופה - אבל לא מן הנמנע שדווקא העוזר הנאמן דימיטריס איטודיס יקבל את המפתחות.

טאו ויטוריה: שחקנים שקל לאהוב

בשקט בשקט, הגיעה הנציגה הבאסקית לפיינל פור שלישי ברציפות. מכבי תל אביב תמיד היתה שם כדי לעצור אותה, אבל הפעם היא לא כאן, והשאלה מי - אם בכלל - תעשה את זה. טאו הציגה לאורך כל העונה את הכדורסל האטרקטיבי ביותר עם השחקנים שהכי קל לאהוב. הבעיה הגדולה היא שבוז'ה מאלקוביץ' לא היה בפיינל פור כבר 11 שנים. בביקורו האחרון, אגב, הוא הוביל את פאו לזכייה הראשונה בתולדותיה בגביע אירופה.

שיעור היסטוריה: מעבר לניצחון על פאו בעונה שעברה, טאו גם רשמה לעצמה מומחיות נגד מארחות הפיינל פור, כשעמדה לפני שנתיים בדיוק באותה

סיטואציה והדיחה את צסק"א. אף קבוצה אחרת לא הצליחה לעשות זאת בחצאי הגמר שנערכו בתל אביב, ברצלונה ובולוניה.

פרובינציה עכשיו: טאו נקמה בצהובים על ההדחות משנים עברו, כשניצחה אותם בקלות בשני המפגשים בטופ 16 - 68:79 בהיכל ו-71:92 בוויטוריה. למעשה, מבין קבוצות הפיינל פור רק הבאסקים לא הפסידו העונה למכבי. הם גם הדביקו לה את הפסדה הביתי היחיד.

בוז'ה מאלקוביץ'. הגביע האחרון שלו היה עם פאו (צילום: אתר היורוליג) 

ואלה שמות: יש לה הכל, לטאו. לואיס סקולה רק הולך ומשתבח עם השנים, פרד האוס הפך מסקורר קטלני בעבר לרוצח שקט בהווה, פאבלו פריוני הוא סוג של שאראס בכל הקשור למסירות ועיניים עקומות, טיאגו ספליטר מחפש מקום בעשירייה הראשונה של הדראפט.

איגור ראקוצ'ביץ' מגיע לאתונה עם תואר מלך הסלים הטרי של היורוליג וזוראן פלאניניץ' הוא כל מה שחולמים עליו במכבי. וחוץ מזה, אין רעב יותר ממי שהיה שם והפסיד. וזה עוד לפני שהזכרנו את סרקאן ארדואן, קאיה פקר והפרוספקט הבא, מירזה טלטוביץ'.

צסק"א מוסקבה: כהרגלה, מונוטונית ויעילה

אחרי חמישה הפסדים בחצי הגמר ו-35 שנים ללא גביע, צסק"א חזרה בעונה שעברה לטופ. עכשיו היא רוצה לזכות ב'באק טו באק' ולקרוא תיגר על העליונות של מכבי הגדולה מ-2004 ו-2005. זו היתה עונה מאוד מונוטונית ויעילה לקבוצה של אטורה מסינה - בדיוק כפי שהיא משחקת על הפרקט.

תיאו פפאלוקאס. יעז לחגוג עם דגל יוון באתונה? (צילום: צסק"א באסקט)

שיעור היסטוריה: צסק"א עשתה בסדרה מול מכבי סוג של היסטוריה, כשהעפילה לפיינל פור חמישי ברציפות. אלא שלא בטוח שהניצחון על הצהובים יעשה

לה כל כך טוב. לאורך העשור האחרון, רק קבוצות שניצחו את מכבי בפיינל פור - זכו מאוחר יותר בגביע. אלו שהביאו מוקדם יותר לסוף דרכה במפעל, נפלו לפני ההגעה לפודיום.

פרובינציה עכשיו: הקורא נבן ספאחיה מתבקש לסור לפיסקה הבאה. מכבי אמנם שמרה על כבודה האבוד בתל אביב (56:68), אבל סדרת רבע הגמר הזו תיזכר בעיקר בגלל העליונות של צסק"א אל מול חוסר האונים הצהוב במוסקבה. 58:80 במשחק הראשון, אחרי ריצה של 1:15 ברבע הפותח, ו-71:92 במשחק השלישי, לאחר שכבר היה 23:55 ברבע השני. בדיוק כפי שקרה ב-2003, אטורה מסינה וטראג'ן לנגדון הם האחראים להיעדרותה של מכבי מהפיינל פור.

ואלה שמות: תיאו פפאלוקאס, ה-MVP של הפיינל פור בפראג, חגג את הזכייה בגביע עם הדגל היווני על חולצתו. הפעם הוא לא יעז לעשות זאת. אוסקר טורס ינסה להתהדר בתואר יורוליג אחרי חצי עונה, מתיאז' סמודיש רוצה הפעם את תואר המצטיין לעצמו ודייויד אנדרסן מעוניין לזכות בגביע שגם לו יש בו חלק משמעותי - אחרי שהיה פצוע בעונה שעברה.

לנגדון יחסל בהגנה ויפציץ בהתקפה, ג'יי אר הולדן יעשה קצת שכונה והגבוהים האפורים תומאס ואן דן שפיגל ואלכסיי סבראשנקו מחכים לקורבנות הבאים. האם גם אנטון פונקראשוב הצעיר יראה מגרש?

מעבר לכל, ינסה מסינה להציל את כבודו של הכדורסל האיטלקי. מאמן צסק"א יפגוש בדרבי פרטי את בן ארצו סרג'יו סקאריולו, ובכך תם הייצוג של ארץ המגף באירוע. זו כבר השנה השלישית ברציפות שאיטליה לא שולחת נציגה לפיינל פור, ומעניין כמה שנים כאלו עוד יעברו לפני שמספר הקבוצות שלה יירד מארבע. לא מעט, כנראה.

אוניקאחה מלאגה: להתראות במשחק על המקום השלישי

אלופת ספרד היא המרוויחה הגדולה משיטת המשחקים הקלוקלת של היורוליג. מלאגה היתה אחת הקבוצות הבינוניות והמבוישות לאורך השלב הראשון, ספגה הפסדים משפילים ומכאיבים (53 הפרש בבדאלונה, 28 בלובליאנה) - ובכל זאת היא כאן, למרות הכל. חלפה על פני דינמו ובנטון בטופ 16, עברה את ברצלונה ברבע הגמר. אלא שעכשיו נגמרו ההגרלות הנוחות וארוחות החינם.

קבוצות טובות ממלאגה לא הצליחו להעפיל העונה לפיינל פור, ובכלל, היא מזכירה את סיינה מלפני שלוש וארבע שנים, שעלתה מהמקום החמישי או השישי בבית המוקדם של מכבי וטסה לפיינל פור. אלא שגם הטוסקאנים מעולם לא הגיעו לגמר, ולסקאריולו כדאי לזכור את זה.

שיעור היסטוריה: זו הופעת הבכורה של אוניקאחה בפיינל פור, ועל סמך נתוני העבר - אין לה יותר מדי על מה לבנות. אם נוציא מהמשוואה את השנתיים

הראשונות של האירוע, שבהן הופעת בכורה היתה עניין של מה בכך - הרי שרובן המכריע של הקבוצות הטריות נפלו כבר בחצי הגמר. זה מה שיקרה גם למלאגה.

פרובינציה עכשיו: מלאגה מחזיקה בתואר המפוקפק של קבוצת הפיינל פור היחידה שלא ניצחה העונה את מכבי. במשחק פתיחת העונה היא נוצחה בהיכל 106:101 לאחר הארכה, כשקרלוס קבסאס מפגין תצוגת שיא. במלאגה הגיע תורו של יותם הלפרין להבליח ולהוביל את הצהובים לניצחון חוץ היחיד שלהם בשלב הראשון, 67:83.

ואלה שמות: מלבד הדרבי האיטלקי בין מסינה לסקאריולו, גם למרקוס בראון יהיה לא מעט מה להוכיח בפיינל פור. הגארד האמריקני הוותיק, שסופסל לאורך כל העונה בגלל פציעה טורדנית, הוא האיש שמזוהה יותר מכל עם הכישלון של צסק"א לפני שנתיים במוסקבה, ועכשיו הוא כאן כדי לנקום.

מעבר למאבקים הפרטיים הללו, באמת שאין לאוניקאחה מה למכור. מלאגה פתחה את העונה עם שלושה הפסדים, בעיקר בגלל השתלבותו המאוחרת של דניאל

סנטיאגו. הסנטר הפורטו ריקני הפצוע לא ישחק גם באתונה, כשגם שותפו לקו הקדמי, מרקו טושק, אינו נמצא בקו הבריאות, ואפילו נאצ'ו דה מיגל גידל פציעה קטנה. האם פלורן פיאטרוס יספיק מול סוללות הגבוהים של יתר הקבוצות? כנראה שלא.

הקו האחורי של מלאגה עמוק, אבל למען האמת די אפור. פפה סאנצ'ס הניף את גביע היורוליג עם פאו ב-2002, ברני רודריגס וקבסאס זכו עם ספרד באליפות העולם לפני שנה, קוסטאס ואסיליידיס ירגיש ביוון כמו בבית. הכל טוב ויפה, אבל בכך זה מסתכם. להתראות במשחק על המקום השלישי.

אז מה יהיה?!

חצי גמר אחד ברור לחלוטין, השני פתוח לחלוטין. אנחנו נלך על גמר קלאסי בין פנאתינייקוס לצסק"א, ולמען החוויה (וגם ההעדפה האישית) ניתן את הקרדיט לפנאתינייקוס. בעלי החנויות בכיכר אומוניה כבר ביטחו את הזגוגיות, וגם הם יודעים שהשנה יחגגו באתונה את ל"ג בעומר כהלכתו.