מי שביקר בחודשיים האחרונים בבלוגים באנגלית התקשה לפספס את השם Twitter,
אתר שהדעות לגביו חלוקות. המבקרים תוהים מה החידוש הגדול ואילו התומכים מעריפים על השירות כל מילת תואר מהמילון.
אז במה מדובר? Twitter מחבר בין מסרים מידיים, רשתות חברתיות ותקשורת אלחוטית בנוסח SMS. שירות המיקרו-בלוג (או ננו-בלוג) הזה מאפשר למשתמשים הרשומים לשלוח עדכונים קצרים באורך מרבי של 140 תווים
ב-SMS, מסרים מידיים, אתר Twitter, יישומונים שולחניים כמו Twitteroo
או Twadget
(למשתמשי Vista) ושירותים וישומים נוספים שפותחו על ידי גופים חיצוניים על בסיס ה-API (ממשק לתכנות יישומים) של השירות, שתרם לא מעט לפופולריות של Twitter.
דוגמה מוצלחת נוספת הוא Twittermap,
מש-אפ בין Twitter ל-Google Maps המאפשר לצפות בעדכונים אחרונים של משתמשי Twitter על גבי המפות של גוגל, על פי מקום מגוריהם.
Twitter מיועד לכל מי שלא רוצה או לא יכול להפעיל בלוג אישי. אפשר להשתמש בו בעיקר כדי לדווח לחברים ולעולם מה אתם עושים ברגע זה - קוראים כתבה בעיתון, מתכוננים לצאת למסעדה, נוסעים ברכבת, לומדים בשיעור. העדכונים מוצגים בדף האישי של המשתמש באתר וגם נשלחים לכל מנוי שביקש לקבלם באתר, מסרים מידיים, SMS (במדינות התומכות בשירות). בעוד השימוש באתר חינם, משלוח קטעים וקבלת עדכונים באמצעות SMS עולה כסף.
למה זה טוב בעצם? לשמירה על קשר עם חברים, מעריצים, משפחה וכו' באופן יותר הדוק מאשר
ניתן לעשות את זה בבלוג רגיל, כדי לשלוח מסרים ב-SMS לכל מי שעשוי להתעניין בהם גם בלי שתדרשו לדעת את מספר הטלפון שלהם. אפשר לצפות בטוויטר של המשתמש והתגובות של החברים בדף אחד וכך לקבל תמונת מצב של מה קורה ברשת החברתית ברגע זה.
בעידן של שיווק עצמי והעצמת הנוכחות המקוונת של ה"אני", Twitter מאפשר לכם לבשר לכל מי שרק מוכן להקשיב מה אתם עושים כעת, בנאלי ככל שזה נשמע. המבקרים טוענים כי השירות רק מציף את האינטרנט ביותר מדי אינפורמציה סתמית וכי הוא לא מחדש, אך תומכיו סבורים כי הוא מאפשר לחזק את הקשרים החברתיים שלהם ברשת. עוד נקודה חיובית היא הקיצור - גם אם מדובר במידע חסר ערך, לפחות הקריאה לא אורכת זמן רב.
כך או כך, כבר הומטרו על השירות כל הקלישאות האפשריות - ש-Twitter הוא השחור החדש, ששנאת השירות היא היא השחור החדש, והמתחרים כבר זוממים לרשת את מקומו (למשל, Dodgeball
של גוגל).
אתר ישראלי בשם "מניינים"
מנסה לשחזר את ההצלחה של Twitter גם בישראל. הגירסה המקומית דלה בהרבה מזו האמריקנית מכל הבחינות. העיצוב דל, אין כלי API, התכנות בסיסי יותר (המקור מבוסס על פלטפורמת
Ruby on Rails המהוללת). ובניגוד למקור, ב"מניינים" אפשר לשלוח הודעות דרך האתר והסלולר (בשלב זה לא במסרים מידיים). שאר העקרונות דומים למדי - צריך להירשם, פותחים דף אישי ומתחילים לעדכן. הרישום והעדכון דרך האתר חינם
מאחורי האתר עומדת מירב עציון, אשת היי טק. "מניינים מבוסס על רעיון ישן שהיה לי לאפשר רשימות תפוצה ב-SMS", היא כותבת בראיון בדואר האלקטרוני, "שכללתי את הרעיון כדי שיאפשר גם בעצם שמירת ארכיון של ההודעות ואז הוספתי גם מוטיבים חברתיים בהשראת Twitter.
"הרעיון הוא לאפשר לאנשים לעדכן את החברים שלהם במה שקורה איתם גם כשהם לא נמצאים ליד מחשב (באמצעות בלוג, אימייל, מסנג'ר וכו'). קהל היעד שאני מכוונת אליו הוא בעיקר נוער, אבל אני מאמינה שגם מבוגרים ימצאו עניין. האתר אמור להשלים מוצרים כמו בלוגים ורשתות חברתיות". בעלי בלוגים יכולים לשלב יישומון לפרסום עדכונים מ"מניינים" גם בבלוג האישי שלהם. אפשר לעדכן כמובן באמצעות SMS.
עציון, 32, עובדת בתחום ניהול גירסאות תוכנה כבר 10 שנים, וזהו האתר הראשון שהיא בונה, לדבריה. לצורך פיתוח "מניינים" היא נעזרה בחברים. "אין טכנולוגיה מיוחדת מאחורי האתר", היא כותבת, "אני משתמשת ב-SMS gateway קיים והאתר כתוב פשוט עם ASP ועם מסד נתונים MS-SQL מאחוריו". התמיכה של האתר בדפדפן Firefox אינה מושלמת.
מוקדם לדעת אם "מניינים" או אתרים דומים לו יצליחו גם בארץ. חשוב גם לזכור שהרבה להיטי רשת אמריקנים לא ממש הצליחו לחצות את האוקינוס (למשל, digg.com). אם שירותים כאלה יהפכו לסיפור הצלחה גם כאן, אחת הסיבות העיקריות לכך עשויה להיות העובדה כי רשתות המסרים המידיים כמו ICQ, המסנג'ר של MSN ואחרים נכשלו בניסיון להתרחב לתחום הרשתות החברתיות, המקיפות הרבה יותר מרשימת החברים הקרובים.
