כפיות, כריות, בחורות, הכל מתחיל ונגמר בציפיות
אומרים שעד שאתה לא נכנס עם כרית למיטה, אתה לא יכול לדעת אם אתם באמת מתאימים. אספר כאן על הכריות בחיי, אבל אם בכל מקום שבו מופיעה המילה "כרית" תשימו את המילה "בחורה", זה עדיין יעבוד. נסו ותיהנו
הכל מתחיל ונגמר בציפיות, רבותיי. לא הציפיות שהכריות מוכנסות לתוכן, אלא הציפיות שאתה מפתח לפני שאתה מכניס אשה למיטה.
לכרית, כמו לבת זוג, יש כל מיני תכונות. ובדומה להן, כלומר לבנות הזוג, אתה לא תמיד מקבל את מה שאתה מצפה לו. לצורך הבהרת הנקודה, אספר לכם על הזוגיות שלי עם הכריות בחיי, אבל תראו שאם בכל מקום שבו מופיעה המילה "כרית" תשימו את המילה "בחורה", זה עדיין יעבוד. נסו ותיהנו.
פרק א': אני והכוסמת
בתקופה האמורה הייתי מדוכא ושבור. מדוכא כי כל כך חסרה לי מישהי רכה בחיי, כרית שאוכל להתכרבל איתה, להניח את ראשי בחיקה אחרי יום עבודה מעייף ולהירדם. ושבור, כי הצוואר שלי קיבל כבר עקמת מכל הכריות הקודמות.
אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותה, זה היה באינטרנט. לא בכל יום אתה רואה כרית שנראית כל כך טוב. איזה חיטובים! נדמה שאיך שלא תשכב עליה, היא תמיד תתאים את עצמה! היא בטח לא בשבילי, שחתי לעצמי, צריך להיות מיליונר כדי לצאת (מהחנות) עם אחת כזו. כבר עמדתי לעבור לעמוד אחר ולבכות את מר גורלי, אך מסיבה כלשהי לחצתי בכל זאת על "פרטים". קראתי את הפרופיל שלה. בלה בלה... בלה בלה... (מה כריות לא יעשו כדי למכור את עצמן). ופתאום, מה?! זה הכל? בטוח יש פה איזה מלכוד, כרית שמוכרת את עצמה כל כך בזול כנראה דפוקה. אבל מאחר שנמאס לי לישון לבד, ואמרתי לעצמי שבתנאים האלה, מקסימום אזרוק אותה אם לא תמצא חן בעיניי, הלכתי לראות אותה.
שתי כריות יחד! פנטזיה נפוצה? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
אז נכון שזו לא היתה ממש פגישה עיוורת, אבל מצד שני הרי גם לא הכרנו ממש. אומרים שעד שאתה לא נכנס עם כרית למיטה, אתה לא יכול לדעת אם אתם באמת מתאימים. תמיד יש את הקטע הזה עד שמגיעים לעסק עצמו, אתה מנסה בדרך הביתה למשש אותה קצת (כי לא נעים לקרוע ממנה את הכיסוי באמצע הרמזור), מה גם שאחרי שכבר הפשטת אותה, שלא לדבר על לשכב איתה, יהיה לך קשה מאוד להסביר למה פתאום היא לא מתאימה, יקראו לך "נצלן" ו"מניאק" ויעשו לך בושות.
בבית כבר לא יכולתי להתאפק, ותוך שנייה היינו במיטה. בדרך כלל אני די שמרן, אבל הפעם ממש התחרעתי עליה. ניסיתי כל מיני תנוחות, ואבוי לי, מהר מאוד גיליתי שציפיותיי היו מוגזמות. כשכל כך הייתי צריך אותה, היא לא תמכה בי. היו לה אמנם קימורים, אך על כל אזור צר שילמת בתפיחות בלתי ברורות במקומות אחרים. מה ששבר אותי - היא הרעישה! בכל פעם ששיניתי תנוחה היא השמיעה מין ססססססססס. זה כבר שיגע אותי, ולא עזר שחברים סיפרו לי שפעם הייתה להם אחת כזו, ואם מחממים אותה קצת, היא עושה נעים בגב. איתי היא כבר לא תישן!
פרק ב': אני והאורתופדית
יש להניח שלכל אחד היה פעם קטע עם מישהי "אקדמאית". אני את שלי הכרתי דרך מודעה בעיתון. הטקסט השחצני משהו סיפר כמה תארים יש לה ושהיא "השתתפה במחקר בארה"ב וזכתה לביקורות מצוינות". יאללה, יאללה, מה זו מתקרקרת עלי, כולה כרית, למה מה, יש לך פטנט אחר? בסופו של דבר עם כולכן שוכבים, והעובדה שיש לך תואר "אורתופדית" לא בהכרח מקנה לך יכולות יוצאות דופן במיטה.
בכל זאת הבאתי אותה הביתה. בינינו, כל גבר רוצה, לפחות פעם אחת מישהי "על רמה". אבל גם כאן, כגודל הציפיה – כך גודל האכזבה.
זו כרית שיודעת לעשות הרבה רושם, אבל כשזה מגיע לתכל'ס, ממש לא משהו. איפשהו בדרך היא שכחה כנראה שהיא כרית, וכרית צריכה למלא שני תפקידים עיקריים במיטה: לעשות לך נעים ולגרום לך להתעורר עם חיוך. אז לא זה ולא זה. לא משנה כמה הפכתי אותה, לשתי אותה ומיקמתי אותה מתחתי, היא נשארה קפואה ומקובעת לתנוחה אחת ויחידה. מה זה! לא יודע מה איתכם, אבל אני משנה תנוחות אחת לכמה זמן. ואם היא בנויה לפוזיציה אחת בלבד, נראה שאנחנו לא מתאימים.
פרק ג': אני והאנורקסית
חמותי אשה מצחיקה, והיא מלמדת אותי מידי פעם כל מיני מילים. אחת כזו היא "פאטס". פאטס באה לתאר משהו רפוי, שטוח וחסר נפח. בקיצור (וסליחה על הבוטות) תסתכלו על הציצים של הנשים בשבטים הנידחים באמזונס או באפריקה, אלה שנראים כמו אבן בגרב, הבנתם? אז תנו לי לספר לכם על הקטע שהיה לי עם כרית שנראית כמו טוויגי.
חברים ומכרים הם נשמות טובות. תמיד רוצים לעזור, אבל תנו לי להשיא לכם עצה: נסו תמיד ללכת עם תחושות הבטן שלכם. לרוב הן לא יכזיבו. בקיצור, חבר אחד שהכיר את הקטע שלי עם כריות (הלו! הלו! זה ממש לא מה שהתכוונתי! כריות = בחורות, זוכרים?) המליץ לי לנסות את זו שהוא ישן איתה. זה אמנם קטע מביך, אתם יודעים, להיות עם מישהי שגם החבר שלך שוכב איתה, אבל התגברתי על המבוכה והסכמתי. הוא הביא אותה איתו ערב אחד. על הרגע הראשון היא לא מצאה חן בעיניי, נראית פאטס. עם זאת אתה ישן? חשבתי לעצמי, אבל לא אמרתי כלום, כדי לא להעליב.
יש מקרים בהם אין לך ציפיות. או שהן בכביסה (חה חה), או שפשוט הכל כל כך ברור וגלוי לעין, מה שלא משאיר מקום לשום פנטזיה. כדי לא להאריך יתר על המידה אספר שבמקרה דנן מה שראית זה מה שקיבלת. היא היתה שטוחה (ואני מטבעי מעדיף כרית ש"מלאה במקומות הנכונים") וקשה. בקיצור, זרקתי אותה באמצע. יש גבול כמה גבר יכול לסבול.
פרק ד': חזרתי למיתולוגית
היו לי עוד כמה כריות בדרך, ואני בהחלט יכול להגיד שיש לי ניסיון בתחום. יש את הקטעים הנוסטלגיים כמו הכרית שהיתה מחוברת לי לשק שינה בצבא. בינינו, אי אפשר לקרוא לדבר הזה כרית, אבל בצבא, כשאתה עייף רעב וחרמן, כל כרית שתציע את עצמה תתקבל בברכה.
ויש את הכריות שאתה פוגש בבתי המלון, יש להן ריח של חו"ל וממש נעים להשתולל איתן כשאתה חוזר מהבריכה או הים., אבל אני בטוח שרובנו לא היו לוקחים אותן הביתה לתמיד. הן מה שנקרא "כריות של חופשה", אם אתם מבינים למה אני מתכוון.
כך שלבסוף, אחרי ניסיונות רבים שלוו בלא מעט כאבים, החלטתי לחזור לכרית המיתולוגית שלי. היא אמנם כבר לא
זו דוגמה קלאסית של התאמת ציפיות. אם אתה לא מצפה ליותר מדי, כל דבר, אפילו שגרתי, ייחשב הפתעה נעימה, וברגע שאתה והכרית שלך מבינים זה את זו, מוכנים לוותר ולהתגמש, כל אחד בצד שלו, יש סיכוי טוב שתמשיכו לחלוק את אותה מיטה שנים רבות.
לא יכול להבין את אלה שישנים "כפיות"
רגע! ומה עם הכפיות! לא שכחתי, תירגעו, ראשית כל זה, מתחרז. וזה נותן נופך מסתורי לכותרת. אבל לגופו של עניין, אני לא יכול להבין את אלה שישנים "כפיות". איך אפשר להידבק למישהו כל הלילה? אני ממש לא חושב שהדעה הרווחת שמי שישן בתנוחה הזו זכה בזוגיות מושלמת. לזוגית ולי יש למשל מיטה 2 על 2 ואנחנו ממש, אבל ממש! לא סובלים להיצמד אחד לשני כל הלילה. כשצריך, נפגשים באזור המפורז לצורך מגעים, ואז כל אחד חוזר לטריטוריה שלו ובמהלך הלילה מגן עליה בחירוף נפש, בלי שום קשר לעובדה שלפני שעות מספר עשה אהבה ולא מלחמה.
לפנייה לכתב/ת 
