גמר היורוליג: מורשתו של גרשון נרמסת
קרב המוחות מסינה-אוברדוביץ' יתמקד במטרה לגרום ליריבה להיות גרועה יותר, והקלאסה של מכבי ת"א ההתקפית מתפוגגת. לאנגדון יכול להיות המפתח של צסק"א, האוהדים יעזרו או ילחיצו את פנאתינייקוס. מי יניף גביע?
כך חולפת לה תהילת עולם. שלוש שנים ברציפות הופיעה מכבי תל אביב בפיינל-פור של היורוליג, והסעירה את דמיונם של חובבי הכדורסל האירופים עם משחק התקפי שוטף ומהנה. אבל היום - שעות ספורות לפני כדור הפתיחה של משחק הגמר בין פנאתינייקוס וצסק"א מוסקבה באולם אואק"א באתונה, אין הרבה כאלה שמתגעגים לצהובים. בואו נודה על האמת. מבחינת ראשי היורוליג והאוהדים היוונים, המפגש בין פאו לצסק"א הוא הראוי ביותר. לקרב הזה ייחלו כולם לאורך השנה.
אם נהיה נייטרלים לרגע, הרי שאין כל רע בכך שהפעם פינתה מכבי ת"א את הבמה לאלופת אירופה המכהנת והמארחת של הפיינל-פור, שתיהן קבוצות ראויות בהחלט. הן גם מסמלות בעיני ג'ורדי ברתומאו מודל לחיקוי בכל הנוגע להשקעת כספים בקבוצת כדורסל אירופית, מדובר בשתי מעצמות כלכליות עם תקציבי ענק. מי יודע, חושב לעצמו בוודאי הקומישיר. יבוא יום וההשקעה הגדולה תניב פירות גם מבחינה כלכלית. כשזה יקרה, תעשה באירופה קפיצה נוספת בכיוון ה-NBA.
כוכבי פאו בחצי הגמר. הדולרים פוזרו, הספסל לא נגמר (איי.אף.פי)
בינתיים, הכדורסל האירופי אינו משגשג עד כדי כך שיצדיק את ההשקעה, אז כל שנותר לברתומאו, האחים ינאקופולוס מפנאתינייקוס ושלל האוליגרכים שמתחזקים את צסק"א, הוא להתענג על ההצלחה הספורטיבית. ואכן, בשתי הקבוצות יש את הסגלים הרחבים והאיכותיים ביותר כיום באירופה ועליהם מופקדים שני המאמנים המנוסים והמוכחים ביותר - אטורה מסינה האיטלקי בצד הרוסי, ז'לימיר אוברדוביץ' הסרבי בצד היווני. ממש אנסמבל מזרח-מערב.
כמה אירוני שדווקא שתי הקבוצות הנערצות הללו, על שחקניהן הנוצצים ותקציביהן האסטרונומיים, הביאו אל הפיינל-פור הנוכחי כדורסל מגעיל וכוחני. הכסף הביא איכויות, אבל לא הצליח לקנות קלאסה. הוא גם הצליח למחוק השנה את המורשת שהשאירה אחריה מכבי של פיני גרשון - אותה מכבי שנפלה בעצמה למלכודת שהטמין לה מסינה אשתקד. צסק"א זכתה באליפות בעיקר כי הצליחה לסרס את משחק ההתקפה של הצהובים. זה מה שאוברדוביץ' ינסה לעשות לצסק"א הערב.
תאודוראס פאפאלוקאס. ה-MVP הטרי רוצה עוד אליפות (איי.אף.פי)
איזה אבסורד. לצסק"א יש את ה-MVP החדש תאודוראס פאפאלוקאס, מתיאס סמודיש, דייויד אנדרסן, טראג'ן לאנגדון וג'יי.אר. הולדן, לפנאתינייקוס את דמיטריוס דיאמנטידיס, מייקל באטיסט, סאני בצ'ירוביץ', רמונאס שישקאוסקאס ודיאן טומאשביץ'. כוכבי על בסדר גודל יבשתי. כל אחד מהם היה או/ו יכול להיות שחקן מוביל בכל קבוצה אחרת, אבל התרומה הצפויה שלהם בגמר תתחיל ואולי תתמצה בלשמור צמוד, להקריב עבירות, לתת מרפק פה ושם, לצבוט ולקפוץ לכדורים אבודים.
אולי זו בעצם הגדולה של מסינה ואוברדוביץ', שהפכו את השחקנים המבטיחים שעלו להם כל כך הרבה כסף לחוטבי עצים ושואבי מים. טרנספורמציה שגרשון למשל מעולם לא יזם עם שאראס, אנתוני פארקר, ניקולה וויצ'יץ' ומייסיאו באסטון. למכבי הגדולה היה כל כך הרבה כשרון, כל כך הרבה אינדיווידואלים עם יכולת אישית נדירה, שיכולים לנצח משחקים בעצמם. הם האמינו בעצמם ובשיטת המשחק שלהם. "אנחנו נשחק כמו שאנו יודעים, נראה אם מישהו יצליח לתפוס אותנו".
אוברדוביץ'. הדשא של השכן תמיד ירוק יותר. בוא נכסח אותו (איי.אף.פי)
מסינה ואוברדוביץ' לא דוגלים באני מאמין הזה. לפני הכל, הם בוחנים את היריבה שעומדת מולם, מגבשים פתרונות שיעזרו להם לנטרל אותה ובודקים מי מהשחקנים שעומדים לרשותם יעזרו להם לעשות כן. כך קרה ששני משחקי חצי הגמר הסתיימו בסקור נמוך כל כך.
צסק"א ניצחה את מלאגה 50:62, אחרי קרב התגוששות שהוכרע בחמש הדקות האחרונות שלו. פאו הביסה את טאו ויטוריה 53:67, למרות ששיחקה נורא בהתקפה. איך אמר מאמן טאו בוז'ידאר מאליקוביץ', "קשה לשחק מול פאו. זה שונה לגמרי מלשחק מול מכבי ת"א, כששתי קבוצות מחליפות סלים ורודפות אחת אחר השנייה עד שמישהי מנצחת". מישהו באמת חושב שזה יהיה אחרת בגמר?
דיאמנטידיס וסרקאן ארדוגן מטאו על הרצפה. קרב קצבים (איי.פי)
אפשר לקבוע, שעל פי ראות עיניהם של מסינה ואוברדוביץ' התואר האירופי יוענק בסופו של יום לקבוצה שתהייה פחות גרועה, לא זאת היותר טובה. כדי לעשות זאת, הם אינם מתכוונים לגרום לקבוצתם להיות גרועה פחות, אלא לאלץ את היריבה להיות גרועה יותר. שוב, כפי שצסק"א הצליחה לעשות למכבי ממש לפני שנה.
אם כך הדבר, הרי שלפנאתינייקוס יש יתרון גדול על פני צסק"א ולו רק מכיוון שלצידה יעמדו אלפי אוהדים יוונים קנאים, שיעשו רעש, ימטירו קללות לעבר האורחים מרוסיה ואולי אף כמה בקבוקים ומטבעות. אווירה עויינת שכזו יכולה לגרום לך להיות גרוע במיוחד. מצד שני, זה גם עשוי להפעיל לחץ גם על שחקני פאו. הפסד, והחפצים יכולים להיות מושלכים בכיוונם.
אוהדי פאו ביציעים. גם הם תורמים כסף, במטבעות בודדים (איי.אף.פי)
בכל הנוגע לקרב על המגרש, נראה כי זה יוכרע מתחת לסלים וכאן יש ליוונים יתרון. אמנם אלכסיי סברסנקו ותומאס ואן דן שפיגל נותנים יתרון גובה לרוסים, אך אלו שעומדים לרשות אוברדוביץ' פחות נוקשים ודינמיים הרבה יותר. מייק באטיסט הפיזי, דמיס דיקודיס וטומאשביץ' יכולים להשאיר את הגביע באתונה, במיוחד עם יצליחו לנטרל את סמודיש, שאינו יציב לאחרונה. אנדרסן האתלטי עשוי להיות התשובה, תלוי באיזה צד הוא קם בבוקר - הדני או האוסטרלי.
קשה להיכנס לראש של מסינה, ואם הצלחת להיכנס לשם, ספק אם תוכל לצאת. מדובר במוח כדורסל סבוך, החריף ביותר באירופה - לטעמי, מקורי ומבריק הרבה יותר מאוברדוביץ'. כמו איש המפתח מול המנעולן. תוצאת הגמר תלויה הרבה בתוכנית המשחק של המאמן האיטלקי והדרך בה יכתיב אותה באמצעות שחקני החוץ שלרשותו. כמו ברבע הגמר מול מכבי, יום קליעה טוב של לאנגדון מבחוץ עשוי להיות המפתח.
לאנגדון מול מלאגה. חייב לאפס את היד, כמו מול מכבי (רויטרס)
כשהקלע האמריקני יתחיל לצלוף שלשות, דיאמנטידיס יצטרך לצאת אליו וההגנה היוונית תיפתח לרווחה. קצת מסוכן לבנות על היד שלו, אבל זה מה שיפעיל את הולדן ופאפאלוקאס ויחייה את משחק ההתקפה של צסק"א, ולו לפרקים.
אם המשחק אכן יתפתח כקרב הגנתי מתיש, הפרקים הללו עשויים להתגבש לכדי סיפור שלם על אליפות שנייה ברציפות של צסק"א. מצד שני, אותו דבר יכול לקרות אם בצ'ירוביץ', שישקאוסקאס ומילוש וויאניץ' יתחילו לטווח מבחוץ ובהצלחה.
כן, כך זה קורה בסופו של דבר. יהיו המאמנים מבריקים וקשוחים ככל שיהיו, בכדורסל אלו השחקנים שמנצחים משחקים. במיוחד אלו שיכולים לתפקד כאינדיווידואלים. בשביל לשחק הגנה, צריך הרבה אנרגיות, לא בהכרח כשרון. כדי להתעלות מעבר להגנה ולמשחק הקבוצתי שהשתבש, נדרשים קור רוח ויכולת אישית טובה - ביחד ולבד.
כל אחד כזה עשוי להיות שחקן המפתח. זה לא מבשר טובות לגבי רמת המשחק, אבל היי... מה אכפת לו לברתומאו. פנאתינייקוס כבר בגמר, גם צסק"א. היציעים באתונה מלאים. מה הוא צריך יותר מזה?
לפנייה לכתב/ת 
