אלסקה: אולימפיאדה משלהם
אם עדיין לא שמעתם על ענפי ספורט כמו קפיצת כלב הים או החזקת מוט ביד אחת, כנראה שטרם הכרתם את המשחקים הצפוניים, שהם שילוב של רוח ספורטיבית ומורשת עתיקת יומין
מסעות הצייד באלסקה, ובאזורים הארקטיים בכלל, אינם נחלת העבר. למורת רוחם של הארגונים הסביבתיים, ישנה אוכלוסיה שלמה בצפון העולם שעבורה הצייד הוא הכרח. אולם, בשונה מהציידים המודרנים, גאוותו של הצייד הצפוני שצלח בתפיסת השלל, אינה פחותה מהערכתו לחיה חסרת ישע שנלכדה ברשתו.
כדי לפתח את המיומנויות הדרושות להצלחת הצייד, הכוללות בין היתר כושר גופני ושיווי משקל, פיתחו אבותיהם של הילידים ענפי ספורט שונים, השונים בתכלית מאלו המוכרים לנו. עם הזמן הם החלו להתחרות זה בזה ושיפרו את יכולותיהם, וכיום הם עושים זאת גם כדי לשמר את תרבותם ואת מנהגיהם המסורתיים.
אולימפיאדת הצפון
מדי שנה מתקיימות ברחבי אלסקה תחרויות אזוריות שבהן מתחרים בני נוער מבתי הספר השונים בענפי הספורט המקומיים. הקבוצות הטובות ביותר ממשיכות לתחרות הגדולה שמיקומה משתנה מדי שנה.
מופע אסקימואי מסורתי בין המשחקים (צילומים: תמר בן יוסף)
באפריל שעבר חזרה התחרות לאנקורג', העיר שבה התקיימה לראשונה בשנת 1972, למעלה מ-200 ספורטאים, רובם ילידים, הגיעו כדי לנסות את מזלם בתחרות. משם המשיכו המנצחים לאולימפיאדה הבינלאומית, בה משתתפים ילידים משבטי הצפון בעיקר מסיביר, מקנדה, ומגרינלנד.
אולימפיאדת הנוער נמשכת שלושה ימים, ראשיתה בטקס קבלת פנים לקבוצות וסיומה בטקס חלוקת המדליות ובחירת הקבוצה בעלת הרוח הספורטיבית הטובה ביותר, הנמדדת לפי העזרה שמגישים הספורטאים זה לזה במהלך התחרות, משום שמטרת הספורט, כזכור, היא שמירת החיים וטיפוח הקהילה.
תענוג מפוקפק
התחרות הרשמית כוללת תשעה ענפי ספורט, אך ישנם כמה מקצועות נוספים שאינם בתחרות והמתחרים מתנדבים להדגימם לשם הנאה בין המשחקים. למרות זאת, הנאה אינה אחד התיאורים שבהם הייתי בוחרת לתאר את הענפים הללו, משום שכפי שמיד תקראו, הם כרוכים בעמידה בכאב רב.אחד המקצועות, לדוגמא, נקרא "החזקה על ידי פרק היד" וכשמו כן הוא. שני ספורטאים מחזיקים מוט עץ משני צידיו, כאשר ספורטאי או ספורטאית, בדרך כלל קטנים יותר במידתם, נתלים מאמצע המוט בעזרת פרק היד בלבד כשרגליהם מוחזקות באויר במעין ישיבה מזרחית, ללא תמיכה של היד השנייה המחזיקה בזרוע התלויה. כך מחזיק המתחרה את עצמו ושני האוחזים במוט רצים בסיבובים סביב האולם עד שה"תלוי" נופל.
כאב ורוח ספורטיבית. החזקה על ידי פרק היד
ספורטאית אחת, מהעיר דילינגהם, החזיקה מעמד כמעט שלושה וחצי סיבובים סביב אולם הכדורסל עד שויתרה ונפלה על הרצפה. אחר כך, הראתה בגאווה את הסימנים השחורים ואת העור הקשה שנוצר בפנים פרק היד מהאימונים הרבים. שני הרצים בענף זה מסמלים את הציידים, שצריכים לחזק את כוחם לכשיצטרכו לסחוב את החיה הניצודה, והענף כולו חוגג את המסע המוצלח ונותן כבוד לחיה אשר נתנה את חייה לציידים.
פחות אבל כואב
ענף נוסף וכואב לא פחות הוא "קפיצת כלב הים", ובו מתחרים רק הבנים. בתנוחת שכיבת סמיכה, מאגרף ה"צייד" את אצבעותיו ובדומה לכלב ים הודף את עצמו קדימה כמה שיותר פעמים עד שידיו אינן יכולות לו יותר והוא מוותר. המנצח הוא זה שהחזיק מעמד כמה שיותר קפיצות. כמו בהחזקת פרק היד, גם ספורטאים אלה נהנים להראות את הסימנים שהותירו הקפיצות הרבות על אצבעותיהם. ענף זה, המדמה את התגנבות לעבר כלב ים, הוא כולו חגיגה לחיזוק גבריותו של הצייד.
אך יותר מכולם משכה את תשומת ליבי תחרות משיכת האוזניים או בשמה האמיתי "משיכת כלב הים", שבה שוכב אחד המתחרים כשבטנו על הרצפה וידיו מאחורי גבו, והשני אוחז באוזניו ומושך אותו לאורך האולם. בדומה לענפים האחרים, ניתן לנחש מהו מקורו של ענף זה, המשאיר את "כלב הים" עם אוזניים אדומות כעגבניה בשלה.
עולמם של ציידי הצפון כבר מזמן אינו מה שהיה לפני כמה עשרות שנים. את מזחלות הכלבים מחליפים אופנועי הים ואת הכידונים מחליפים רובי כידונים משוכללים. אך נראה שבחלוף הזמן יותר ויותר צעירים מוצאים מחדש את גאוותם במורשת העתיקה ולוקחים הפסקה מחיי המאה ה-21 כדי להיזכר במקורותיהם.
- לכתבה הקודמת של תמר בן יוסף - לחצו כאן
