מחקר: המעגל העסקי של העולים החדשים
עולים רבים מחבר העמים שעבדו כמהנדסים בארץ מוצאם, הפכו בישראל ליזמים של עסקים קטנים. מרבית הלקוחות, הספקים והעובדים של אותם יזמים - גם הם עולים
העולים בשירות העולים. מחקר שנערך לקראת כנס המכון להגירה ושילוב חברתי של המרכז האקדמי רופין, מלמד כי עולים רבים מחבר העמים - מהנדסים בהשכלתם - הפכו בישראל ליזמים של עסקים קטנים המיועדים בעיקר לציבור העולים.
ממצאי המחקר, שנערך בשיתוף עם משרד הקליטה ובודק את השתלבות העולים בישראל, מלמדים כי מבין העולים שהגיעו עד שנת 1989 מברית המועצות לשעבר ועוסקים כיום בתחום הקמעונאות, חנויות המכולת והמסחר הזעיר - 46.7 אחוזים הם מהנדסים בהשכלתם.
מרבית היזמים יוצאי ברית המועצות (כ-70 אחוז) מפתחים את עסקיהם עבור עולי ארץ מוצאם: יוצאי ברית המועצות מהווים 72 אחוז מהלקוחות, 39 אחוז מהספקים או 49 מהשותפים של עסקים אלו. אותם יזמים גם מעסיקים במרבית המקרים רק את בני ארץ מוצאם: 91 אחוזים מהעובדים בעסקים אלה הם יוצאי ברית המועצות.
במסגרת המחקר נערך סקר בנוגע ליכולת והשליטה של העולים בשפה העברית. מתברר כי רק 13.8 אחוז מעולי חבר העמים השיבו כי הם מדברים עברית טוב מאוד או טוב. גם מצבם של העולים מאתיופיה אינו מזהיר - 23 אחוזים בלבד מביניהם העידו כי הם מדברים עברית ברמה טובה, זאת לעומת 79 אחוזים מהנשאלים שעלו ממדינות מערב אירופה.
עורכת המחקר, ד"ר נונה קושנירוביץ', התייחסה בשיחה עם ynet לממצאים על בעלי העסקים ממדינות חבר העמים: "העולים מחזיקים מכולות, סיפריות וידיאו, חנויות ספרים וחוגים לילדים בשפה הרוסית ועבור יוצאי ברית המועצות. גם היועצים, רואי החשבון, עורכי הדין ואף רופאי השיניים לוקחים חלק בבועה האתנית ומתמקדים בעיקר בלקוחות ממוצא רוסי".
יחד עם זאת מציינת ד"ר קושנירוביץ' כי הנתונים אינו מעידים על מגמה שלילית או על גורם מעכב כלשהו בהשתלבות חברתית: "הרשת העסקית-חברתית שנוצרה ממלאת את החסר בצורך ברשת חברתית מארץ המוצא. מחקרים בעולם מראים כי נוצרת בועה אתנית שעובדת דווקא לטובת קבוצות המהגרים השונות, מסייעת להן להתפתח מבחינה כלכלית ולצמצם את התלות בגופי הרווחה השונים. המחקר הנוכחי ומחקרים נוספים מראים כי מאוד ייתכן שיזמים שהקימו עסק בתוך הבועה האתנית, לא היו יכולים להקים אותו מחוצה לה".