פרץ: טוב שקבעו שאזרח יכול להיות שר ביטחון
ב"שבתרבות" בחולון השיב פרץ לביקורת שהטיחה בו ועדת וינוגרד, אך העדיף להתעלם מהחלק שתלה את הכשלים בחוסר ניסיונו הביטחוני. במקום זאת הכריז: "חששתי שיגידו שאזרח לא יכול להיות שר ביטחון". בתשובה לביקורת הציבורית נגדו אמר: "אני מצטער שלא פרסמו את עדותי במלואה, הציבור אינו יודע את כל הפרטים"
שר הביטחון, עמיר פרץ, השיב היום (שבת) לביקורת נגדו בדו"ח ועדת וינוגרד, אך התעלם מהחלק שתלה את הכשלים בתפקודו בחוסר ניסיונו הצבאי. במקום זאת, החליט להיתלות באחת הפסקאות שבה נאמר כי אין מניעה למנות אדם בלי רקע צבאי ענף לתפקיד שר הביטחון. פרץ, שדיבר במסגרת "שבתרבות" בתאטרון חולון, הוסיף כי טוב היה לו הוועדה הייתה מפרסמת את כל עדותו, ולא רק חלקים ממנה.
"הוועדה קיבלה מסקנה חשובה ביותר, והיא שאזרח יכול לכהן כשר ביטחון", אמר פרץ, "מאוד חששתי שמסקנה אחרת בנושא הייתה הופכת את ישראל למדינה מאוד מיליטנטית. אני שמח שהוועדה קבעה כך".
פרץ המשיך והתייחס לוועדה, שקבעה בדו"ח הביניים שלה כי "חוסר הידע שלו וחוסר ניסיונו גרמו לכך שהוא כשל במילוי תפקידיו", ואמר: "אני מצטער על כך שלא פרסמו את העדות שלי בוועדה במלואה. רק הקטעים שבעניין הביטחוני היו צריכים להישמט, אבל כעת הציבור אינו יודע את כל הפרטים, והוא ישפוט אותי בעתיד".
בדו"ח הביניים שלה, קבעה ועדת וינוגרד כי "שר הביטחון בתקופה הנבדקת לא דרש ולא בחן תוכניות של הצבא, לא וידא את מוכנותו ואת היערכותו ולא בדק בראייה כוללת את ההלימה ודרכי הפעולה שהוצעו ואושרו ליעדים שנקבעו". בהתייחסו לדברים אלו אמר פרץ: "את ההחלטות קיבלתי על פי האינפורמציה שהגיעה אלי. היום שבו דרג מדיני יחשוב שהצבא לא מספר אמת, יהיה יום קשה מאוד. מוזר מאוד שהיום באים ואומרים ששר ביטחון צריך לשאול מפקד צבא האם הכוחות מסוגלים לבצע פעולה".
פרץ, ב'שבתרבות' היום ( צילום: ניב קלדרון)
לגבי המהירות שבה התקבלה ההחלטה לצאת למלחמה אמר שר הביטחון כי "צה"ל הוא ארגון שחייב להיות ערוך בזמן אמת, כמעט בזמן אפס. שואלים מדוע קיבלנו החלטה חפוזה. מה היה קורה אם אחד מכוחות האויב היה שועט לגבול? היו מציעים לעשות אתנחתא כדי לבדוק האם אנחנו מוכנים?".
לדברי פרץ, התפנית במלחמת לבנון השניה התרחשה בעקבות האירועים בכפר- קנא: "עד אז התחושה הייתה שהדברים מושגים. כשאירוע כפר קנא התרחש מזכירת המדינה האמריקנית רייס הייתה בארץ בפגישה איתי. לפתע נכנס אחד מעוזרי עם התמונות המשודרות מהעולם, ובמקום שרייס תסע מישראל ללבנון כמתוכנן, אמרו לה בלבנון לא להגיע ומשם החל סחרור שגרם לדברים להתנהל אחרת".
בהמשך דבריו התייחס פרץ גם למצב ברצועת עזה ובשדרות ואמר: "הכניסה לעזה היא אלטרנטיבה שצריך לשמור למצב שבו כלו כל הקיצים. זה לא המצב היום. זה שנהיה בתוך עזה עם אוגדות וננהל את בתי הספר שלהם ואת הביוב - זה בוודאי לא דבר רצוי למדינת ישראל.
"אני זוכר היטב את ירי הקסאמים שבו מאבטח שלי נפגע ואיבד את שתי רגליו, ואישה נהרגה. אני זוכר את החברים הטובים שלי מהילדות מפגינים לי מול הבית ודורשים תגובות. אני הודעתי שגובה ההפגנות לא יקבע את אופי התגובות".
וינוגרד: "פרץ החליש את היכולת להתמודד עם המערכה"
כאמור, חברי ועדת וינוגרד לא נמנעו מלמתוח ביקורת על שר הביטחון, ועל חוסר ניסיונו בעניינים ביטחוניים וצבאיים. בדו"ח נאמר כי "פרץ לא הפעיל שיקול דעת עצמאי לגבי השאלות הרחבות של המערכה, שר הביטחון לא פעל בצורה מספקת להשלמת חסרי הידע והניסיון שלו ולא פעל בתוך ראייה אסטרטגית של המערכות עליהן היה מופקד. כהונתו ותפקודו כשר הביטחון בזמן המערכה החלישה לכן את יכולתה של הממשלה להתמודד עם אתגרי המערכה".
בהקשר לחוסר ניסיונו של פרץ כתבו חברי הוועדה: "בשל כך, הוא לא היה יכול לאתגר, על בסיס תפיסה כזו, את ההתנהלות בצבא ובדרג המדיני כאחד. הבעיה כאן לא היתה רק בחוסר היכרות טובה עם זירת לבנון, אלא בחוסר היכרות טובה עם העקרונות היסודיים ביותר של שימוש בכוח צבאי, ככלי להשגת יעדים מדיניים. בכל אלה הוא נכשל".
עוד כתבו חברי הוועדה בהקשר לאחריותו של פרץ כי "מצב עניינים זה גרם לכך כי אחד מהצירים העיקריים של קבלת החלטות בנושאים מדיניים-ביטחוניים כשל במילוי תפקידיו. כשל כזה של ציר כה מרכזי ללא ספק החליש את יכולתה של המערכת בכללותה לתפקד בצורה שקולה, אחראית ומקצועית".
