שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הניווט הלילי המופלא של התנשמת
    יעל צחר, שאובחנה ככבדת שמיעה בגיל שלוש, עוסקת במחקר ייחודי הבודק את יכולות השמיעה של התנשמת והאופן שבו היא מוצאת את דרכה בלילות חשוכים. למחקר יישומים הנוגעים למנגנון השמע באדם, ולפיתוחים שונים בתחום הרובוטיקה

    הדוקטורנטית יעל צחר מהפקולטה לרפואה בטכניון חוקרת את יכולותיה יוצאות הדופן של התנשמת בניווטיה הליליים במצוד אחר טרפה, ובאינטגרציה שהיא עושה בין מידע קולי למידע ויזואלי. יעל עצמה נעזרת בשני מכשירי שמיעה.

     

    "המידע החושי מסביבתנו מגיע למוח כשהוא מפורק למרכיביו הבסיסיים: המידע החזותי מפורק לפוטונים על הרשתית; המידע הקולי מפורק לתדרים השונים המרכיבים אותו; וכן הלאה. המוח, המקבל את אותו מידע מפורק, יודע 'לשחזר' את הגירויים וליצור תמונה מדויקת וקוהרנטית של הסביבה", אומרת צחר.

     

    היכולת האינטגרטיבית הזו, המשמשת אותנו כמעט בכל פעילות שאנו עושים, נראית לנו מובנת מאליה. אולם יעל צחר, אשר אובחנה ככבדת שמיעה בגיל שלוש,

    יודעת היטב שמדובר במנגנון מורכב ביותר. "אנשים השומעים היטב אינם מבינים לדוגמא, שכאשר מחשיכים את הכיתה כדי להקרין שקפים, אין לאנשים כבדי שמיעה שום סיכוי להבין את הנאמר, שכן הם מסתמכים במידה רבה על קריאת שפתיים, כלומר על קלט ראייתי", היא אומרת. "גם אדם שומע מבצע אינטגרציה כזו, למשל בשיחה עם אנשים בסביבה רועשת. אולם עבור אנשים כמוני, היכולת לקרוא שפתיים היא קריטית".

     

    כבר במסגרת עבודת המאסטר חקרה יעל את היכולת המדהימה ליצור את השחזור של העולם במוח, בעיקר בהקשר הויזואלי. בהנחייתו של פרופסור משה גור מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, היא בדקה מה קורה במוח כאשר האדם מביט בתמונות שאינן ברורות, תמונות שלוקח לנו זמן להבין מה אנו רואים בהן. הן אפיינו את האיזורים במוח אשר משתתפים בתהליך הזה של אינטגרציה של מידע ויזואלי. את התמונות אשר שימשו אותה במחקר, הנראות כמו אוסף של כתמים חסרי משמעות, היא ציירה בעצמה, ויצרה אוסף גדול של כ-60 תמונות.

     

    את עבודת הדוקטורט עושה יעל בהנחיית ד"ר יורם גוטפרוינד. מחקר התנשמת מבוצע באמצעות תא אקוסטי מיוחד, שבו שוהה התנשמת בזמן הניסוי. היא נחשפת לסידרה של גירויים ויזואליים וקוליים, ומתורגלת בביצוע משימות הקשורות במיקום. "אנו מנסים להבין כיצד המרחב הוויזואלי-אקוסטי מיוצג במוח התנשמת", מסביר ד"ר גופרוינד. "בשלב הבא אני מתכוון לעבור מהתנשמת אל האדם ולחקור את האופן שבו אנו קולטים ומפרשים אותות". הוא משתף פעולה במחקריו עם פרופסור אהוד ריבלין מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, המתעניין ביישומים אפשריים של מחקרים אלה בתחום הרובוטיקה.

     

    יעל צחר סיימה לימודי תואר ראשון בהנדסת מחשבים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ותואר שני בהצטיינות בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. "המסר שלי", אומרת יעל, "הוא שאין מגבלה שיכולה לעצור סקרנות וחקרנות מדעית. יש לראות את המגבלה כהזדמנות להישגים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הניווט הלילי המופלא של התנשמת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים