מחלה לעשירים בלבד

כשהחלו הפגנות חולי סרטן מעי הגס לא יכולתי להצטרף אליהם בשל מצבי הבריאותי, אולם ליוויתי את מאבקם מרחוק וייחלתי להצלחתם. באותה תקופה הוצאתי עשרות אלפי שקלים בחודש עבור תרופה חדשה שבה טופלתי. כשהמאבק הסתיים התרופה שלי נשארה בחוץ ואני בפנים - יחד עם כל החולים שנאלצים לשלם במיטב כספם. לאחר שהוכח שהתרופה עזרה לי פניתי לוועדת חריגים של קופת החולים הגדולה בארץ. תשובתה היתה, כמצופה, שלילית. חרקתי שיניים עד שהפסקתי את הטיפולים ונשמתי לרווחה.  

לפני מספר ימים הייתי בבית החולים הגדול ביותר בארץ, ונאלצתי לראות חולת סרטן היושבת בכיסאה בחוסר אונים. קופת חולים אחרת, הבאה בתור בגודלה, לא נתנה לה אישור להמשך הטיפול הכימותרפי לאחר שהסדרה הקודמת הסתיימה. היה זה מראה עגום במיוחד. היא פשוט  ישבה שם, מביטה דוממת במזכירה

שניסתה לסייע לה בכל מיני דרכים. אני רק שמחתי בסתר לבי שאיני צריך יותר את הטובות של הקופה שלי.

לפני כחודש קיבלתי זריקה לעידוד החלמת פצע שלא נסגר למעלה מחצי שנה. גם היא לא כלולה בסל, גם עבורה נאלצתי לשלם. פניתי לוועדת החריגים בבקשה שלפנים משורת הדין, יחזירו לי את עלותה מאחר והוצאתי הון עבור תרופה ביולוגית. התשובה שקיבלתי היתה שגרתית, וניכר היה שלא התאמצו לשנות אותה כבר שנים. "השירות אותו קיבלת אינו כלול בסל הבריאות ולכן עם כל ההבנה, לא נוכל לחרוג מהסל", השיבו לי וקינחו, כמה אירוני, בברכת "איחולי בריאות שלמה". כמה טוב לדעת שקופת החולים הגדולה ביותר בארץ נשארת מאחור כשאני צריך אותה.

לא מזמן הכאבים בגבי הריצו אותי לבדיקות, שבמהלכן התברר כי בגופי יש גרורות סרטניות שמחייבות טיפול בתרופה הנקראת "זומרה". האונקולוג שלי בדק, והודיע לי שהיא לא נכללת בסל התרופות ושעליי לרכוש אותה מכספי. שוב עברו בראשי תרחישי הוצאת הכספים, וזה לא עשה לי טוב.

את תרופת הזומרה, שהקופה המתחרה מספקת לחוליה, ביקשתי לרכוש מיד ובכספי שכן הכאבים לחצו עליי. לא מדובר בטיפול שמדכא או מחסל את הסרטן,

הוא רק סותם חורים בעצמות שהמחלה כרסמה בהן. למזלי, מחירה התברר כסביר.

ערכתי כמה בירורים, ונראה היה שאף בית מרקחת בסביבה לא מחזיק את התרופה במלאי כך שאצטרך להמתין יום-יומיים ושבת באמצע. סיוט טהור. התקשרתי לעובדת בחברה המייבאת את התרופה, שרופאי הפנה אותי אליה. כמוני היא החלה להתקשר לבתי מרקחת, וכמוני היא הגיעה לאותה המסקנה. "היום כבר יום רביעי ואני זקוק לטיפול כבר מחר", התחננתי בפניה. 

זוגתי הרימה גבה - והיא את הכפפה. לאחר מחצית השעה צלצלה אליי כדי להודיע שמחר היא מעבירה אישית את התרופה לאונקולוג שלי. "איך אני משלם", שאלתי, אך היא בישרה שהתרופה תועבר אליי ללא תמורה ומתוך רצון טוב. התרגשתי מאוד. אחרי שנה בה רכשתי ארביטוקס בכסף מלא וללא הנחה כלל, אחרי שעורי נפשט ללא הינד עפעף, היה זה שינוי מרענן. כמובן שאת המנה הבאה כבר אקנה בכספי, אבל יהיה לי מספיק זמן להתארגן.  

אינני יכול שלא לתהות האם גם חברי הכנסת משלמים על התרופות שאינן כלולות בסל - או שהם מקבלים כל שהם צריכים על חשבון משלם המסים? יתירה מזאת, קופת החולים הגדולה שלי לא מוכנה לקנות במרוכז את התרופות, וכך להוזיל בעשרות אחוזים את עלויותיהן עבור החולים.

במה שונה התרופה לטיפול בסרטן מתרופות רבות אחרות שאינן כלולות בסל, אותם אני קונה בבית המרקחת של הקופה? ההסבר שלהם מרתיח את הדם עד-כדי-כך שאיני רוצה לצטטו. בעצם למה לא, תשפטו בעצמכם: הם חוששים שהחולה יתחיל בטיפול, התרופה תעזור לו, וכשהכסף ייגמר הוא עלול, חס וחלילה, לבקש להמשיכו.

בארבע שנות מחלתי הגעתי למסקנה עגומה ביותר. אם אתה עני וחסר אמצעים עדיף שתחלה בשפעת. אבל אם כבר חלית בסרטן, רצוי שיהיה לך הרבה כסף מיותר. הסרטן הוא מחלה לעשירים בלבד.

• דני פנחס, כלכלן, נשוי ואב לשניים החולה בסרטן המעי, החליט להפסיק את הטיפול במחלה. בטור אישי המתפרסם מדי יום שני הוא מתאר את חוויותיו מהמחלקה האונקולוגית והחיים שלפני המוות 
  

• לחצו כאן לכל הטורים של דני פנחס