ישי לוינוגרד: הייתי נגד - אבל תמכתי כסולידריות
בעדותו בוועדה סיפר יו"ר ש"ס, מהשרים ב"פורום השביעייה", כי התנגד להרחבת הפעולה. לדבריו, ישראל כשלה בהסברה והותירה את הבמה לאויב: "לא עבר יום אחד מבלי שנסראללה הוריד את המורל ואמר, 'היהודים על הקרשים'". פורסמה גם עדותו של אסא כשר
לאחר עדויותיהם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל היוצא, מפרסמת היום (ה') ועדת וינוגרד את עדותו של אלי ישי, שר התמ"ת וסגן ראש הממשלה. ישי, יו"ר ש"ס, נמנה במהלך המלחמה על "פורום השביעייה" המצומצם, שכלל את אהוד אולמרט, עמיר פרץ, שרת החוץ ציפי לבני וכן השרים שמעון פרס, שאול מופז ואבי דיכטר. במקביל התירה היום הוועדה לפרסום את עדותו של פרופסור אסא כשר, מחבר הקוד האתי של צה"ל.
טלטלת וינוגרד - כל העדויות והמסקנות
מסמך: עדותו המלאה של פרופסור אסא כשר
"ההישגים המדיניים הם מצויינים והצבאיים טובים", אמר ישי בעדותו בנוגע למלחמה מנקודת מבטו. "אני חשבתי שאפשר להשיג אותם בימים הראשונים מבלי להיכנס קרקעית. מה שקרה - קרה לכאורה בתחושה של הציבור. יכול להיות - ואני לא פסיכולוג - שהתחושה שצה"ל כל יכול ו'אף אחד לא יכול עלינו' יצרו ציפיות מאד גבוהות וזה נמשך זמן רב. אני אומר בוודאות מוחלטת: אם היינו משיגים את אותם הישגים בשבוע הראשון או אפילו באמצע השני, היינו יוצאים המנצחים הגדולים. אף אחד לא היה מערער על זה. הקטיושות נמשכו זמן רב וזה כבר עורר סימני שאלה והפך את דעת הקהל".
חברי הוועדה - רות גביזון ומנחם עינן - ביקשו לדעת האם אין מדובר בכישלון של המדינה ובעיקר של הדרג המדיני שלא ניווט את המהלך הצבאי טוב יותר, לאור הערכות המצב של הדרג הצבאי. אמ"ן, הם מזכירים, הודיע כי אין פתרון לקטיושות קצרות הטווח. "ראש הממשלה הדגיש שאף אחד לא ישלה את עצמו - זה לא יהיה קל או קצר", השיב ישי.
השופט וינוגרד תהה האם היו שאלות שלא זכו למענה מצד הצבא ומתכנני הפעולה הקרקעית. ישי: "אני אענה לכם מה התשובות שאני זוכר. אני כן אמרתי - 'נו, אז נכנסנו, מה הלאה? מה קרה? מה הרווחנו אחרי איס ימים או שבועות או חודשים - איקס הרוגים, חוזרים בחזרה. מה הטעם?'.
"חיזקתי בכך את הטענה שלא צריך להיכנס....הצבא הביא מספר אופציות, אני אמרתי את הדעות שלי. אני חוזר ואומר גם היום - איני חושב שצריך להיכנס עם כל העוצמה הצבאית שלנו, גם אם נהיה הכי מוכנים עכשיו למלחמה. אני מרחיק לכת - גם אם נתאמן עכשיו שנתיים או שלוש ונתן את כל התקציב שיש - לא נכון להיכנס פנימה מול צבא גרילות מתוחכם יותר או פחות".
לאור דברים אלו נשאל ישי מדוע על אף שהתנגד להרחבת ההלחימה בלבנון הצביע בעד המהלך והסביר כי עשה זאת לאות סולידריות, מאחר וקולו ממילא לא היה מהווה לשון מאזניים. גם המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, אמר בעדותו כי התנגד ליציאה למלחמה אולם נמנע מביקורת פומבית ולא הצביע נגד, כאות סולידריות.
"היה מקום להגביר את ההסברה במלחמה"
פרופסור גביזון ביקשה מיו"ר ש"ס לפרט מהו החזון ארוך הטווח שלו בנוגע למדינת ישראל היושבת באזור לא סימפטי, כהגדרתה. ישי השיב כי "צריך לסיים את זה בתהליך מדיני" והזכיר את פסק ההלכה של הרב עובדיה בנושא שטחים תמורת שלום גם במחיר אלקטורלי.
"אמרתי לו - הרב, אתה פוסק שצריך לגמור על שלום...זה יכול היה להביא את ש"ס בתקופת הסכם אוסלו אפילו לשני מנדטים", אמר ישי. "הוא אמר לי פעם - 'לי לא משנה המנדטים, משנה חיי אדם'. הרבה רבנים תקפו אותו ואמרו לו לכאורה: 'מי שמך? אתה תבוא ותפסוק על ארץ ישראל שהקב"ה נתן לעם ישראל?'. הוא אמר: 'זה - כשיבוא המשיח וייתן לנו את כל ארץ ישראל השלמה. כרגע חיי אדם בעיני חשובים יותר'".
במהלך עדותו התייחס השר ישי גם להקמתה של ועדת וינוגרד וסיפר כי היה בין אלו שתמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. "רק אחר כך, בגלל הרצונות הפוליטיים, תמכתי בוועדה בראשות שופט. אני חושב שנכון שתהיה בדיקה יסודית והפקת לקחים. אני לא מופתע מהביקורת הציבורית. יכול להיות שרמת הציפיות הייתה גבוהה מאד, יכול להיות שלא עשינו מספיק הסברה.
"אני כל הזמן סברתי שצריך להגביר את ההסברה, לצאת ולדבר יום יום עם האזרחים - להבדיל ממה שהיה נסראללה עושה, כשלא היה עובר יום אחד בלי שהיה מוריד את המוראל ואומר 'היהודים על הקרשים'".
לפנייה לכתב/ת 
