שתף קטע נבחר

משוואה עם נעלם

אנשים שואלים את ההורים של הראל מויאל לאן הוא נעלם. יותר מזה - אנשים שואלים את מויאל אם הוא נעלם. אבל הוא פה, ובזמן שאתם הסתובבתם בבראסרי הוא עבד על דיסק חדש ומוציא עכשיו סינגל ראשון מתוכו. "אני יודע שאני קיים, ואני פה כדי להישאר בעזרת השם עוד הרבה זמן"

 

 

האלבום החדש של הראל מויאל עוד לא יצא לחנויות, אבל הסינגל הראשון מתוכו, שהפציע בשבוע שעבר, כבר נמצא באתרי הורדות קבצי מוסיקה באינטרנט. המנהלת שלו, שמתנגדת להפצה פיראטית, מוחמאת קשות. "מישהו הקליט את זה מהרדיו! וככה זה נשמע. אם היו מתקשרים אלי, הייתי שולחת להם אותו".

 

זוהי הוכחה אחת לכך שהראל מויאל פופולארי בדיוק כמו הכוכבים הנולדים היותר מסוקרים. הוכחה שנייה היא מועדון המעריצים הפעיל שלו ובו חברים כ-8,000 מאוהביו. הוא כותב להם טור קבוע, גולש בו ונמצא בקשר הדוק איתם.

 

הראל מויאל הוא אחד מארבעת הכוכבים הכי גדולים שיצאו מ"כוכב נולד" והוא גם הכי פחות "סלבריטי" מביניהם. אומרים שהוא זכה ב"כוכב נולד" בגלל הביישנות שהחצין, מפני שהוא באמת אחד העם, קצין ביס"מ, שכמו נקלע לבמה במקרה, בניגוד לחבריו שהיו טורפים את דרכם אליה ויהי מה.  

 

מויאל. אחד העם האמיתי. צילום: אוהד רומנו

 

מויאל אינו פוקד מסיבות ידוע ואינו מראשוני המופיעים בפרימיירות ופתיחות של חנויות תמורת צרור של תשורות ותמונות בעיתוני רכילות. אבל בסביבה שרגילה לכוכבים שמכורים לספוטים גם כשהם לא שרים, קשה לזכות בהבנה להעדפה שלך לחיות את חייך מחוץ לבמה כפרח קיר. אז או שאתה מתחיל להסתופף תחת הבזקי מצלמות כמו כולם, או שאתה משלים עם העובדה שבסביבת העבודה שלך יש אזורים שאתה מוותר על קוד גישה אליהם. במשך תקופה מסוימת גם הוא, כמו יוצאי "כוכב נולד" אחרים, הסתובב עם סימן שיזוף כתוצאה מחשיפה ממושכת לפלשים. גם אחרי שנרפאה ההיסטריה שאחרי הזכייה ב"כוכב נולד", נכפה על מויאל לזנוח חיים של טונים עדינים, ולצעוק בדציבלים של "תראו אותי". הראל ניסה לשחק את התפקיד שהגורל זימן לו, אבל יותר משהוא הצליח הוא התייסר על המגושמות שלו במילוי תפקידו.

 

עכשיו הוא טוען שיצא מהגולם. הוא משוחרר יותר, פתוח יותר, מספק חומרים סנסציוניים בתריסר שירי האלבום שעומד לצאת בקרוב, שאת כולם כתב והלחין בעצמו. אבל למרות ההצהרות, בפועל - מויאל נותר אותו טיפוס ענו שמעדיף לשיר לעולם מאשר לדבר אליו או עליו. "אני לא ביישן באמת, אני ביישן רק ליד המצלמות. בכלל, אני מעדיף לא להסתובב הרבה. אני מעדיף להישאר בבית לעשות מוזיקה. זה יותר חשוב לי".

 

על הסינגל שלו, "לא מכירים אותך", הוא אומר: "פה קבור הכלב. לא תמיד מה שרואים בטלוויזיה זה מה שבאמת".

 

אתה כתבת את השיר אבל לא כתבת "לא מכירים אותי" אלא "לא מכירים אותך". אז למי אתה בעצם שר?

 

"לא רציתי להגיד את זה אישית ממש, אלא בעקיפין בגוף שלישי, לעצמי. בדיסק שייצא יש התקדמות לעבר הצד הרוקיסטי יותר. הטקסטים יותר מעזים, ואני יותר לוקח אחריות על הדברים שלי, לא מפחד, לא חושב על מה יגידו. חושב, אבל לא זה מה שמוביל אותי. אני יותר הולך עם האמת שלי".

 

אני תמיד נשאר אני

אבל מויאל עדיין לא מרגיש מספיק בטוח בעורו שלו, מחוץ למתחם השירה והיצירה. לרגעים מעטים בלבד הוא הרשה

לעצמו להיות ספונטני בראיון, והוא נבהל מהם. כל הצהרה רמה שלו, שהוא כבר לא חושש ממה יגידו, הסתיימה בתו של חשש קטן ממה יגידו. גם אחרי הדיסק הזה לא תכירו את הראל מויאל לגמרי. הוא יהיה באמת הוא עצמו ברגע שיבין שזה בסדר להיות ככה, כמו שהוא: נטול ברקים ורעמים.

 

מה אומרת השורה בשיר לפיה מצפים ממך לעשות כסף ולא ליצור?

 

"הרבה אנשים מבחוץ ולא בהכרח מהתעשייה, אפילו אנשים מהמשפחה, מסתכלים עלי ואומרים 'לך תעשה כסף, תראה את ההוא תראה את זאת, שזה יכתוב לך', כל מיני דברים כאלה. את המשפט: 'תעשה כסף' שמעתי כל כך הרבה, שמרוב ששמעתי כבר נהיה לי מן אנטי כזה. מה שחשוב לי כרגע זה שאנשים מתחברים לשירים. זה הרבה יותר כיף מאשר שיצלמו אותך בכל מקום, יכתבו מה לבשת, יכתבו 'הראל הסתובב כאן, הראל אכל כאן'. אני מעדיף שאם כבר תהיה כתבה שהיא תהיה על המוסיקה".

 

אתה חושב שבני משפחה ואנשים ברחוב חושבים שאתה פחות מצליח כיוון שאתה מופיע פחות במדורי רכילות?

 

צילום: רויטל בן זכרי
הראל מויאל ו רן דנקר (צילום: רויטל בן זכרי)
"הרי מה אנשים ברחוב רואים? הם קוראים עיתונים, רואים טלוויזיה ואם אני לא נמצא בעיתון אפילו אם זה בהשקה של משהו מבחינתם הוא כאילו נעלם. ובכלל, יכול להיות שאני אהיה בכל העיתונים ואני לא אעשה מוזיקה".

 

כמו נינט שהיתה בעיתונים ולא עשתה מוזיקה אז הציקו לה על זה. אי אפשר לצאת מזה בסדר.

 

"אני לא רוצה לנקוב בשמות. אני מעדיף להיות פחות בעיתונים ויותר ברדיו מכל הבחינות, כי אני חושב שאני יותר זמר מדברים אחרים, אז אני לא צריך להציג דברים אחרים, אני לא צריך להראות מה אני לובש ולמה ואיך. ואם תהיה ביקורת בונה או לא בונה עלי אני מעדיף שהיא תהיה על המוסיקה".

 

דלתות מסתובבות 

במסגרת השקט שלו, תלונותיו של מויאל לסביבה הן מינוריות. "אני יותר מאוכזב מעצמי, שלא עמדתי על שלי בעבר, משיש לי תלונות לאחרים".

 

ואכן, מויאל לא מגביר את הווליום כשמדובר בנושאים שמקיפים שטח גדול ממנו עצמו. הוא לא הטיפוס שיירה מלים לכל הכיוונים, ועקב כך השירים שלו לא שופכים בטן מלאה על הזמנים בהם אנחנו חיים. אם יש לו מה לומר על המדינה ועל המלחמה שהיתה - העדויות לכך מעטות מאוד בשיריו.

 

אתה שהיית חייל, לא בער בך לומר משהו על המלחמה?

 

"יש לי שיר שנקרא 'המסדר האחרון'. יצא לי לבקר בבית-חולים בחורה שמאוד אוהבת את המוזיקה שלי ופגע בבית שלה טיל. המפגש הזה התחבר לי לתוכנית בה צפיתי על הלומי קרב של מלחמות שכאילו יש בהם שני אנשים והם חיים שוב ושוב את רגע המלחמה. זה שיר שלי שמדבר על התקופה, מדבר על מה שקורה לאדם אחרי מלחמה. אני יודע מה הם עוברים. אני יודע מה המשפחות שלהם עוברות. אני גאה בצבא שלנו שאחרי כל כך הרבה זמן החיילים שלנו, למרות כל מה שאמרו עליהם, עשו את העבודה שלהם. עכשיו המילואים שלי זה להופיע בפני חיילים ואני חושב שזה לא פחות חשוב מלהיות בשדה הקרב - להראות להם שיש מי שגאה בהם ומאמין בהם".

 

הסינגל הראשון שאתה מוציא הוא שיר מחאה נגד דברים שקרו לך. בא לך להשמיע מחאה גם נגד דברים שקורים במדינה? הרי יש לך כלי מאוד חזק: השירה שלך, ששומעים אותה.

 

"אני לא נכנס לדברים כאלה, זה פחות מעניין אותי. יותר מעניין אותי מה שאני מרגיש באותו רגע. אני לא מדבר על פוליטיקה כי אני לא פוליטיקאי ואני לא חושב שזה המקום שלי. ככה אני מרגיש, אני לא מדבר בשם זמרים אחרים. אני לא יודע איך זה יוצא כי כל אחד לוקח את זה לכיוון שלו. מישהו עצר אותי ברחוב ואמר לי: 'שמע, הקטע הזה שכתבת שלא מכירים אותך אני התחברתי, כי יש אנשים בעבודה שלי שחושבים שאני כזה וכזה'. יש אנשים שיחשבו שזה על התעשייה ויש אנשים קרובים שחשבו שזה עליהם".

 

גם במשפחה שלך אמרו לך "תשמע לזה ותעשה את זה"?

 

"כן, פעם. היום הם מבינים. ההורים שלי גם לקחו את זה למקום שלהם. הם אמרו לי רגע, כשכתבת אתה מדבר עלינו? זה מה שאמרנו לך 'תעשה ככה'? היום הם יודעים שהם יכולים לייעץ, אני יכול לא לקבל ואם העצה שלהם מספיק טובה אז אני אקח אותה. הם סופגים את זה יותר קשה ממני, כי החברים שלהם ואנשים שהם פוגשים ברחוב שואלים אותם 'לאיפה הראל נעלם'? עכשיו לכי תסבירי לכל אחד שהראל עובד על דיסק. אבל הם תומכים בי והם כבר סומכים על הדעה שלי שזה גם תהליך שעברתי אתם".  

 

הם רצו את זה בשבילך?

 

"הם רצו אבל לא ידעו מה זה. גם אני לא ידעתי מה זה בכלל ואיך זה ולאן זה יגיע וכמה. ומי חלם שאני אגיע לגמר בניצנים,
צילום: דנה לוי, פורום הראל מויאל
מויאל ומעריצות (צילום: דנה לוי, פורום הראל מויאל)
אבל יש דברים שלא תלויים בנו. אני אדם מאוד מאמין ואני חושב שאם הוא שם למעלה החליט - אז עלי להמשיך עם הדרך שהוא פתח לי. גם התוכנית פתחה לי את הדלת, דלת בצדי הדרך, כי הייתי בקטע של הצבא ולהיות קצין ופתאום מישהו הפך לי דף ואמר לי 'אוקיי אלה החיים שלך'. אם לא היתה לי אהבה כל כך חזקה למוסיקה, אני חושב שהייתי עוזב, אבל אני כל כך אוהב את זה ויש לי כל כך הרבה דברים להגיד ולשתף, וזה כיף שדרך שירים אנשים מכירים אותי יותר טוב. אפרופו 'לא מכירים אותך'".

 

היו לך רגעים שחשבת לעזוב?

 

"כשעבדתי על התקליט הזה לקחתי הפסקה של כמעט שמונה חודשים מהופעות ופתאום היה נראה לי מוזר לחזור להופיע. היו רגעים שפחדתי ששכחו, כי אנשים אמר 'מה נעלמת?' התחלתי להאמין, הפנמתי את זה. ודווקא השיר הזה עורר בי את התחושה שאני יודע מי אני, אף אחד לא יגיד לי מי נעלם ומי לא. אני יודע שאני קיים ואני פה כדי להישאר בעזרת השם עוד הרבה זמן, יש לי עוד הרבה מה להגיד, הרבה מה לכתוב והזמן יגיד את שלו".

 

לולא "כוכב נולד" היית עכשיו זמר או שהיית בצבא קבע?

 

"זה מה שמתסכל בזה, שאני אף פעם לא אוכל לדעת מה יכול היה להיות. ייתכן שבלי התוכנית הייתי פתאום מגיע ושר באיזה מקום ומחליט שזה הכיוון שלי. זה קרה בדיוק בתפר, שבין הבישנות לחוסר הביטחון לבין תחילת היציאה שלי מהם, כמו דלתות מסתובבות, ואני שמח שזה הגיע ככה ואמשיך עם זה עד הסוף".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מויאל. בלי פוליטיקה
מויאל. בלי פוליטיקה
צילום: אוהד רומנו
מויאל וסקעת
מויאל וסקעת
צילום: רפי דלויה
מויאל עם שירלי לילו ושמעון טאפטה
מויאל עם שירלי לילו ושמעון טאפטה
מויאל ושמרית. ביחד
מויאל ושמרית. ביחד
צילום: מאיר פרטוש
אסתר מויאל והבן לאחר הניצחון ב"כוכב נולד"
אסתר מויאל והבן לאחר הניצחון ב"כוכב נולד"
צילום: גדי קבלו
מויאל בגמר בניצנים
מויאל בגמר בניצנים
צילום: סמדר שילוני
מומלצים