אני כובש את שנאתי לנשים ויוצא לציד
"אני שונא את האופי של הנשים. שונא את הביצ'יות, את המניפולציות ואת המשחקים, או לחילופין, את התמימות הגובלת לעיתים בטמטום. שונא את ההתחסדות שלהן, ולחילופין, את הזנותיות שלהן. אבל אני מכור". וידוי
את יחסיי עם בנות המין השני ניתן לתמצת בשני משפטים:
כולם אומרים אותו דבר וכולם צודקים: ביטחון עצמי, אדישות מוחלטת כלפי תגובתן של נשים – זו פחות או יותר כל התורה על רגל אחת. לא לכולם יש ביטחון עצמי, אבל זה בהחלט משהו שניתן לשפר. ובנוגע לאדישות, זה בעיקר עניין של תרגול, עבודה עצמית. של פיתוח מודעות עצמית. לי זה היה קל במיוחד; ביטחון עצמי לא חסר לי – עניין של מזל - ואת האדישות למדתי עם הזמן. חוסר ההערכה המוחלט שאני חש כלפי נשים רק עוזר לי לשים זין, סליחה על המילה, על מה שהיא תגיד או לא תגיד. מבחינתי להציע לבחורה לבוא אלי הביתה לא קשה אפילו בטיפהל'ה מאשר לשאול אותה מה השעה. אם לא היא – יש רבות אחרות. וזה עובד. ערב-ערב.
הכי מטריף אותי כשאני רואה איך אשה הכי רגילה בעולם, לפעמים אפילו סתם פרחה מטומטמת, מצליחה לגבור על גבר אינטליגנטי, משכיל, מתוחכם, העולה עליה בכל פרמטר, רק בעזרת האינסטינקטים הפרימיטיביים שלה ובגלל שהוא מאפשר לה להחזיק בעמדת כוח. רק בגלל שיש לה משהו שהוא כל כך רוצה: כוס. איך גבר שמנהל בהצלחה צוות של 20 עובדים ויש לו מיליונים בבנק, מאבד את עמוד השדרה שלו תוך שניה כשהוא רואה כוס מהלך – מלצרית בת 22 שלא עשתה כלום בחיים שלה, שומו שמיים! ונכנע ל"קסמים הנשיים" מתוך תפיסה רומנטית מטומטמת. כמובן, הוא נוחל כישלון חרוץ בהשגתה.
עם כל השנאה והזלזול שאני חש כלפי נשים, בהתחלה די כיף להיות איתן. הסקס נהדר – זה נכון תמיד - ולפעמים הן אפילו מעניינות, מצחיקות, לא מעצבנות. אבל למה למשוך את זה? למה לקלקל? אחרי שבוע עם אותה אחת אני מרגיש שהיא מתחילה להטריף אותי. יש דברים שצריך לאכול כשהם טריים. אחרי יומיים-שלושה זורקים וקונים חדש. בננות, למשל.
אז קודם כל, האם כבר ציינתי שמה שנשים אומרות או לא אומרות לא מזיז לי את הקצה של...? נדמה לי שכן.
- בשני העשורים האחרונים זיינתי יותר מ-2,000 נשים.
- אני שונא נשים.
אם לחדד יותר את המשפט השני, אני שונא את האופי של הנשים. שונא את הביצ'יות, את המניפולציות ואת המשחקים, או לחילופין, את התמימות הגובלת לעיתים בטמטום. שונא את ההתחסדות שלהן, ולחילופין, את הזנותיות שלהן. שונא את נכונותן לעשות כל כך הרבה כדי לרצות גברים, להשפיל את עצמן רק כדי לקבל ליטוף. את משחקי האגו המטופשים שלהן, את הסתירות הפנימיות המטריפות שלהן, אותן הן מסבירות בגיבובי מילים רגשניות. את השאיפות שלהן להשתוות לגברים, להיות כמוהם: מצליחות, אסרטיביות, משפיעות, דומיננטיות – בניגוד מוחלט למה שייעד להן הטבע.
אבל אני אוהב את הגוף הנשי. הדבר הזה הוא יצירת פאר, מכונת התענוגות המושלמת. בכל פעם אני נפעם מחדש מעוצמת המשיכה שיש לגוף הנשי. נפעם מהריגוש שהגוף הזה מסוגל לספק לי. אני זקוק לגוף הזה, אני מכור אליו. ובלית ברירה אני כובש את השנאה שלי בכל פעם מחדש ויוצא להשיג לי בשר טרי.
זה כל כך קל. אין לכם מושג כמה שזה קל. מרגע שמבינים את המנגנון הפסיכולוגי הנשי, זה ממש קלי קלות. כמו להיכנס לאוטו ולנסוע מתל-אביב לחיפה. עם כל המורכבות הנפשית של נשים (בכל זאת גם הן בני אדם, לא?), בסופו של דבר מדובר במערכת מוגבלת למדי. אוסף של התנהגויות ותגובות שניתן למפות וללמוד. אותו דבר, אגב, נכון גם ביחס לגברים. הידע הזה מאפשר לי לאתר בקלות נקבות מתאימות ולתמרן אותן בדיוק לאן שאני רוצה. כל מה שצריך בנוסף אליו הוא טכניקה פשוטה למדי, שלא נדרש תרגול רב בכדי לשלוט בה. מי שלא למד אותה בכוחות עצמו יכול ללמוד אותה מספרים או מסדנאות כדוגמת בייב-מאסטר.
לתרגל אדישות מוחלטת כלפי תגובתן
הערת העורכת:
לכבוש את הבחילה, לקרוא - ולהיזהר / שרית פרקול
הרבה שנאת נשים מופגנת בגלוי בטוקבקים, או מסתננת בין השורות באחדים מהטקסטים שנכתבים בידי גברים. בתחום הטעון הזה שבין המינים יש לפעמים טורים שמקוממים אותי מאוד כאשה, אבל אני נותנת להם במה, כיוון שהם מבטאים דעה לגיטימית. הרשימה הנ"ל לא רק קוממה אותי מאוד, היא עוררה בי בחילה עזה. ובכל זאת, בחרתי לפרסם אותה, כיוון שאם חיים בתוכנו עוד גברים שחושבים ופועלים כמו הכותב, כדאי שיסתכלו במראה המלוטשת הזאת - וכדאי שנדע להיזהר מפניהם.
כשאני נתקל בסיפורים רומנטיים אני פשוט מת מצחוק, ומצד שני בא לי לפעמים להוריד כאפה לאותם פראיירים שמשום מה מעדיפים לסבול בדרך לאהבה. אם זה מה שהם מחפשים במקום ליהנות, אז נו, טוב, שיהיה להם לבריאות. במקום להשיג מה שהם רוצים, במקום להוביל, לשלוט, לכבוש, במקום ללמוד את המנגנון הפסיכולוגי הנשי כדי שיוכלו להפיק מנשים את המקסימום - הם מתעקשים להישאר בבורות שלהם, לנסות שוב ושוב דרכי חיזור כושלות וליפול טרף למניפולציות נשיות עלובות.
תגובה:
ממי אתה מפחד גור אריות אומלל?
ראבק
פחד=שנאה, והפוך. אתה שונא מה שאתה מפחד ממנו. אתה מפחד שאתה משועבד? שגילית בגיל 35 שיכול להיות שאין לך מישהי שאתה רוצה ורוצה אותך? יש אנשים שלא מסוגלים לאהוב. לא מכיר אותך ולא יודע. אני מנחש שאילו הייתי אשה, אתה הדבר הכי פחות הגיוני שבו הייתי בוחרת
אני לא מחפש אהבה, תודה
ולמקרה שאתם שואלים: אני לא מחפש אהבה, תודה. למה, לעזאזל, אני אחפש מישהי שתוציא לא את האנרגיות על בסיס יומיומי אם בכל ערב שבא לי אני יכול לזיין מישהי חדשה? למה לי להישאר עם מישהי אחת כל החיים (כל החיים?! אפילו על כמה שבועות קשה לי לחשוב) עם ריבים, עם ויכוחים, עם קנאות, עם חוסר משיכה, שעמום? בשביל סקס ההשלמה? בשביל שנוכל לעבוד ביחד על הקשר?
טוקבק כדורבנות:
מי בכלל נראה לך שאתה?
ג'יין מהג'ונגל
מיליוני שנים שאנשים (וחיות) מסתדרים שניים שניים. שניים שניים יוצרים מערכת יחסים. והנה, בא לו איזה כפיר לביא אחד, שקורא לעצמו (פעמיים!) בשם של מלך החיות, ומודיע לנו רשמית - חבר'ה, אצלי זה לא עובד. אני כל כך טוב, שאני מסובב את כל הנקבות ביער על היהלום שמשובץ לי בקצה הזין
בנות לא יאהבו את מה שכתבתי כאן. אני כבר יכול לדמיין את התגובות הנזעמות או ה"מרחמות", כביכול. אני בטוח שרבות מהן יאחלו לי שלא ירחק היום שבו הזין שלי כבר לא יעמוד. ואז אקבל את עונשי בדמותם של חיים עריריים.
טוקבק כדורבנות:
כגבר אל גבר (אבל באהבה)
או כ'אדם לאדם': הזכות להרגיש, להשתייך, להיות באינטימיות, לגעת באהבה בחרדת קודש, היא הזכות שניתנה לאדם - עבור עצמו... קשת שלמה של צבעים מתווספת לחייך, כזו שלא ידעת בכלל שהיא קיימת! ומעבר לכך: איך אפשר לטבול (בסיטונאות) במיציו של אדם 'זר' או בריח זיעתו, ללא אימטימיות, קירבה ושייכות? (שלא לדבר על מחלות...) ומעבר לכך - כל הפוגע, מעליב, מזלזל בכבודו של אחר (ללא קשר לצבעו מינו או דתו) כאילו הכריז - אני זבל אנושי.
וחוץ מזה, אני אספר לכן משהו, בנות: לכולם הזין מפסיק לעמוד באיזשהו שלב. אני פשוט נהנה ממנו כמה שאפשר כל זמן שהוא עומד – בניגוד לאותם גברים שמבזבזים את זמנם על קשרים מתישים ועל רומנטיקה שאבד עליה הכלח.
ומעבר לכך, תאמינו לי, שההבנה העמוקה שרכשתי בנשים תסייע לי למצוא את מה שאני צריך מהן – גם כשכבר לא יעמוד לי.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
