מחאת המוניות בשדרות: "הג'וק מנצח את האריה"

שדרות הולכת ומתרוקנת מיושביה, ונראית כעיר רפאים. אלה שנשארו מסתגרים ברובם בבתיהם, אך כמה מהם החליטו שהגיעו מים על נפש - ויצאו להפגין.  

בצהריים (יום א') התכנסו במרכז העיר כמה עשרות בעלי עסקים ונהגי מוניות, חמושים בשלטים עם כתובות מחאה נגד אוזלת ידהּ של הממשלה בטיפול בקסאמים. הם מתכוונים לעלות לירושלים בנסיעה איטית, כדי להעיר את שרי הקבינט בישיבתם.

מחאת נהגי המוניות (ירון ברנר, יובל הראל)

"דם ילדינו אינו הפקר", "אין ביטחון בשדרות", "אולמרט ועמיר

 בחרטא - ביטחון לא נתת וקסאמים קיבלת" - אלו רק כמה מהסיסמאות על גבי המכוניות, שיעשו דרכן לבירה. מדובר במחאה מאורגנת ראשונה בשדרות מאז תחילת ההסלמה הנוכחית, לאחר ניסיונות כושלים לארגן הפגנה מסודרת - כנראה מחשש לפגיעת הרקטות בריכוזי קהל.

"מיום שלישי שעבר אנחנו מסתובבים פה בעיר, ואפילו נסיעה אחת לא עשינו - כשהמחיר הוא עשרה שקלים לכל כיוון", אמר ל-ynet אהרון אוריאן, מנהל תחנת המוניות בעיר, שנמצא בשדרות כבר 25 שנים - ולא זוכר מצב חמור כל-כך. "זה לא ייתכן, הממשלה הזאת צריכה לעשות משהו - ואם הם לא יעשו, אנחנו נתחיל לעשות".  

יעקב שושני, אף הוא נהג מונית: "יש רק משפט אחד שלא שמענו אותו - התחייבות של הממשלה להפסיק את ירי הקסאמים בכל מחיר. המשפט הזה עדיין לא נאמר, במקום זה אנחנו שומעים שהם שוב רוצים לתת רובים לאבו-מאזן. הפלסטינים יושבים שם בבית-חנון וצוחקים עלינו. הג'וק ניצח את האריה".

בצומת הכניסה לשדרות יושב מאז יום שישי בבוקר במחאה של איש אחד

 מייק כרמל, תושב הר חלוץ שבגליל, שהגיע לעיר במיוחד כדי להפגין. כרמל בן ה-50, שקיים שורה של צעדי מחאה גם בשלהי מלחמת לבנון השנייה, תלה שלטים והקים אוהל, עליו נכתב: "פספסתם, 50 מטר שמאלה" - בהתייחסו ליורי הקסאם של הבוקר, שהחטיאו את מכוניתו במטרים ספורים. "כטנקיסט לשעבר אני עוזר להם לאפס כוונות", הוא אומר בציניות. שלט נוסף שתלה מוסר ד"ש לתושבי שדרות מהגליל.  

"פספסתם" (צילום: ירון ברנר)

מאז יום שישי ישן כרמל במכוניתו, ומדי פעם מקבל אוכל ושתייה מעוברים ושבים. "הגעתי לפה כי לא יכולתי יותר לשבת בבית ולשמוע מה קורה פה". סיפר ל-ynet. "אני רוצה שיורי הקסאמים יראו בטלוויזיה את המחאה ויבינו שאנשים מגיעים במיוחד מהגליל. אנחנו פה - ולא מתכוונים ללכת לשום מקום. אנשים בשדרות עוצרים ואומרים לי: 'כל הכבוד'. אנשי הקיבוצים לעומתם חושבים שאני משוגע. אני רוצה שיצטרפו אליי עוד תושבים מירושלים ומתל-אביב, ושהמדינה תעשה מה שצריך כדי להגן עליהם. הבעיה היא שהיא מתביישת לעשות מה שצריך - בגלל דעת הקהל העולמית".