עבדלקאדר לא יתכנן את המוזיאון באום אל פחם

בחודש דצמבר האחרון הוכרז ברוב חגיגיות באירוע השקה שנערך במוזיאון תל אביב, על תחילת תהליך הקמת המוזיאון הפלסטיני הראשון בתולדות המדינה בעיר אום אל פחם. באירוע, שהתקיים בנוכחות שרים, חברי כנסת, שגרירים של מדינות זרות ואמנים שבאו לברך, הציג סעיד אבו שקרה, מנהל הגלריה באום אל פחם ויוזם הרעיון, את משנתו. "המוזיאון יעסוק בחקר התרבות הערבית פלסטינית, יתעד אותה, ילכד את שרידיה וינסה לבנות מודל לקשר מתבקש בין העבר, ההווה והעתיד", אמר אז.

כחצי שנה לאחר מכן, פרויקט המוזיאון עומד בסימן שאלה גדול.

בסוף השבוע שעבר הוציא אבו שקרה מכתב לעיתונות ובו הודיע על ביטול מינויו של האדריכל סינאן עבדלקאדר, מתכנן המבנה. באמצעות עורך דין המלווה את פרויקט הקמת המוזיאון, הבהירה העמותה כי לא יעשה שימוש במודל והפרטים הקשורים בהצעתו של האדריכל עבדקלאדר. האדריכל עצמו, לשון המכתב, אינו רשאי להציג את עצמו כמתכנן המוזיאון או מייצג את הגלריה. במקביל הודיע אבו שקרה על פתיחת תחרות בינלאומית לתכנון המוזיאון.

עבדלקאדר הוא האדריכל השני ששמו נקשר בתכנון המוזיאון. קדמה לו האדריכלית הבריטית, זאהה חדיד, שגם עמה נגדעה ההתקשרות במפתיע. באגף המוזיאונים במינהל התרבות, שבחר בסוף השבוע בעבדלקאדר לייצג את ישראל בביאנלה בסאו פאולו, אמרו היום ל-ynet כי פתיחת תכנון המבנה בשלב זה לתחרות בינלאומית, עלולה לדחות את הפרויקט משמעותית. "לא היינו מודעים לסכסוך בין עבדלקאדר לאבו שקרה ולמעשה חשבנו שבחירתו של האדריכל המצוין הזה כנציג ישראל בביאנלה בסאו פאולו יכולה להוות מנוף נפלא לקידום כל נושא המוזיאונים במגזר הערבי. לאכזבתנו ולצערנו הרב, סכסוך אישי גורם לחבלה הן בקידום הקמת המוזיאון והן בייצוג שלנו בסאו פאולו. אין ספק שעזיבתו של סינאן עבדלקאדר, תעכב את הקמת המוזיאון".

במהלך השבועות האחרונים, טוען אבו שקרה, הובטחה ממשרד התרבות הקצאה של כ-5 מיליון שקל להקמת המוזיאון. "היום יותר מאי פעם, אנו מוקפים חברים וידידים רבים ומטרה אחת לנו. ברור לנו שגם אם משתנים פני הדברים, אנו נערך תמיד בהתאם למתחייב והמוזיאון לאמנות באום אל פחם יקום", אמר אבו שקרה וציין כי הגלריה ממשיכה להיערך מקצועית להקמתו של המוזיאון ובכלל זה הרכבת האוסף הראשון של המוזיאון העתידי, שמורכב בעיקר מתרומות, בניית חדרי אחסון והקמת מערך רישום מסודר וכן הקמת צוות מקצועי ותשתית לארכיון היסטורי של אום אל פחם ואיזור ואדי עארה ותהליך הכשרת אוצרים ועוזרי מחקר שיעסקו בתיעוד מידע היסטורי.

אז מדוע למעשה הוחלט להפסיק את עבודתו של עבדלקאדר והאם אינך חושש שהדבר יפגע בפרויקט?

"אנחנו בנתק מוחלט ומאז אותו הערב במוזיאון תל אביב כף רגלו של עבדלקאדר לא דרכה בגלריה. ערכנו מאז מספר רב של פגישות עם אנשי מקצוע חשובים בהם שרה ברייטברג, יונה פישר, עידית עמיחי, פריד אבו שקרה, ד"ר ריאד גבריה ונציגי העמותה של הגלריה. לאף אחת מהן הוא לא טרח להגיע למרות שהיה חשוב לנו להעלות שאלות לגבי התוכניות והעלויות. מאז ההשקה לא ראינו ממנו ולו שרטוט אחד או סקיצה והוא למעשה לא קידם בכלל את עניין המוזיאון אלא רק הציב לנו תנאים לא מקובלים. במידה רבה הוא ביקש להפוך ממוזמן למזמין ולקחת את כל הפרויקט לידיו. לא ייתכן שהוא יהיה המבצע והמבקר של עצמו. שכרנו את שירותיו בגלל המשפטים היפים שהוא אמר, זה גם מה שהביא אותו לסאו פאולו, אבל כל אלה נשארים רק על הנייר. בחרנו בו כי חשבנו שהוא מכיר את התרבות הערבית אבל בסופו של דבר נשארנו בלי כלום. הצבנו לעצמנו הרבה מאוד מטרות להשיג במהלך השנה במקביל לעבודה האדריכלית ואת כולן השגנו – הקמנו ארכיון ערבי ראשון בישראל, הקמנו אוסף של מוזיאון ואנחנו מקימים קורס ארכיונות ואוצרות אבל אין לנו ולו שרטוט אחד מהאדריכל שלנו שקיבל עד כה לשלב התכנון הראשוני 25 אלף דולר במזומן על פי ההסכם ונעלם. לא לזה ייחלנו ולכן ביטלנו את ההסכם בינינו והצעתו תיגנז. זה אכן מעכב אותנו אבל אין לנו ברירה".

"החברה הפלסטינית במרחב שבו היא מתקיימת דורשת כלים אחרים מאלה שננקטים במערב. אנחנו לא נמצאים במצב של בניין כאובייקט או הזמנת אדריכל כמו סטארק על פי הכוח המותגי שלו.

אין לנו היום את תשתית הידע התרבותי בכדי ללכת לתחרות מקומית ותחרות בינלאומית הוכיחה את עצמה כרעיון לא מוצלח. פנו אלי מכיוון שרצו אדריכל מקומי. אבל בעיני בניית מוזיאון חייבת ללכת כתהליך שלם חברתי ואינטלקטואלי שהוא חשוב יותר מהמבנה. על זה בדיוק מתבססת התערוכה שלי בסאו פאולו – הבניין כזיכרון של תהליך. כל העבודות שלי, כולל המוזיאון, הם תהליכים שמוליכים חשיבה תרבותית".

"אני אומר שלא הבשיל הזמן להקמת מוזיאון. מבחינת החברה הפלסטינית אנחנו עדיין בשלב שצריך לקיים את בניית התשתית. כן, אני חושב שהחברה הפלסטינית בישראל לא בשלה למוזיאון. בשביל להקים מוזיאון צריך שיהיה לפחות אוסף אחד, צריך לייצר מקבץ של אוצרים ולנו אין ולו אוצר אחד לדוגמה. אני מאחל לנו שזה יקרה, שנגיע לשם, אבל אנחנו לא שם ולכן הבניין לא נחוץ כרגע. כשבאים לדבר על מוזיאון צריך לדבר על ההגדרה של הפלסטינים בישראל ומה זה אומר על המעמד של התרבות הפלסטינית בתוך המרחב שבו היא מתקיימת. הקמת מוזיאון קשורה בשאלה של מקום פיזי ולכן יש לשאול עוד לפני התכנון האם המרחב הפלסטיני הוא חלק מהנוף".

כלומר, זה לא רק עניין של זמן, הכשרה ופיתוח.

"אני לא רוצה למדוד את זה בזמן. לשם כך צריך אקדמיה, אנשי מחקר, אמנים, היסטוריונים ואינטלקטואלים. לא היה מפגש אחד של אינטלקטואלים בעניין הזה. להגיד 'בוא נעשה מוזיאון' זה ניסיון השטחה של הדיון והבעיה. אני חושב שצריך להציף את הנושא ולדון בו. ארכיטקט צריך להיות מחויב לתהליך, לא לבניין".

בתגובה לדברים אמרה ראש מדור מוזיאונים במינהל התרבות, עידית עמיחי: "מוזיאון אינו מבנה אלא מה שיש בתוכו ולכן צורה חייבת לבוא ביחד עם תוכן. בלי אוסף ראוי אין מוזיאון. הקמת המוזיאון באום אל פחם דורשת עבודה ולעת עתה אנחנו בוחנים את הפרוגרמה שהוגשה לנו ונגיב עליה בכלים מקצועיים. לא התחייבנו על 5 מיליון שקל, דיברנו על כוונות להעביר לפרויקט את הסכום הזה בכפוף לעמידה בתוכניות. אירוע ההשקה במוזיאון תל אביב היה נקודת התחלה. בד בבד צריך לגבש תוכן ובתחום זה אנחנו מנסים לסייע. הוצאת המכרז לאדריכל כתחרות בינלאומית עלולה לדחות את הפרויקט ואנו מצרים על כך. אנחנו רואים בהקמת המוזיאון הזדמנות נדירה לתקן חוסר קיים".