צרפת: עידן סרקוזי - סוף הרומן עם מדינות ערב?

ניצחונו של ניקולא סרקוזי בבחירות לנשיאות צרפת התקבל בשמחה רבה בישראל ובקרב יהודים בצרפת - אך עורר דאגה בקרב שכנותיה הערביות של ישראל, פן יבצע הנשיא החדש מהפך במדיניות הצרפתית במזרח התיכון, ויגדע את התמיכה הצרפתית רבת-השנים במדינות ערב.

בניגוד לנשיא הקודם, ז'אק שיראק, שניהל מערכת יחסים קרירה עם ישראל, סרקוזי ידוע כאוהד ישראל, ובימיו כשר פנים ניהל מערכת יחסים חמה עם הקהילה היהודית במדינה. כמו כן, סבו מצד אמו היה יהודי מסלוניקי שהיגר לצרפת לפני מלחמת העולם השנייה. העיתון הבריטי "סנדיי טיימס" דיווח הבוקר (א') כי בבחירות לנשיאות, זכה סרקוזי ל-91 אחוזי תמיכה מ-7,000 האזרחים הצרפתים המתגוררים בארץ.

ישראל בירכה על נצחונו של סרקוזי בבחירות. ראש הממשלה אהוד אולמרט, צלצל לסרקוזי כדי לברך אותו, ושמע מסרקוזי כי הנשיא החדש הוא "ידידה של ישראל". יושב ראש הליכוד, בנימין נתניהו וידידו הקרוב של סרקוזי, טען כי נצחונו הוא חדשות מצוינות בעבור ישראל. בישראל מקווים שסרקוזי יאמץ את מה שהם מכנים "מדיניות מאוזנת יותר" במזרח התיכון - כמו זו של בריטניה וגרמניה - בשונה מהמדיניות שהפגינה צרפת בעשורים האחרונים.

ה"סנדיי טיימס" דיווח כי עמדותיו הפרו-ישראליות של סרקוזי עוררו שטף של מגעים בין פריז לבין בירות ערביות ספורות במהלך השבוע האחרון - שבהם דרשו מדינות ערב הבטחה שהמדיניות הצרפתית הפרו-ערבית תימשך. על פי הדיווח, נשיא מצרים חוסני מובארק היה כה מודאג עד שביקש להיפגש עם סרקוזי עוד קודם לנצחונו כדי לדון עימו בנטיותיו "הפרו-ישראליות".

פרו-אמריקני, אבל מתנגד למלחמה בעיראק 

לא רק עמדותיו בנוגע לישראל עוררו את החשש שהמסורת הצרפתית עומדת להשתנות. גם עמדותיו הפרו-אמריקניות המובהקות של סרקוזי הוסיפו לדאגה. עורך עיתון "אל-אהראם" המצרי, מוחמד סלמאווי, אמר בראיון ל"סנדיי טיימס" כי "המדיניות הצרפתית חייבת להוות ניגוד להגמוניה האמריקנית", - וכי הדבר הוא "חיוני לשלום העולם".

עם זאת, החשש של סלמאווי הוא מוגזם. סרקוזי לא חסך מארצות הברית ביקורת על מדיניותה במזרח התיכון - ובייחוד על המלחמה בעיראק, שלה סרקוזי מתנגד, כפי שהתנגד לה הממשל הקודם בצרפת. אם כן, מוקדם לדבר על מדיניות חוץ צרפתית שתתאם במובהק את המדיניות האמריקנית. בינתיים, בצרפת מבהירים כי למרות אהדתו של סרקוזי לישראל וחרף התבטאויותיו הנוקשות נגד הטרור האיסלאמי, הוא אינו צפוי לסטות באופן משמעותי מהקו שהתווה נשיא צרפת שארל דה-גול בשנות השישים של המאה הקודמת.

ישנו לפחות מנהיג ערבי אחד שדווקא בירך על בחירתו של סרקוזי - בשאר אל-אסד. זאת, מאחר שהיחסים בין סוריה לבין הנשיא הקודם, ז'אק שיראק, עלו על השרטון על רקע ההתנקשות בחייו של ידידו הקרוב של שיראק, רפיק אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר. "שיראק היה נחוש לבודד את אסד", אמר ל"סנדיי טיימס" גורם דיפלומטי בכיר. לדבריו, גם סרקוזי צפוי לנהוג בנוקשות כלפי אסד, אבל הפעם, זה כבר לא יהיה עניין אישי.

רוצה להקים איחוד ים תיכוני

בניגוד לשיראק, סרקוזי בן ה-52 נעדר ניסיון ורקע במדיניות חוץ. אי לכך, הוא צפוי להקיף עצמו ביועצים ודיפלומטים הבקיאים בנושא. עמדותיו בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני מתאפיינות באיזון: במהלך הקמפיין שלו, הבהיר כי הוא תומך בזכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון - אך גם בהקמת מדינה פלסטינית יציבה ובת-קיימא, דבר שנתפס בעיניו כצורך חיוני. עם זאת, בראיונות שהעניק קודם לבחירתו, חזר בו מעמדתו הקודמת כי חיזבאללה הוא ארגון טרור - עמדה שבה מחזיקה וושינגטון, אך לה מתנגד האיחוד האירופי.

עמוד התווך של מדיניותו של סרקוזי במזרח התיכון היא תוכניתו להקים "איחוד מזרח תיכוני", שיכלול מדינות אירופיות, אפריקניות, ומדינות המזרח התיכון". התוכנית של סרקוזי קוראת להקמת מועצה שבה יהיו חברים ראשי המדינות המקיפות את הים התיכון - פורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה, יוון, קפריסין, מלטה, טורקיה, לבנון, ישראל, מצרים, לוב, טוניסיה, אלג'יריה ומרוקו.

ישראל בירכה על התוכנית, אך טורקיה מתנגדת לה בתוקף - בתואנה שמדובר בתכסיס שנועד למנוע ממנה להצטרף כחברה לאיחוד האירופי - צעד שלו הביע סרקוזי התנגדות.