דיסקין: זכותנו לצותת למי שפוגע בבטחון המדינה
במכתב שהופץ על-ידי משרד המשפטים, בעקבות פניית שני ארגונים בנושא האזנות הסתר שמבצע השב"כ, כתב דיסקין כי לארגון יש תפקיד חיוני במציאות החיים בישראל ולשם כך ניתנו לו כוחות וסמכויות רחבות היקף
"השב"כ רשאי לבצע מעקבים והאזנות סתר נגד אלו המנסים לפגוע בביטחון המדינה". כך כתב ראש השב"כ, יובל דיסקין, ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בעקבות פניית ארגון עדאללה והאגודה לזכויות האזרח. שני הארגונים פנו למזוז בעקבות תגובה שנתן השב"כ לעיתון בשפה הערבית
במשרד המשפטים הפיצו היום (א') את מכתבו של דיסקין, שאותו כתב יחד עם מזוז, והוא מעיין "מסמך מכונן" המבהיר את היקף סמכויותיו של השב"כ, תוך איזון בין פעולותיו לבין ערכים דמוקרטיים כמו חופש הביטוי, חופש פוליטי והזכות לפרטיות: "השב"כ הוא ארגון שיש לו תפקיד חיוני במציאות החיים בישראל ולשם כך ניתנו לו כוחות וסמכויות רחבות היקף. הפעלתם באופן נכון וראוי חשובה לדמוקרטיה הישראלית, כדי לשמר את הלגיטימציה הציבורית החיונית לפעולתו, וכמובן חשובה לכל אזרח".
דיסקין כתב עוד כי "לא חל כל איסור על הבעת עמדות הסותרות את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ככל שזו מובעת במסגרת החוק. הבעת עמדה כזו, כל זמן שאיננה כוללת פעילות לא חוקית, היא חלק מהזכות לחופש הביטוי. גם הזכות לפרטיות היא חלק מערכיה היסודיים של מדינה דמוקרטית".
את דרכי פעולתו של השב"כ מחלק דיסקין לשלושה סוגים: כלים "מחקריים", כלומר איסוף ממקורות גלויים, כמו ראיונות וכתבות בעיתונות, ונאומים פומביים. כלים "איסופיים", דוגמת האזנות סתר ומעקבים, ו"כלי סיכול ואכיפה", הכוללים מעצרים, חיפושים ותשאולים במסגרת חקירות.
לשיטתו של ראש השב"כ, כשגוף כלשהו נוקט פעולות לא חוקיות "במסגרת חתירתו נגד סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, השירות מוסמך לפעול נגדו בכל הכלים, לרבות פעולות סיכול ואכיפה". עם זאת, כשהפעילות החתרנית איננה כרוכה בפעולות לא חוקיות, לא ניתן להפעיל "כלי סיכול ואכיפה". דיסקין מדגיש כי "תפקודו ופעולתו של השב"כ בנוגע לתופעת החתרנות מתייחסים באופן שווה ליהודים ולערבים".
מלשכת היועץ המשפטי לממשלה נמסר כי "במקרים רגישים בתחום הנדון, נערכות פעולות השב"כ תוך תיאום והתייעצויות עם הגורמים הרלוונטיים במערכת המשפטית. העמדה המפורטת במכתבו של דיסקין מקובלת על היועץ המשפטי לממשלה".
לפנייה לכתב/ת 
