שתף קטע נבחר

מדריך קנייה: זכרונות ניידים

פעם זיכרון נייד היה רק "Disk on Key". כיום אפשר למצוא מאות כוננים ניידים במגוון גדול של צורות, מחירים ונפחי זיכרון. איך לבחור את הדגם המתאים לכם, על אלו תכונות אסור לוותר וממה חשוב להיזהר?

שמונה שנים חלפו מאז המציאה ‭M-Systems‬ את הזיכרונות הניידים עם ה־‭Disk On Key‬ המיתולוגי. מאז הצטרפו לשוק הזה עשרות רבות של יצרנים. החל מענקית הפלאש SanDisk (שרכשה את M-Systems ביולי אשתקד) ויצרני זיכרון נחשבים כמו ‭Kingston ,Lexar‬ ו־‭,Micron‬ דרך ענקי אלקטרוניקה כמו LG וסוני, וכלה באחרון היצרנים הסיניים.

 

עם השנים, הפכו הזיכרונות הניידים לחלק בלתי נפרד מסביבת העבודה וסגנון החיים של עשרות מיליוני אנשים בעולם. אלו כבר מזמן לא צעצועים יקרים לחובבי גאדג׳טים, אלא כלי עזר מקובל מאד לגיבוי ולניוד קבצים ומסמכים.

 

בשנה האחרונה, עם המעבר לטכנולוגיית ‭NAND Flash‬ ולליתוגרפיה (הדפסת מעגלים) מתקדמת, בדומה למעבדים, גדלו הנפחים משמעותית במקביל למזעור הפיזי. כך אפשר למצוא היום זיכרונות ניידים בכל טווח הנפחים שבין 16 מ"ב ל־16 גיגה, ובמחירים שנעים בין כמה עשרות שקלים ל־‭2,000‬ שקלים ויותר. מה מתאים לכם? לכאורה, המוצרים השונים כמעט זהים כך שנשאר רק לבחור בעיצוב ובמחיר. מעשית, הבחירה קצת יותר מסובכת.

 

מערכת הפעלה ניידת

אם אתם זקוקים לכונן פלאש פשוט ובסיסי, ולא עקבתם אחרי השוק הזה לאחרונה, המחירים עשויים להפתיע אתכם: דגם בנפח של אחד גיגה (פחות מזה לא משתלם לקחת) נמכר החל מ־60 עד 70 שקל, כונן של שני גיגה נמכר החל מ־100 שקל – ודגם ארבעה גיגה אפשר למצוא ב־200 שקל ומעלה.

 

ברמות המחירים הגבוהות יותר תמצאו מותגים אופנתיים ומעוצבים, תקנים מתקדמים ותוספות למיניהן: כפתור נעילה, תוכנות אבטחה והצפנה (שכמותן אפשר להוריד בשפע מהאינטרנט‭,(‬ צג LCD מובנה שמציג את הנפח הפנוי ואפילו קורא טביעת אצבע.

 

התכונה ה"מיוחדת" היחידה שכדאי לכם להתעקש עליה היא נורית חיווי ‭(LED)‬ מובנית – כזו שמלווה בהבהובים את פעולות הקריאה/כתיבה. התוספת הזו לא רק יפה אלא גם מועילה במניעת תקלות הנגרמות מניתוק במהלך העברת קובץ.

 

עוד שתי תכונות מעניינות שאפשר למצוא בחלק מהמוצרים החדשים:

 

  • ‭:U3 Smart‬ פיתוח משותף של אם־סיסטמס וסנדיסק, שמציע מעין "מערכת הפעלה ניידת" לכונן ה־‭.USB‬

    ישנם יישומי ‭U3‬ ייעודיים שניתן להריץ ישירות מהזיכרון הנייד ברגע שמחברים אותו למחשב. עם סיום העבודה והניתוק מהמחשב, הוא לא משאיר אחריו עקבות: כל המידע נשמר על הזיכרון הנייד.

    ישנו מבחר גדל והולך של יישומים הזמינים בגירסאות ‭,U3‬ לרבות תוכנות טלפוניה ‭,(Skype)‬ מוצרי אבטחה ואנטי־וירוס ‭,(McAfee)‬ תוכנות משרדיות ‭,(OpenOffice)‬ דפדפנים (פיירפוקס‭,(‬ יישומי מולטימדיה ומשחקים. הם יאפשרו לכם להביא אתכם לכל מחשב אליו תתחברו, את הסיסמאות, ספרי הכתובות וקבצי החתימות (של האנטי־וירוס) שלכם.

    החזון הוא, כמובן, להפוך את הזיכרון הנייד למעין תחליף צנוע למחשב נייד.
  • ‭:ReadyBoost‬ זוהי טכנולוגיה של מיקרוסופט לשיפור ביצועי המחשב, הנתמכת לראשונה במערכת ההפעלה Windows Vista. היא מאפשרת להשתמש בזיכרון הפלאש כדי לפצות על מחסור בזיכרון רגיל.

    כשמחברים את הזיכרון הנייד למחשב, הוא מזוהה על־ידי מערכת ההפעלה שטוענת לתוכו מטמון ‭(Cache)‬ המאחסן מידע מהדיסק הקשיח. במילים אחרות, הרעיון הוא להשתמש בזיכרון נייד כתוספת ל־‭.RAM‬ האם זה עובד? אתר AnandTech בדק ומצא ש־ReadyBoost מועילה בעיקר למחשבים עם מעט זיכרון שעליהם לא כדאי להתקין ויסטה מלכתחילה.

 

מוצרים רב־שימושיים

ישנם כמובן נגני ‭MP3‬ מבוססי טכנולוגיית הבזק (Flash) שיכולים להחליף גם רכיבי זיכרון ניידים. עם זאת, כאשר קונים מכשיר כזה במטרה להשתמש בו גם ככונן נייד, כדאי לחפש את המפרט שלו ולבדוק מהם ביצועיו בהעברת קבצים (רוב הנגנים מבוססים על רכיבים מיושנים ואיטיים‭.(‬ ככלל, נגן ‭MP3‬ הוא פתרון אפשרי רק אם אתם רוצים גם נגן וגם כונן נייד, כי הוא עדיין גדול ויקר פי כמה.

 

מוצר מעניין שהופיע לאחרונה הוא ‭:SD Plus USB‬ כרטיס זיכרון שמתקפל לשניים וחושף תקע ‭.USB‬ המוצר הזה, שכבר יש לו כמה מתחרים, עשוי להיות פתרון טוב אם ממילא זקוקים לכרטיס זיכרון חדש למצלמה הדיגיטלית או למחשב כף־היד.

 

אם רוצים לשלם פחות, אפשר לרכוש תמורת כמה עשרות שקלים מתאם ‭SD-USB‬ קומפקטי שגם יגן על הכרטיס העדין מפגיעה. אגב, ישנם היום מתאמים כאלה לרוב הסוגים של כרטיסי הזיכרון, כולל כרטיסי SIM ו־miniSD שמשמשים את הטלפונים הסלולריים.

 

שרידות, אמינות ואחריות

בהיעדר חלקים נעים, הזיכרונות הניידים נחשבים לאמצעי אחסון אמינים ועמידים יחסית – לא תמיד בצדק. מכה מכוונת היטב על רכיב פלאש שאינו מוגן כראוי, עלולה להסתיים באובדן כואב של מידע יקר.

היצרנים הגדולים יודעים זאת ומציעים כוננים מרופדים בגומי או כאלו שנתונים במארז מתכת עשוי טיטניום. חלק מהיצרנים גם מציינים במפרט את עומס המשקל המקסימלי שבו יכול הכונן לעמוד.

אינכם חייבים ללכת על מוצר כמו ‭Cruzer Titanium‬ של סנדיסק, שמבטיח עמידות למשקל של טונה; מצד שני, תחשבו פעמיים לפני שאתם קונים אחד מהמוצרים הדקיקים במארזי הפלסטיק. אלו הפגיעים ביותר.

 

בעיות אחרות עם זיכרונות ניידים קשורות לאיכות ההרכבה והאלקטרוניקה, ובזה קשה מאוד לנחש מראש מה צפוי לכם. גם מוצר יקר שנראה איכותי עלול יום אחד לשבוק חיים. לכן אסור לראות בזיכרון הנייד פתרון אמין לגיבוי. הוא יכול, לכל היותר, לשמש כגיבוי שני.

 

תקופת האחריות טובה בעיקר כדי שתוכלו להחליף את היחידה המקולקלת ביחידה תקינה בעתיד. יש מוצרים שבאים עם 10 שנות אחריות ואפילו עם אחריות לכל החיים, אבל ספק אם הנפחים של היום יהיו רלוונטיים בעוד חמש שנים. בקיצור: כונן עם שלוש עד חמש שנות אחריות עדיף על כזה שמגיע עם אחריות לשנה, אבל לא בכל מחיר.

 

שאלת הביצועים

האם הביצועים חשובים בכלל? בהעברה רגילה של קבצים קטנים אין חשיבות גדולה לביצועי הזיכרון הנייד. אבל אם תרצו, למשל, להעתיק ממנו קובצי מוזיקה בנפח כולל של אחד ג׳יגה למחשב שלכם, מעצבן לגלות שנדרשות לשם כך 10־20 דקות במקום דקה בכונן מהיר יותר. שלא לדבר על מהירויות הכתיבה, הנמוכות ב־‭20%‬ לפחות.

 

הזיכרונות הניידים המהירים ביותר כיום מבטיחים מהירויות העברת נתונים שנעות סביב 30 מ"ב לשנייה, חצי בערך מהקצב המקובל בדיסקים קשיחים. בדגמים האיטיים יותר המהירויות עשויות להיות נמוכות עד כדי 5 מ"ב ואף פחות מכך.

 

יתרה מזאת: גם כאשר המהירויות המוצהרות מדוייקות (מה שלא מובן מאליו‭,(‬ הביצועים בפועל משתנים בהתאם לסוג השימוש. למשל, העברה של 100 קבצים בנפח אחד מ"ב אינה זהה להעברת קובץ אחד בנפח של 100 מ"ב. נתוני המהירות הם, אם כן, נתוני מקסימום.

 

אם אתם מתכננים שימוש אינטנסיבי לזיכרון הנייד שלכם, כדאי להשוות נתונים ו/או לחפש כתבות השוואתיות כמו זו שפרסם לאחרונה האתר ‭Xbit Labs‬.‬

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עיצוב בהשראת ”מלחמת הכוכבים‭.“‬ רכיבי הזיכרון של MIMOCO
מומלצים