חבר הכנסת אמנון כהן ושר התקשורת אריאל אטיאס (ש"ס) הציגו היום (ב') חזית אחידה בוועדת הכלכלה של הכנסת, בדיון על הצעת החוק של ח"כ כהן, לחייב ספקיות אינטרנט לחסום אתרי מין, אלימות והימורים בפני כלל הגולשים, למעט מבוגרים שיבקשו במפורש לגשת לאתרים אלה.
הצעת החוק "הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים" אושרה בכנסת בקריאה טרומית
בחודש פברואר ברוב של 25 חברי כנסת, ללא מתנגדים כלל, ונמנע אחד - חבר הכנסת גמאל זחאלקה מבל"ד. על פי ההצעה, ספקיות האינטרנט יחויבו לחסום בפני כלל הגולשים אתרי אינטרנט פוגענים ויתירו את הגישה אליהם רק למבוגרים שיבקשו זאת במפורש (הרחבה במסגרת).
דידי לחמן-מסר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הביעה התנגדות בשם משרד המשפטים
| מה קובעת הצעת החוק? |
|
| הצעת החוק הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים, התשס"ו-2006 |
|
על פי ההצעה, ספקיות שירות אינטרנט יחויבו לחסום בפני קטינים אתרים המיועדים למבוגרים, שמהותם העיקרית היא מין, אלימות והימורים. ספק שירותי אינטרנט יחסום את הגישה לאתר למבוגרים ולא יאפשר גישה אליו, אלא באמצעות זיהוי פיזי או ביומטרי של הגולש, בנוסף להקלדת סיסמה - בשביל לוודא את גילו. החוק גם קובע קנס של 20,000 שקלים ושנה מאסר למנהלי ספקיות אינטרנט שלא יקיימו אותו. הנוסח הנוכחי של ההצעה לא קובע מי יגדיר אילו אתרים צריכים להיכלל בחוק ולהיחסם, והוא לא מתייחס להיתכנות הטכנולוגית והכלכלית של יישום אמצעים פיזיים לזיהוי הגולשים במחשבים שלהם על ידי הספקיות. |
|
|
|
|
לנוסח הצעת החוק. היא הציעה כי ספקיות האינטרנט יחויבו לספק ללקוחות תוכנות סינון מבלי לכפות עליהם את החסימה, ולאפשר לשר התקשורת לקבוע בתקנות את המחיר המרבי של שירותי הסינון.
לחמן-מסר ציינה כי אם הכנסת תתמוך בהמשך הליך החקיקה, יבקש משרד המשפטים להחזיר את ההצעה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, על מנת שתקבע אם להכיר בהצעת חוק כממשלתית.
יש לציין, כי ועדת השרים לענייני חקיקה תמכה בהצעת החוק בכפוף לתמיכה של הגורמים המקצועיים, אך האחרונים מתנגדים להצעה בנוסח הנוכחי.
נציג משרד האוצר, ערן יצחק, אמר כי מדינה שתאשר חוק סינון תכנים תמצא את עצמה בחבורה לא מכובדת של מדינות המצנזרות את האינטרנט, זמן לא רב לאחר הזמנת ישראל לנהל
משא ומתן על צירופה לארגון המדינות המתועשות (OECD), שצפוי להסתייג ממהלך לפגוע בגישה למידע באינטרנט של אחת מחברותיו.
נציג ספקית האינטרנט נטוויז'ן בדיון, עורך הדין חיים רביה, ציין כי הצעת החוק מיותרת משום שהאפשרות להגן על ילדים מפני תוכן פוגעני באינטרנט קיימת כבר היום במחיר של מנת פלאפל. מאז 2004 משרד התקשורת מחייב את הספקיות
להתריע בפני המנויים על תכנים בלתי הולמים לקטינים ברשת ולהציג בפניהם דרכים אפשריים לחסימת התכנים האלה, בהן שירותי סינון תכנים המוצעים במחיר של שקלים בודדים בחודש.
שר התקשורת, אריאל אטיאס, הציע להקים ועדה הקובעת אילו אתרים יצונזרו ואילו יותרו לגלישה. עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות המשפטית לטכנולוגיות מידע ולהגנת הפרטיות, השיב לו כי יש 30 מיליארד אתרי אינטרנט ולכן ועדת צנזורה כזו תהיה לא אפקטיבית. הוא התריע מפני ההשלכות החמורות הכרוכות במאגר מידע ממשלתי של גולשים
המבקשים לגשת לתכנים מסוימים.
"מדובר בנושא החשוב לכלל אזרחי ישראל ולא למגזר זה או אחר", אמר השר אטיאס, "יש לתת את הדעת על כך שאנחנו מצויים בעידן של התלכדות – הטלוויזיה מתחברת לאינטרנט ואפשר לצפות בטלוויזיה על גבי המחשב. תופעה זו רק תגבר. כלומר, אי אפשר להתייחס לאינטרנט ולטלוויזיה כעולמות נפרדים".
השר אטיאס הזכיר את החוק שאסר על חברות הכבלים והלווין לשדר ערוצי פורנוגרפיה. חוק זה נפסל אמנם בבג"צ, אך מגבלות מסוימות אושרו: ערוצי הפורנו ישודרו רק מ-22:00 והצפייה בהם חסומה בסיסמה. השר אטיאס מבקש להטיל מגבלות דומות על ספקיות האינטרנט.
"החוק אינו מיועד לחרדים. רוב החרדים לא גולשים באינטרנט בבית", אמר השר אטיאס, "אין מחיר לילד שנחשף ונפגע, וגם אם החוק לא מידתי - לא נורא. מדובר בחיים שלנו. אנשים מוסרים מידע אישי לבנקים ולטלוויזיה רב ערוצים, אז מה כל כך נורא במסירת מידע גם לספקיות האינטרנט", הוא אמר. אטיאס ציין כי המגבלות הנוכחיות אינן יעילות בגלל חוסר מודעות של ההורים לאפשרויות הסינון. "הסדרה עצמית לא תצליח במקרה הזה".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה כחלון (ליכוד) העיר בציניות במהלך הדיון כי אולי המדינה תשתלט על מנועי החיפוש באמצעות הלאמה או השתלטות, כפי שנעשה באיראן או בסין. מאוחר יותר ביקש ח"כ כחלון להדגיש כי דבריו נאמרו בביקורת כלפי הרעיון ואין להבין אותם אחרת.
| פרשנות / גל מור |
|
| החוק להצלת עם ישראל מזוועות האינטרנט / גל מור |
|
אסור לטעות – הצעת החוק לא תגן על קטינים מפני סכנות האינטרנט. ספקיות האינטרנט מציעות שירותי סינון כבר היום, ובקרוב הן יגישו מסמך הסדרה עצמית, שיציע פתרונות שיניחו את דעתם של רוב ההורים. אך זה לא מעניין את ש"ס. בניגוד לדברי השר אטיאס, חרדים רבים גולשים ברשת. הרבנים החרדים מודעים לכך ומבקשים מנציגיהם בממשלה – אנשי ש"ס – לקדם פתרונות לרשת נקייה מטומאה – ואם אפשר להציל בדרך את כלל עם ישראל מזוועת האינטרנט – למה לא? הבעיה היא שהחוק לא מגדיר – ובלתי אפשרי לעשות זאת באופן דמוקרטי – מהם אתרי אלימות, מין והימורים. פורנו בעיני אדם אחד הוא קריקטורה קלילה בעיני אחר, ותכנים אלימים יש גם באתרי חדשות. האם אנשי ש"ס מציעים לחסום גם אותם? משפטנים מעריכים כי הצעת החוק בנוסח הנוכחי לא תעבור את מבחן בג"צ. בש"ס אולי מודעים לכך ובין אם יצליחו ובין אם לאו – יוכלו לרשום לעצמם רווח פוליטי בקרב קהל הבוחרים שלהם. |
| עוד על האפשרות שישראל תצטרף למועדון של איראן, סעודיה וסין |
|
|
|
יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד, קרא להנהיג רגולציה בארבעה מסלולים: חינוך והסברה, הגנה טכנולוגית, חקיקה והסדרה עצמית. "אי אפשר לסמוך על ההורים על כך שיקראו את המידע שספקי המידע מוסרים להם", הוא הסכים עם אנשי ש"ס.
עו"ד חיים גרון, סמנכ"ל בכיר להנדסה ורישוי במשרד התקשורת, אמר כי המשרד עורך בדיקה כדי לבחון אם סינון ברמת המדינה בכלל אפשרי. החשש הוא כי חסימת אתרי אינטרנט בפני מיליוני גולשים תפגע קשות במהירות הגלישה ואיכותה. תוצאות ראשוניות של הבדיקה צפויות להתקבל תוך חודש.
לדברי עו"ד מי-טל גרייבר שוורץ מאיגוד האינטרנט, הצעת החוק פוגעת בזכויות יסוד בסיסיות בהן הזכות לפרטיות, חופש הביטוי וחופש העיסוק.
איגוד האינטרנט מסר בדיון שתוך חודשיים יוצג מסמך הסדרה עצמית בעניין הגנה על קטינים מפני תכנים פוגענים באינטרנט. הכללים הוולונטריים גובשו בהסכמה של ספקיות האינטרנט ואתרי תוכן גדולים.
אתי בנדלר, היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה הביעה חשש מפני חוק המחייב חסימה לכלל הגולשים, ותמכה בנוסח אחר המחייב את ספקיות האינטרנט ליידע את המנויים באופן מפורש ואקטיבי בדבר אפשרויות החסימה ולספק להם שירותי סינון ללא עלות נוספת.
ח"כ אמנון כהן אמר כי יאפשר לספקיות האינטרנט להציג בפניו הצעה חלופית תוך שבועיים ולא – יעביר את ההצעה שלו בהצעה שנייה ושלישית "תוך שבועיים". יו"ר ועדת הכלכלה, משה כחלון, קבע דיון נוסף תוך שבועיים, בסופו תיערך הצבעה על ההצעה.
