דיכטר לוינוגרד: התנגדתי לתקיפת הדאחייה
השר לביטחון פנים סבור כי מלחמת לבנון השנייה הביאה הישגים, אך המחירים שגבתה מחייבים בחינתה. בעדותו בפני ועדת וינוגרד סיפר כי היה משוכנע שהלחימה תימשך רק כמה ימים - והתייחס גם לתקיפת הדאחייה בלבנון. הוא טען כי נעשתה מוקדם מדי, וגרמה לאיבוד שליטה במערכה: "הרמטכ"ל חשב שזה יקצר את המערכה. אני חשבתי שזה יביא להסלמה"
"לו 1701 (החלטת מועצת הביטחון - א"ז) היה מונח ב-12 ביולי, לפני ישיבת ההמשלה, אני לא הייתי ממליץ לממשלה לצאת למערכה". זו המסקנה של השר לביטחון פנים וראש השב"כ לשעבר, אבי דיכטר, כפי שהיא עולה מעדותו בפני ועדת וינוגרד. הוועדה שחררה היום (ב') לפרסום את עדותו של דיכטר, בהמשך לפרסום עדויות הבכירים האחרים בפני הוועדה.
דיכטר פורס בפני הוועדה את השקפתו בנוגע להישג של מלחמת לבנון. הוא רואה בהחלטת מועצת הביטחון ציון דרך, אך אומר כי לא ברור איך ייושם בעתיד, וכי הדרך אליו מחייבת בחינה מחדש. "אני מקווה שבלבנון, אחרי המערכה הזו ההישג הזה יהיה הישג דה-פקטו ולא רק דה יורה על הנייר, והראייה, שמול ירדן, הגענו להישג ללא מלחמה. זאת אומרת שבמזרח התיכון אפשר יותר מאפשר אופציה אחת", אומר דיכטר
על ההישג של המערכה - החלטת מועצת הביטחון 1701 - אומר השר לבטחון פנים כי "המסמך עצמו, שהמציאות שהמסמך הזה מייצר, האופן שבו העולם מסתכל היום על ישראל ולבנון זו מציאות שבעיני היא הישג. המחיר והדרך שנדרשנו לעבור, כדי להגיע להישג הזה, הוא מחייב אותנו לבחינה ולשם זה הוקמה הוועדה, כי אני לא יודע לומר, איך ימומש, איך יתורגם ההסכם הזה הלכה למעשה".
בעדותו מודה השר לבטחון פנים כי "צריך לזכור שהשבוע הראשון עדיין לא רימז לאן המערכה הזו צפויה להתפתח ויכול להיות שהתקווה שלהם ( של הצבא - א"ז) היא שהדבר מתפתח בכיוון יותר חיובי של פגיעה יותר אנושה של ישראל בחיזבאללה, מאשר לדחות את מועד ההתערבות. אני לא בטוח שהם באמת ראו את התמונה כפי שהיא באמת התרחשה".
"חשבתי שראוי להתרכז באיום"
בדבריו אומר דיכטר כי היה סבור ש"אנחנו הולכים למערכה של מספר ימים" - וזו היתה תחושתו. דיכטר מתייחס להחלטה לתקוף את הדאחייה ביום שישי הראשון של המלחמה, ה-14 ביולי. "זה בהחלט מועד שבו נדמה לי שאנחנו השפענו על המערכה, על קצב ההסלמה שלה. ואני לטעמי, לא היינו צריכים לעשות את זה...... ואז הוצגה בפנינו התוכנית, שהיא על פניו נראתה תוכנית בהחלט, שאפשר לומר, שיש בה עליית מדרגה. היה ברור שמדובר בתקיפות מאד מאד מסיביות, כמעט מזכירות את 1982 ."מאחר והבנתי מהצבא, שר הביטחון, שמדובר מלכתחילה בתקיפה של מבנים, שהועברה התרעה על זה שהם הולכים להיות מותקפים, הווה אומר אנחנו הולכים לתקוף נדל"ן ללא אנשים. ואז שאלתי למה צריך לעשות את זה ביום השני של המערכה? והתשובה גם של הרמטכ"ל - אני לא זוכר אם גם של (אישים -א"ז) נוספים - אבל הרמטכ"ל אמר שזה יקצר את זמן המערכה. אני בהחלט חשבתי שראוי לקצר את זמן המערכה, רק שחשבתי שהמהלך הזה - התבטאתי שהוא בוודאי לא יקצר את זמן המערכה - הוא עלול אפילו להסלים".
דיכטר סבור כי מהלך תקיפת הדאחייה בוצע מוקדם מדי, גם אם יתכן שישראל היתה צריכה לעשותו בסופו של דבר. "באותו שלב, ביום שישי הראשון, אני סברתי שעיקר הלחץ שלנו, עיקר הפעילות, ראוי שתתרכז במקום שממנו נוצר האיום לעברה של מדינת ישראל ולא תקיפת נדל"ן בביירות".
על הדיון בפורום השבעה, באישור המטרות מספר השר דיכטר שלא הגיע לדיון. היה ברור לו כי מדובר על מערכה משמעותית כואבת מאוד, ופגיעה בסדר גודל חריג. דיכטר מוסיף כי "ההערכה הייתה, לפחות שלי כשר בממשלה, שהמכה הזו – היה ברור שתקבל מיידית מענה מצד החיזבאללה, בירי של רקטות אחרות לעברה של מדינת ישראל". הו מוסיף כי "אנחנו איבדנו רכיב מאוד משמעותי ביכולת ההרתעה, ובכושר ההרתעה, אחרי שני אירועי החטיפה האלה. גם בדרום, גם בצפון. בהחלט נהיה יותר קל להצביע בעד".
במהלך העדות מגלה הפרופסור רות גביזון באחת משאלותיה כי ב-20 לאוגוסט כונסה ישיבה של הקבינט הביטחוני בנושא של הכפר רג'ר, אולם חברי הקבינט לא יודעים שזה יהיה נושא הדיון. "עושה רושם שזה הדבר שאנחנו פוגשים אותו במהלך המערכה הזאת לא מעט, והשאלה היא גם לגבי האירוע הספציפי הזה, אבל איך אתה חושב שאולי צריך לשנות את המציאות הזאת, במנגנון קבלת ההחלטות של הדרג המדיני", היא אומרת. דיכטר משיב לה: "אין ספק, להגיע לדיון ולהיות מופתע מנושא הדיון - צריכה להיות סיבה. אני לא אומר שזה לא יכול להתקיים, לצערי, בנסיבות הישראליות".
לפנייה לכתב/ת 
