תרומת איברים: מי יזכה לתמורה כספית?
הצעת משרד הבריאות קובעת כי רק משפחות אשר בניהן חתמו על כרטיס תרומה, יזכו לתמורה לאחר מותם: "אם כולם יקבלו זה לא יתמרץ אנשים לחתום". בעמותת אדי מתנגדים: "לא יעלה על הדעת ליצור אפליה בין משפחות שתורמות איברים"
עו"ד מאיר ברודר, מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות המלווה את הדיונים על הצעת החוק, מסביר את הבעיות המוסריות שבמתן תמורה למי שלא הביע בחייו רצון לתרום איברים: "ברגע שמערבים כסף לא בטוח שהמשפחה באמת מכבדת את רצון הנפטר, כי יש שיקולים אחרים".
עוד ציין כי לצד החתימה על כרטיס התורם, יש להוסיף את חתימת האדם כי הוא מסכים שבני משפחתו יקבלו תמורה לאחר מותו. "אם אדם מסכים בחייו לתרומת איברים ולקבלת תמורה זה מפיס את הטעם לפגם שבקבלת כסף. אין אף מדינה בעולם שנותנת כסף במטרה לתמרץ תורמי איברים. יש גם אלמנט לא פחות חשוב לעודד אנשים לחתום על כרטיס אדי. אם כל התורמים יקבלו תמורה זה לא יתמרץ אנשים לחתום".
לעומתו, חברי הכנסת שבוועדה, שלי יחמוביץ' ואריה אלדד, התנגדו להצעת משרד הבריאות ואמרו כי עידוד תרומות איברים היא מטרה ראויה וחשובה דיה כדי לאפשר תגמול למשפחות התורמים, גם אם האחרונים לא חתמו על כרטיסים.
גדי בן דרור, יו"ר עמותת אדי, הסביר בדיון: "אנחנו מתנגדים לגישה של משרד הבריאות בצורה נחרצת. לא יעלה על הדעת ליצור אפליה בין משפחות שתורמות איברים. שתי משפחות כאלו ישבו באותו חדר בבית החולים, משפחה אחת תקבל תמורה ואחרת לא. זה גם עלול לגרום לאנטגוניזם בקרב משפחות נפטרים – הן יירצו לתרום איברים והמדינה לא תרצה לתת להן תמורה".
כדוגמה מביא בן-דרור את סיפורו של הילד אחמד חטיב, בן ה-11 מג'נין, אשר הוריו הסכימו לתרום את איבריו לאחר שנורה מאש חיילי צה"ל. "הילד הזה לא היה חתום על כרטיס. את מבינה איזה אבסורד זה לא לאפשר לבני משפחתו לקבל תמורה?", אומר בן-דרור.
הצעת החוק אינה מגדירה באיזה סוג של תמורה מדובר. במשרד הבריאות הסבירו כי הכוונה היא להטבות שוות כסף, דוגמת ביטוח חיים או חופשה בבית מלון. בעמותת אדי, התומכת במשפחות תורמי איברים, חושבים על מענק כספי של ממש. כבר כיום מסייעת העמותה למשפחות תורמים שנקלעו למצוקה כלכלית ובשבוע הבא, בערב הוקרה מיוחד, תעניק שני מענקים בגובה 20 אלף שקל למשפחות הנמצאות בקשיים כספיים.
בעמותת אדי סבורים שיש לחייב את משרד הבריאות ואת קופות החולים להפריש כסף בכל מקרה של תרומת איבר לקרן שתיתן מענקים למשפחות התורמים. לדוגמה, חולה דיאליזה שעבר השתלת כליה חוסך למדינה כמיליון שקל בשנה ובאדי סבורים שמכיוון שקופות החולים, משרד הבריאות והחולה עצמו מרוויחים מהעניין, אין סיבה שגם משפחת המת לא תרוויח.
"אני מתנגד באופן עקרוני לזה שצריך לחקור בנבכי נשמתו של האדם למה הוא עשה מעשה טוב. אנחנו כחברה חייבים להוקיר לתורמים תודה אפילו ההלכה קובעת שמותר לקבל תמורה עבור מצווה", אומר בן-דרור.
הדיון בוועדה יימשך בשבועות הקרובים. בישראל אין כיום חוק האוסר סחר באיברים או מגדיר את נושא השתלות האיברים. בשנת 2003 הניח משרד הבריאות את הצעת החוק בנושא והיא עברה בקריאה ראשונה. אולם בשנתיים האחרונות מתעכבים הדיונים על הקריאה השניה והשלישית. לפני כחצי שנה הוקמה ועדת משנה בוועדת הבריאות של הכנסת, בראשות ח"כ אלדד, לצורך קידום מהיר של ההצעה התקועה.
