ערב החג בשדרות: האישה והילדים יצאו מהעיר

חג שמח? לא ממש. שבועות כבר נכנס ובשדרות התמונה בימים אלו שונה לחלוטין ממה שאפשר היה לצפות בימי חג: במקום לראות את התושבים נערכים, ממלאים את השוק ומשלימים קניות, ניתן היה להבחין רק בבודדים שממהרים הביתה, כמעט על סף ייאוש. הרחובות התרוקנו מאלו שעוד נשארו בעיר מוכת הקסאמים ולא מצאו מקלט אצל קרובים, חברים או בית מלון מרוחק. את החג הזה, מסכימים כמעט כולם, אי אפשר לחגוג.

היממה האחרונה בשדרות:

• מטח קסאמים בערב החג: אישה לקתה בחרדה
• מבוכה בלווייה: תושבים התפרצו כלפי שר הפנים
• אפרים סנה: נלחמים עם הראש, לא עם הלב
• אולמרט לא ירד למקלט: אם אתם נשארים, גם אני
• שיראל הלכה להביא סוודר לאימהּ - ונהרגה
  

אפילו השלט הצבעוני, שתלו בני נוער במרכז העיר, המברך את התושבים ב"חג שבועות שמח", אינו משפר את מצב הרוח שהידרדר עוד יותר מאז פגיעת הקסאם הקטלני שלשום (יום ב'). "הכנת ותליית השלט היא יוזמה יפה של בני הנוער, אבל אחרי הטראומה הזו, אחרי שראינו שוב שהקאסמים האלה יכולים להרוג, מי בכלל יכול לשמוח או לחגוג?", אמרה אחת התושבות. "אני רק מתפללת שהכל כבר ייגמר".  

ב"פרלמנט של ששון" במרכז העיר ישבו בשעות הבוקר ותיקי שדרות, אלו שראו כבר הכל. הפעם נראה כי אפילו להם כבר נמאס. אריה כהן, חבר קבוע באחד משולחנות הפרלמנט, סיפר: "אישתי והילדים עזבו. אני אוכל הערב (יום ג') לבד וזה ממש לא יהיה חג. מי יכול לחגוג ככה ועוד לבד".

תפילות אחרונות, רגע לפני החג (צילום: אמיר כהן)

רבים מהתושבים הסכימו איתו, אבל יש גם מי שחושב אחרת. שמעון ביטון סיפר כי למרות המצב הוא יחגוג את החג עד כמה שניתן. "שהצד השני יהיה באבל", פסק. את ששון שרה, אדם דתי, מטרידה העובדה שבערב החג יהיה קשה למצוא מניין לתפילה בעיר: "בגלל המצב נסגרו בתי כנסת, אני מנסה לברר מראש איפה יש מניין".

אפילו המבצע על מוצרי החלב לא עזר 

גם ברשתות השיווק הורגשה המתקפה על העיר. דני דהן, בעל סופרמרקט בעיר, סיפר כי המכירות בערב החג הזה ירדו בצורה חדה ודרמטית ביחס לערבי חג בימים שידעה העיר שקט. "אנשים בקושי מגיעים, וגם אלה שמגיעים קונים בצורה מצומצמת מאוד", סיפר. "אם באמצע הקנייה נשמעת אזעקת 'צבע אדום' אנשים עוזבים את המצרכים ובורחים. יש לי גם בעיה בכוח אדם: בגלל הפחד עובדים לא רוצים להגיע לעבודה, אני לא יכול להכריח אותם לבוא".