איש שאין לו סוף

יומיים אחרי תחילת מלחמת לבנון השנייה ארז דויד ברוזה את הגיטרה, דחף לתיק כמה חולצות שחורות, עלה לאוטו ונסע צפונה. הוראות פיקוד העורף לא הפחידו אותו, גם הקטיושות ששיגר חיזבאללה לא גרמו לו לחשוב פעמיים, הוא עשה את הדבר היחיד שהוא יכול היה לעשות וזה לשיר.

ברוזה ויסמין לוי. חיבור עוצר נשימה (צילומים: דורון גולן)

במשך שבועיים, בלי תכנית עבודה מסודרת או הכוונה, הוא חרש מקלטים, חדרי אוכל ואולמות מאולתרים שהתמלאו בסתם אנשים שמצאו את עצמם פתאום במלחמה. כל יום שבר את השיא של היום הקודם עם שמונה, תשעה ולפעמים 13 מופעים ביום, בין היתר גם עם הזמרת קרן אן. רשימה בלתי נגמרת של ישובים ואלפי תושבים שבמשך שעה אחת, מצאו מפלט בתוך מקלטים דחוסים שהפכו לשגרת יומם. אתמול בלילה ברוזה סגר מעגל בערב בלתי נשכח שנעל את שבוע "שיר ישראלי" בחיפה.

באירוע, יוזמה של אמנות לעם, השתתפו שורה מרשימה של אמנים שהגיעו לשם

 במיוחד בשבילו. יסמין לוי, פבלו רוזנברג, סאבלימינל, איברהים עיד, גלי עטרי, יונתן גפן, מוש בן ארי, מיומנה, יאיר דלל, דין דין אביב וקרן פלס נתנו לברוזה את הלב. ערב רב של סגנונות ואין סוף של גוונים הפך את המופע מעוד אירוע מחווה לחגיגה מוזיקלית חד פעמית, שהצביעה לא רק על מידת ההערכה והאהבה שרוכשים לברוזה הקולגות אלא בעיקר על האופן הבלתי אמצעי שבו מצליח הרפרטואר של ברוזה לגעת ביוצרים ומבצעים כל כך שונים.

"מאיפה יש לו את הכוח?"

"זה הרבה מעבר למה שיכולתי להזמין, לרצות ולחלום עליו", אמר ברוזה בתחילת הערב, "זה באמת ערב יוצא דופן". לא כל כך נוח לברוזה עם מחוות וגם הפעם הוא העדיף לפנות את מקום ההתרגשות מהמחווה לשמחה אמיתית על מפגשים, בחלקם ראשוניים, עם מוזיקאים שהוא מעריך. "האירוע הזה הוא פשוט הזדמנות מצוינת למפגש", אמר מתחבא מאחורי המוזיקה.

ברוזה עם סאבלימינל. "יש רק אחד כמוהו"

"מה שמיוחד אצל ברוזה זה שהוא הרבה מאוד דברים ביחד", אמר יואב קוטנר שמלווה את ברוזה מסוף שנות השבעים. קוטנר הגיע למופע מצויד בהקלטה מפסטיבל נביעות בנואיבה 1977, בין המופעים הראשונים של ברוזה, אז משוחרר טרי מרביעיית הזמר של חיל האוויר. "מאז הוא עשה כל כך הרבה דברים", הוסיף קוטנר, "אין תחום מוזיקלי שהוא לא עבר בו ממוזיקת קאנטרי אמריקנית, דרך רוק ישראלי, לטיני ומפגשים לא צפויים עם אמנים, מסאבלימינל, דרך מיומנה ועד ההרכב סבארין. אפשר לאהוב או לא לאהוב את מה שהוא עושה אבל אי אפשר להתעלם מזה שהוא כל הזמן עושה. אלוהים יודע מאיפה יש לו כוח". וכוח צריך היה והרבה. ברוזה עמד על הבמה בחיפה שלוש שעות ונתן את כל הנשמה.

פבלו רוזנברג שפתח את הערב עם ברוזה בשיר "האשה שאיתי", ומיהר להמשיך משם הלאה להופעה במרכז, התרגש כמו ילד. "זו המחמאה הכי גדולה לשיר איתו ועוד את 'האשה שאיתי' שזה פסקול שמלווה אותי מאז שהייתי ילד בבית שאן", אמר דקות ספורות לפני שעלה לבמה, "הוא לא יודע את זה אבל אני בחיים לא אשכח איך ישבתי באולם הקימרון בבית שאן ושרתי ביחד איתו את כל המילים. דויד ברוזה גילה לעם ישראל את המוזיקה הספרדית, שהיא מחוזות ילדותי, הוא סלל לי את הדרך, ומבחינתי להיות איתו על אותה הבמה זה לסגור מעגל".

חלום שהתגשם

אחת מנקודות השיא של הערב היה בחיבור עוצר הנשימה בין ברוזה לזמרת יסמין לוי שהמשיכה מחיפה ישר לשדה התעופה לסיבוב הופעות בפינלנד. לוי, זמרת עם קול ענק ונשמה של צוענייה, שרה עם ברוזה את "בנהר של סביליה" בביצוע מצמרר בספרדית ועברית, ואת הדואט "Me Muero" שאותו הקליט לאלבום 'פרקינג קומפלטו' עם זמרת הנשמה הארגנטינאית מרסדס סוסה.

ברוזה עם פבלו רוזנברג. סוגר מעגל

להיכנס לנעליה של סוסה זה עסק לא פשוט אבל שילוב הקולות של ברוזה ולוי לקח את המילים של חיימה סאבינס ואת הלחן של ברוזה למקום חדש לגמרי. "זה חלום שהתגשם לשיר איתו", אמרה לוי וברוזה מצדו הבטיח המשך. "דויד ברוזה הצליח להישאר נאמן לעצמו ובכל זאת לגעת בכל כך הרבה אנשים", אמרה לוי, "זה לא מובן מאליו. הוא היה ונשאר אחד, יחיד ומיוחד. הוא פשוט מרגש".

גם בשביל דין דין אביב ששרה עם ברוזה את "ביקור מולדת" ואת "כמו שאת" המופע אמש היה מפגש ראשוני ומרגש. "גדלתי על המוזיקה של ברוזה אבל רק עכשיו, כשאני עומדת פה מאחורי הקלעים, אני פתאום מבינה עד כמה האיש הזה ורסטילי. הוא לא רק גיטריסט וזמר וירטואוז, אני אוהבת את הפשטות שבכתיבה שלו שמלאה בטעם ובריח ונוגעת בכל כך הרבה מקומות. הוא איש שאין לו סוף", אמרה.

ברוזה עם דין דין אביב. מפגש מרגש

חיבוק אוהב הוא קיבל גם מסאבלימינל, שלא הפסיק לחייך מהרגע שהגיע ועד לרגע שירד מהבמה. "ברוזה אלוף במה שהוא עושה. אין אף אחד שיכול עליו ואי אפשר שלא לאהוב אותו. הוא מביא רגש ונשמה לכל מה שהוא נוגע בו. מספיק להקשיב לערב הזה עם מוזיקאים שכל אחד בא מכוכב אחר, ועל הבמה ביחד איתו זה זורם. המוזיקה בתוכו, הוא לא צריך להתאמץ. יש הרבה מוזיקאים טובים אבל יש רק אחד כמוהו".

מתחת לשמים של חיפה הרעימו בסוף הערב זיקוקי דינור. ברוזה ירד מהבמה מוקף באמנים שחיכו בשביל לחבק ולהודות. "שבוע הבא נוסעים לשדרות ולדרום", הוא הודיע ליו"ר אמנות לעם, אלעזר שטורם, "חייבים. זה לא שאלה בכלל". אז "בארץ נהדרת" יכולים להכין את כותבי המערכונים לסדרה חדשה של גגים על חשבונו של ברוזה כי אין לו שום כוונה לנוח, וטוב שכך.