"להגביל את מהירות כלי הרכב בישראל"
חוקרים בטכניון טוענים כי הגבלת מהירות המכוניות ל-120 קמ"ש יכולה לצמצם בשליש את מספר ההרוגים, למרות שלא תמנע נהיגה במהירות מופרזת בשטח עירוני. מומחה הבטיחות ד"ר משה בקר: השפעת ההגבלה תהיה נמוכה משמעותית
רעיון מבריק או דמגוגיה זולה? קבוצת חוקרים מהטכניון ממליצה לצייד את כל כלי הרכב בישראל בהתקן שיגביל את המהירות המרבית. להערכת החוקרים, התקן להגבלת מהירות יכול לצמצם בשליש את מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. החוקרים ממליצים שההתקן יגביל את המהירות של כלי הרכב בישראל ל-120 קמ"ש, כך שלא יוכלו לנסוע מהר יותר.
במסגרת מחקר שנמשך שלוש שנים, בחנו החוקרים כיצד ישפיע התקן מכני להגבלת מהירות על התנהגות הנהגים ורמת הבטיחות. פרופסור אבישי צדר, ראש היחידה להנדסת תחבורה בטכניון והמדען הראשי לשעבר במשרד התחבורה, מעריך שההתקן יביא להקטנת מספר התאונות הקטלניות בלפחות 20%, ואת מספר התאונות עם נפגעים בלפחות 10%. בשיחה עם ynet, מסביר צדר על מה מבוססות ההערכות האופטימיות של המחקר: "הורדת המהירות המרבית תביא להקטנת פערי המהירויות בין כל המכוניות הנעות בכביש, וזו הרי אחת הסיבות העיקריות לתאונות דרכים". צדר מציין שלפי נתוני המשטרה, מהירות היא הגורם הראשון במעלה לתאונות קטלניות.
להגביל את המכוניות ל-120? (צילום אילוסטרציה: הלל פוסק)
על השאלה כיצד תשפיע הגבלת המהירות על תאונות דרכים המתרחשות במהירויות עירוניות, עונה צדר כי למהלך המוצע תהיה השפעה על התנהגותם של כל משתמשי הכביש: "הנהגים יהיו רגועים יותר, יהיו מרווחים גדולים יותר בין המכוניות, ויהיו פחות עקיפות. זה אפילו ישפיע על התנהגות הולכי רגל". צדר מעריך שנהגים שמוצאים כיום ריגושים בנהיגה מהירה, כמו למשל נהגים צעירים, עשויים לאבד עניין בנהיגה ואולי יעברו לשימוש בתחבורה ציבורית.
לצד הגבלת המהירות, צדר אומר כי מומלץ להעלות את המהירות המרבית המותרת בכבישים בינעירוניים ל-120 קמ"ש, ולהקטין באופן משמעותי את היקף האכיפה נגד עבירות של מהירות מופרזת.
כדי להוכיח את טענותיהם, מציגים החוקרים נתונים הנוגעים למשאיות ואוטובוסים, המחויבים מאז 1996 בהתקנת טכומטר. מהמחקר עולה, כי שיעור המעורבות בתאונות דרכים קטלניות בשנת 2005 של משאיות ואוטובוסים בהם הותקן מגביל מהירות ירד ב-70% בהשוואה לשנת 1995.
במסגרת המחקר, נערך סקר על ידי חברת גיאוקרטוגרפיה, שבחן את עמדת ציבור נהגי הרכב הפרטי ורכבים כבדים (עם טכומטר) בנוגע להתקנת מגביל מהירות. נתוני הסקר מפתיעים: 67% מנהגי הרכב הפרטי תומכים או לא מתנגדים להתקנת מגביל מהירות, 74% חושבים שהגבלת המהירות צריכה להיות בין 85 קמ"ש ל-125 קמ"ש, כאשר הרוב (45%) חושבים שהגבלת המהירות צריכה להיות בין 100 ל-115 קמ"ש.
לכן, מעריכים החוקרים, הגבלת המהירות ל-120 קמ"ש היא משהו שהציבור יכול לחיות איתו. צדר: "ההערכות שלנו בתחילת המחקר היו שהציבור יתנגד להתקן שמגביל את המהירות. זו הסיבה שעשינו את הסקר. התוצאות נותנות לנו חיזוק - מתברר שהציבור היום מוכן לעשות צעדים משמעותיים לשיפור המצב".
לא כצעקתה
ד"ר משה בקר, אחד ממומחי התחבורה הוותיקים והמשפיעים כיום בישראל, מאמין שההערכות של חוקרי הטכניון אופטימיות מדי: "יכול להיות שתהיה להגבלת המהירות השפעה חיובית, אבל לא בממדים האלה".
בקר, העוסק בתחום הבטיחות מאז שנות השבעים, טרם קיבל את ממצאי המחקר המלאים, אך מוצא מספר בעיות הנוגעות להנחות היסוד: "הסיבה לרוב התאונות שנגרמות בגלל מהירות, היא מהירות גבוהה ביחס לתנאי הדרך, ולא מהירות גבוהה מהמותר בחוק". לכן, מעריך בקר, ההשפעה של הגבלת המהירות תהיה נמוכה באופן משמעותי מכפי טוענים חוקרי הטכניון. "להערכתי, מדובר בפוטנציאל של 10 עד 20 הרוגים בשנה", אומר בקר, ולא כ-120 כפי שטוענים חוקרי הטכניון. בקר מציין שאחת ההשפעות החיוביות של הגבלת המהירות יכולה להיות בהפחתת חומרת הפגיעות באותן תאונות שמתרחשות מעל המהירות המרבית המותרת.
בקר מצביע על בעיה נוספת: יישום ההצעה. בקר: "אם מחיר ממוצע של התקן כזה הוא 200 שקל, הרי שהעלות לכל צי הרכב בישראל מגיעה לכמעט חצי מיליארד שקל. יש דברים טובים בהרבה שאפשר לעשות עם הכסף".
ד"ר משה בקר: "הממצאים של חוקרי הטכניון בעייתיים"
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים
