שתף קטע נבחר

הפריימריז בעבודה: א.ב יהושע מול חיים גורי

א.ב יהושע יצביע לעמי אילון "אשר הוכיח את יכולותיו כמנהיג". חיים גורי תומך בברק ש"עשוי מחומר המנהיג". אפרים סנה טוען שפרץ הוא "אדם רציני ופיקח, בניגוד לקריקטורה". לובה אליאב סבור שדווקא פינס ראוי לתפקיד: "כי פיו וליבו שווים". מוטי צוילינג ייתן את קולו ליתום בגלל: "הניסיון המדיני הרב"

חמשת המועמדים בפריימריז של מפלגת העבודה הצליחו לאסוף סביבם במהלך קמפיין הבחירות תומכים רבים, ביניהם סופרים, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה וגם פעילים. אחרי ששמענו מה יש למועמדים עצמם להציע, פנינו לתומכים המרכזיים כדי לשמוע את דעתם. הנה מה שכתבו על האנשים שלהם.

 

א.ב יהושע: אילון - המתאים לשיקום המערכת הפוליטית

לפני כמעט שנתיים חשבתי, שלצד שאלת השלום וההתנתקות בינינו לבין הפלסטינים, יש להעמיד בראש סדר היום הציבורי את שאלת הפער הכלכלי ההולך ומתרחב בחברה הישראלית, ואת הטיפול הדחוף בהידרדרותן של שכבות שלמות לעוני ואבטלה. בגלל ניסיונו הרב של עמיר פרץ בהסתדרות, ראיתי אותו כמוביל טוב של הנושא הזה במפלגת העבודה. הבחירה של פרץ בתיק הביטחון במקום תיק הרווחה גרמה לי צער רב ואכזבה עמוקה. ראיתי בזאת בגידה בקהל הבוחרים שקיוו ממנו לעשייה נמרצת בנושא הכאוב הזה.

 

האלוף (מיל.) עמי אילון ופרופסור אבישי ברוורמן שהצטרפו לעמיר פרץ לפני הבחירות האחרונות לכנסת, עשו זאת כמוני גם בגלל הדאגה להידרדרות החברתית וגם בגלל הידרדרות תרבות השלטון בישראל. היום לאחר בגידתו של פרץ בשליחותו, הם מציעים את עצמם כצוות מוביל לראשות מפלגת העבודה, ואני תומך בבחירתם בלי היסוס.

 

עמי אילון מגלם באישיותו, בפועלו ובאורחותיו מנהיגות ותרבות של יושרה. אמנם אילון אינו בשר מבשרו של הממסד המפלגתי והתקשורתי, אך מכאן בדיוק נובע יתרונו. שידוד המערכות הנדרש בפוליטיקה הישראלית, והשינוי במנהיגות אשר איבדה את אמון הציבור, יכולים להגיע רק מאדם אשר יש לו מצפן ערכי ברור, אינו מקובע בכללי המערכת הפוליטית, בעל מחשבה מקורית ואומץ לב, ומגלם באישיותו את היכולת להידבר הן עם הסובבים אותו והן עם הציבור בכללותו.

 

אילון, אשר הוכיח את יכולותיו המנהיגותיות גם בעברו הביטחוני המפואר, גם ביוזמה האמיצה של "המפקד הלאומי", וגם בשיקום השב"כ והכנתו לאתגר הגדול של ההתמודדות עם האינתיפאדה השניה – כשהובא מבחוץ, חסר נסיון כביכול, לאחר רצח רבין – הוא האדם המתאים לשקם את המערכת הפוליטית הישראלית ואת אמונו של הציבור הישראלי בהנהגה.

 

מעמסת המנהיגות בישראל היום היא כבדה מאוד, והשחיקה מהירה ואכזרית. חבירתם של שני אנשים מצויינים ובעלי נסיון, כל אחד בתחומו, מבטיחה הנהגה יציבה יותר, בוגרת ואחראית, ולכן בחירה בהם עשויה להוביל את תנועת העבודה לשינוי אמיתי שיכשיר אותה בבוא עת הבחירות הכלליות להנהגת המדינה.

 

א.ב יהושע, סופר ישראלי. חתן פרס ישראל לספרות שנת תשס"ה (1995), ואחד מחשובי היוצרים בספרות העברית המודרנית.

 

חיים גורי: בכל זאת אהוד  ברק

אינני חבר במפלגת העבודה ואין לי זכות בחירה. אילו הייתי, הייתי מצביע בעד אהוד ברק. לפני 31 שנים, במלאת 30 יום לפעולת צה"ל באנטבה ושחרור חטופי מטוס ה"אייר פראנס", שמעתי אותו מדבר ב"בית העם" בירושלים. כתבתי למחרת בעיתון "דבר" ש"האיש הזה יהיה רמטכ"ל ואחר כך ראש ממשלת ישראל". וכך היה.

 

היום אינני מתנבא. אני מקווה שייבחר שנית. אני חושב שכעת, בימים הרעים האלה, רצוי שישוב להנהיג את מפלגת העבודה ואת האומה השסועה הזאת. אני מכיר גם בשגיאות ששגה ואינני מתעלם מהכעס שעורר כלפיו בחוגים שונים. אך מעטים המנהיגים שלא שגו.

 

אני חושב שישראל זקוקה היום לאיש בעל תפיסה אסטרטגית-מדינית מקיפה וכוללת. בעיית הביטחון בארצנו, הממשיכה לדמם, היא בעיית הבעיות. הכול נגזר ממנה. וכבר על האופק מזדקרים איומים חדשים לא ידענו כמותם.

 

אהוד ברק עשוי מחומר המנהיג. הוא בן 65. קשה לאיש בגיל הזה לשנות את אופיו, אך הוא אדם אינטליגנטי היודע היטב היכן צדק בדברו במעשיו והיכן טעה. הוא אדם הגיוני היודע להתמודד עם המציאות המסובכת כל כך, עם "המצב הישראלי". יש בו שילוב נכון של העזה ואחריות. לכן אני אומר-בכל זאת אהוד. 

 

חיים גורי, משורר ישראלי. חתן פרס ישראל, מחשובי היוצרים בתרבות העברית של המאה ה-20, ומנציגיו המובהקים של "דור הפלמ"ח" בספרות הישראלית.  

 

אפרים סנה: פרץ - רציני ופיקח, בניגוד לקריקטורה

בשבעת החודשים האחרונים אני מכהן כסגנו של שר הביטחון, עמיר פרץ. מאז תום מלחמת לבנון השניה לא נתנה התקשורת דקה אחת של חסד לשר הביטחון.

 

מדי שבוע בתוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת" הוא הוצג כאיש פרימיטיבי ומטומטם, כשחמש השניות שחלפו עד שהסיר את המכסים של המשקפת בתרגיל הצנחנים (זה קרה בשעתו גם לאריק שרון...) שודרו והוקרנו שוב ללא הרף. גם בדו"ח וינוגרד ניתן פרסום סלקטיבי שהבליט את הביקורת והסתיר את דברי השבח להם זכה, בניגוד למבוקרים האחרים.

 

יהיה זה הוגן ונדרש ממני, כמי שעובד לצידו של עמיר 16 שעות ביממה, ונמצא איתו ברגעי הכרעות קשות, לדווח על מה שנעשה מאז המלחמה במערכת הביטחון ובצה"ל ועליו לא דיווחה התקשורת.

 

בינואר 2007 הושלם בצה"ל תהליך עבודתן של עשרות ועדות מקצועיות שהפיקו את לקחי המלחמה והציגו את מסקנותיהן לרמטכ"ל ולשר הביטחון. בעקבות המלצות אלה הואצה באופן חסר תקדים תוכנית האימונים בצה"ל. מספר ימי האימונים של חיילי המילואים הוגדל פי שלושה, ובמקביל התחלנו גם במהלך מואץ של הצטיידות והתחמשות.

 

נבלמו כמעט לחלוטין פיגועי הטרור מהגדה המערבית, למרות ניסיונות בלתי פוסקים של הארגונים השונים לבצע פיגועים בישראל. הייתה זו התקופה השקטה ביותר מבחינה זו מאז פרוץ האינתיפאדה השניה. בוצעו מאות מבצעים כנגד הטרור כמעט ללא נפגעים לכוחותינו וללא פגיעה בחפים מפשע.

 

יחד עם זאת ניתנו הקלות רבות לאוכלוסיה הפלסטינית, שזכו לשבחים אף מפיה של מזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליזה רייס. הרחבנו במסגרת זו את פעילות מעברי הגבול בקרני ובמקומות אחרים כדי לעודד את הכלכלה הפלסטינית, לשם הורדת מפלס העוני והייאוש.

 

אחרי שנים של חוסר מעש, שר הביטחון יזם את מיגון מוסדות החינוך בישובי עוטף עזה. שר הביטחון אף יזם את פיתוחה של מערכת ההגנה נגד רקטות מתוצרת התעשייה הביטחונית שלנו, לאחר שתוכניות כאלה הוקפאו בשנים האחרונות. הוא חידש את איסוף ערכות המגן מהאוכלוסייה לשם רענון לאחר שנים שבהן לא בוצע הדבר למרות החלטות ממשלה.

 

עמיר פרץ שהכרתי בשבעת חודשי עבודה צמודה, אינו דומה כלל לקריקטורה של "ארץ נהדרת", או לדמות המצויירת ברשעות בתקשורת. הוא איש אחראי, רציני, פיקח ויורד לפרטים. אבחר בו בלב שלם.

 

חבר הכנסת ד"ר אפרים סנה משמש בימים אלו כסגן שר הביטחון.

 

לובה אליאב: פינס - כי פיו וליבו שווים

ישנן כמה סיבות בגינן בחרתי לתמוך במועמדותו של אופיר פינס ולסייע לו במירוץ לראשות מפלגת העבודה. הסיבה המרכזית היא שאני רואה את אופיר כתלמיד מובהק שלי ושל דרכי, מנהיג שנשאר נאמן לערכים הבסיסיים של תנועת העבודה, גם כשהיה צריך לשלם על כך מחיר אישי.

 

כמוני, גם אופיר רואה את השלום ואת המאבק להשגתו כבעיה קיומית שמחובתנו כמדינה לעשות הכל על מנת להביא לפתרונה. שנינו מחזיקים בדעה כי רק אם מדינת ישראל תשמור על עוצמתה, הן בשדה המדיני – ביטחוני, אך לא פחות חשוב מכך בתחום הכלכלי והחברתי, רק אז נוכל לסלול דרך לשלום אמת עם הפלסטינים.

 

אופיר הוא גם נושא הדגל החברתי של ערכי תנועת העבודה המקורית, המבוססים על מאבק ערכי לשוויון וצדק חברתי ולצמצום הפערים הבלתי נסבלים בין אלו שיש להם לבין אלו שאין להם. אופיר מאמין ופועל למתן עדיפות לפריפריה על המרכז, הן לפריפריה הגיאוגרפית והן לפריפריה החברתית.

 

אני שמח שהצלחתי, יחד עם אחרים, להחדיר באופיר את האומץ לעמוד על שלו ועל ערכיו ולא להתקפל אל מול מכבשי הלחצים, גם אם עליו לשלם על כך מחיר פוליטי ואישי. אופיר היה תמיד עקבי בדעותיו ובמעשיו, הוא ממעט להבטיח, אך כשהוא מבטיח הוא תמיד מקיים.

 

אופיר אומר דברים ברורים, לא מסתתר מאחורי שתיקות או מאחורי משפטים מרובי משמעות ורואה את עצמו כמשרת ציבור שצריך להיות נאמן קודם כל לאינטרס הציבורי בשמו נבחר. העובדה שאופיר היה היחיד מבין שרי מפלגת העבודה שפרש מהממשלה ולא הסכים לעבור לסדר היום על כניסתו של ליברמן אליה, עשתה אותו למורה דרך פוליטי שדרכו ראויה לתמיכה.

 

אופיר יכול גם לשמש דוגמא למנהיג צעיר שפיו וליבו שווים, לאדם שהצנע לכת איננה בעבורו סיסמא חסרת תוכן – תכונות שכל כך חסרות לנו בנוף הפוליטי הקיים.

 

מכלול הערכים והתכונות של אופיר הופכים אותו למוביל דרך ראשון במעלה במפלגת העבודה ובתנועת העבודה. אופיר הוא מנהיג שיכול להוות דוגמא ומופת לדור הצעיר שמפלגת העבודה זקוקה לו על מנת לבנות את כוחה העתידי. אני מאמין בכל מאודי כי מחובתנו לאפשר לאופיר כנציג של דור חדש, לקבל את הנהגת מפלגת העבודה ולהצעיד אותה בדרכו הערכית והעקבית להנהגת המדינה.

 

לובה אליאב , חתן "פרס ישראל", הוא מוותיקי מפלגת העבודה

  

מוטי צוילינג: דני יתום - בניגוד לסקרים ולרייטינג

אירועי הימים האחרונים בשדרות, השחיתות הציבורית ודו"ח וינוגרד שקובע נחרצות כי הנהגת המדינה כשלה לחלוטין והיא נמצאת במשבר הקשה בתולדות ישראל - כל אלו, מלמדים כי על כל אחד מאיתנו לעשות חשבון נפש ולבחור את האדם המתאים ביותר להוביל את מפלגת העבודה לקראת אחיזתה המחודשת בהגה השלטון.

 

כחברי מפלגת העבודה אנו זכאים לבחור את מועמדנו ליו"ר המפלגה ולראשות הממשלה. מוטלת עלינו החובה והאחריות לפעול למען הגשמת החזון הלאומי של מדינה דמוקרטית שחותרת לשלום, למניעת המלחמה הבאה, ולחיים איכותיים. אין ספק כי הבחירה קשה, ולעיתים מונעים אנו משיקולים פוליטיים או תקשורתיים ובכללם תרבות הרייטינג והסקרים.

 

עם זאת בחרתי לבחור בדני יתום, מנהיג שבמשך 41 שנה שירת את הציבור באחריות ובמנהיגות ראויה להערכה רבה. דני יתום הוא המועמד היחיד שיש לו את תמהיל התכונות הראוי למנהיג מפלגה ומדינה. לדני הניסיון המדיני הרב ביותר - הוא לקח חלק משמעותי בכל שיחות השלום עוד בתקופת רבין ז"ל, וניסיון ביטחוני רב שהחל בשירותו בצה"ל בסיירת מטכ"ל, דרך תפקידו כאלוף פיקוד מרכז, ראש אגף תכנון וראש המוסד. לכל אלה מצטרף ניסיונו הפוליטי והפרלמנטרי בכנסת לאורך שתי הקדנציות האחרונות.

 

את כל תפקידיו אלה הוא ביצע באחריות, עם הידע והניסיון הדרושים להוביל את מפלגת העבודה למחוזות שכולנו חפצים בהם, אבל מעל הכל עם יושר אישי ועם יחס אישי לחברי המפלגה ולציבור. דני הוא בראש ובראשונה איש ישר ואוהב אדם. דני ישקם את המפלגה, יחזיר לסניפים ולחברי המפלגה את מקומם הראוי בהנהגה ומעל לכל הוא לא ישכח אותנו - ציבור המצביעים. אני קורא לכל חברי מפלגת העבודה, וותיקים וצעירים כאחד, לא ללכת שולל אחר הסקרים ולהצביע למועמד היחיד שכולנו היינו רוצים לראות בהנהגת המפלגה – דני יתום.

 

מוטי צוילינג הוא מרצה באוניברסיטת בר אילן.

 

הביא לפרסום: רועי מנדל
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
א.ב יהושע. בלי היסוס באילון
צילום: שאול גולן
חיים גורי. ברק, למרות השגיאות
צילום: בועז אופנהיים
אליאב. פינס, אחד מתלמידי
צילום: בועז אופנהיים
צילום: עופר עמרם
סנה. עמיר רציני ופיקח
צילום: עופר עמרם
מומלצים