למה עיריית ת"א לא פועלת נגד התעללות בסוסים?

"רציתי לדעת אם קיים חוק כלשהו נגד עגלונים ובעלי סוסים בתל-אביב ואם יש מקום שאליו אפשר לפנות כאשר אני רואה עגלונים בכבישים. כי בכל פעם שאני רואה אותם (וזה קורה הרבה) ממש בא לי לבכות", כתבה איילת (השם המלא שמור במערכת) לעיריית תל-אביב. "הנושא שהועלה בפנייתך אינו בתחום טיפולנו", השיבה לה נציגת מחלקת פניות הציבור. "לפי מיטב הבנתי וידיעתי לא קיים חוק נגד עגלונים ובעלי סוסים, אך קיימים חוקי תנועה עירוניים להסדרת התנועה. ככלל, הסדרי תנועה עירוניים הינם בטיפול מחלקות התנועה הרשותיות/עירוניות. באפשרותך לפנות למחלקת התנועה ולברר אם יש טיפול בנושא".  

פנייתה של איילת למוקד העירוני איננה חד-פעמית. רבים מתושבי תל-אביב נחרדים כל אימת שעגלת אלטע-זאכן רתומה לסוסים וחמורים מוזנחים עוברת בסביבתם. חלק מהם גם עוקבים אחר המאבק המתמשך של ארגוני זכויות בעלי-חיים להוציאם מהרחובות, שבינתיים אינו נושא תוצאות. "אני מיואשת מהמצב",

איילת אומרת. "אם מהאגף שאמור לדאוג לרווחתן של החיות לא זכיתי להתייחסות, אני בספק אם ממחלקת התנועה תבוא הישועה".  

גם ממועצת העיר תל-אביב-יפו, מתברר, ספק אם הישועה תגיע. אורנה בנאי, חברת המועצה מטעם מפלגת הירוקים, העלתה בדצמבר 2006 הצעה לחיסול תופעת ההתעללות בסוסים וחמורים בעיר. המועצה החליטה לאמץ את הצעתה, לקיים דיון בנושא וכן כי אחת לחצי שנה יוגש לחבריה דו"ח על פעולות העירייה בנושא. אלא שהדיון, שהיה אמור להתקיים בחודש שעבר, נדחה במפתיע - ומאז לא נקבע לו מועד חדש. למעלה משבעה חודשים חלפו מאז התקבלה ההצעה, אך לעירייה עדיין לא ידוע מתי יעסוק פורום המועצה, המתכנס אחת לחודש, בהפסקת ההתעללות.

"סוסים וחמורים משלמים את מחיר האדישות". אלטע-זאכן (צילום: "הכל חי")

"זו שערורייה שלא שמים לכך קץ"

בינתיים, בשבועות האחרונים עשרות אלטע-זאכנים המתפרנסים מרוכלות נאבקים על הזכות לרתום לעגלותיהם סוסים וחמורים ללא פיקוח. אגודת "צער בעלי-חיים" התל-אביבית נאלצת לספוג את זעמם, לאחר שהפגינו מול בית המחסה שלה נגד הכוונה להעביר חוק עירוני שיחסל את עסקיהם - וכנגד פעילותה לחילוץ סוסים וחמורים שעברו התעללות. "בעלי סוסים וחמורים שהאגודה החרימה בשיתוף עם המחלקה הווטרינרית מאיימים עלינו מדי יום, מקיימים הפגנות ותהלוכות אומללות ומצפצפים על החוק באין מפריע", מתקומם דובר האגודה גדי ויטנר, המציין כי העירייה סירבה לבקשה לסייע בהצבת שומרים נוספים על בית המחסה. "העירייה החלה מהלך מאוד הומני ואנחנו מקווים שלא יאפשרו עוד לסוסים וחמורים פצועים, מוכים ומזי רעב, להסתובב ברחבי העיר", הוא מוסיף.

על הסחבת המתמשכת בקיום הדיון המובטח זועמים גם בעמותת "תנו לחיות לחיות". לאחרונה שיגר מנכ"ל העמותה עו"ד ראובן לדיאנסקי מכתב לראש העיר רון חולדאי, ודרש לערוך את הדיון בדחיפות. תשובה מחולדאי, אגב, לא הגיעה עד היום. "אני מוחה על היחס האדיש של עיריית תל-אביב-יפו לתופעה הכל-כך

מכוערת של סוסים וחמורים הרתומים לעגלות ומובילים סחורות, מיטלטלין וברזלים ברחובות", אומר לדיאנסקי. "זו שערורייה שלא שמים לכך קץ למרות ההבטחות".

האם בקיץ יזכו הסוסים והחמורים בעיר להקלה? לדברי טלי לביא, דוברת עמותת "הכל חי", לו נאכף חוק עזר עירוני המחייב להחזיק סוס או חמור ברישיון בלבד, היה נמנע סבל רב. "המצב לא היה מגיע לכדי פינוי חמורים גוססים או שיקום איטי של סוסים שנראים כמו שלד מהלך", היא מוחה. "במקום להירתם להגנה על בעלי-החיים חסרי האונים באופן מידי, הטיפול בהתעללות בהם נעשה בעצלתיים. הסוסים והחמורים משלמים את מחיר האדישות והביורוקרטיה, ודחיית הישיבה רק מוסיפה לתחושת הזלזול". 

מעיריית תל-אביב יפו נמסר בתגובה כי, "העירייה ממשיכה בפעילות אינטנסיבית להחרמת סוסים שמצבם הפיזי והבריאותי ירוד. משנת 2006 ועד היום הוחרמו 29 סוסים וחמורים שהועברו לטיפול ושיקום ארוך. העירייה נחושה בעמדתה למגר את התופעה, ושכל החפץ להחזיק קלוטי פרסה יהיה מחויב להחזיקם ברישיון ובתנאים שימנעו סבל וצער מבעלי-החיים ומטרדים מאופן החזקתם. אחזקת קלוטי פרסה בעיר תאושר בכפוף לחוקי המדינה כמו חוק צער בעלי-חיים, חוקי התנועה והחנייה וחוקי העזר העירוניים".