הגרסה ההודית לשחרזדה
"נער החידות ממומביי" הוא מעין גרסה הודית לאלף לילה ולילה, רק שהאגדות שבו ממש לא קסומות, אלא מתארות אלימות ומצוקה. מה בכל זאת קסום? ההומור של הגיבור שמספר אותן
"נער החידות ממומביי" משתלב היטב במגמת ההתעניינות של קוראים במערב בכותבים הודיים המגלים בו זמנית חוש ביקורתי של מי שגדלו בתרבות מורכבת ועתיקה ומכירים אותה על כל גווניה, ויכולת התפעמות של מי שמסוגלים להתבונן בה מבחוץ, ולכן לא מפתיע שמיד עם צאתו הוא תורגם לכעשרים שפות ובימים אלה שוקדת חברת הפקות בריטית על גרסת הקולנוע שלו.
"נער החידות ממומביי" הוא אמנם ספר הביכורים של ויקאס סווארופ, דיפלומט בשירות החוץ ההודי, אבל הוא כתוב באותו סוג של פתיינות שבה נקטה ארונדהטי רוי בספרה "אלוהי הדברים הקטנים" (להבדיל, נניח מרושדי או נאיפול לפניה): הגיבור הוא נער רחוב שמעולם לא למד בבית ספר, יתום אסופי השורד אך בקושי מאורעות מזוועים החל משוד וכלה ברצח, ספוג אלימות, מצוקה, עוני ואכזריות, אבל לא מיואש ולו לרגע, בזכות איזו חיוניות עמוקה המנהלת גם את העלילה וגם את השקפתו של המספר, ובזכות מעטפת של הומור, הצובעת את כל הקשיים בספר בצבעים פולקלוריסטיים שובי עין ולב.
ראם מוחמד תומאס, הנושא שם שהוא תערובת של הינדו, איסלם ונצרות (כשנאסף כתינוק נטוש, התווכחו נציגי שלוש הדתות למי הוא שייך, וכפי שהוא מעיד – למזלו, מר סינג לא יכול היה להגיע באותו יום), הוא כאמור נער רחוב, שחייו מתנהלים בין מצבים מחרידים התובעים ממנו מידה גדולה של פקחות ומזל. בראשית הספר הוא זוכה בפרס הראשון בחידון טלוויזיה, האמור להעניק לו מיליארד רופי, אולם מאחר שהמפיקים מעולם לא התכוונו לשלם את הסכום, הוא מושלך לכלא בתקווה שיודה כי הוא רמאי. עורכת דין שמופיעה לפתע פתאום ומציעה לעזור לו תובעת ממנו הסברים כיצד ידע, למרות שהוא אנלפבית ובור, לענות על 12 שאלות החידון, והוא פורש בפניה את סיפור חייו המורכב והמפותל, שבתוכו שזורות באורח פלא גם התשובות שהובילו אותו בסופו של דבר לפרס הגדול.
סיפור מרתק וקולח
עורכת הדין שומעת מפי הנער סיפור אחרי סיפור, מעין גרסה מודרנית ל"אלף לילה ולילה", אלא שבאגדות הללו הצבעים, הקולות והריחות אינם קסומים כל כך, אלה צבעיה וקולותיה וריחותיה של בומביי של ימינו, עיר קשה ודחוסה, עיר שבה בעלים מכים את נשותיהם ואונסים את בנותיהם, עיר שבה מטילים מומים בילדים על מנת להכשיר אותם לקבצנות, עיר שבה שודדים אינם מהססים לתקוף נשים הרות, ומעשי התעללות נעשים בשמה של הפרדת המעמדות המסורתית. למרות זאת, ולמרות המבנה הזהה של כל אחד מהפרקים, סווארופ מצליח לייצר סיפור מרתק וקולח, נע קדימה ואחורה בזמן, ודג מתוך אותם מצבים מורכבים בעיקר את פתיתי האנושיות שלא תמיד קל להבחין בהם.
הספר לא נטול חולשות: יש בו רגעים צפויים מאוד ולעתים גם עומס מעייף של מצבים דרמטיים. על כך מחפה העובדה שדמותו של הנער המספר כובשת מאוד. הוא אינו ממש גיבור, להפך, הוא מלא חולשות, לעתים פחדן, לעתים נאיבי, לעתים אלים ומתפרץ ולעתים סתם טיפש חסר ניסיון, ולכן לא תמיד מסתיימות העלילות שלו בטוב. הסוף גם הוא.... אתם יודעים מה? הסוף מפתיע, ובואו נשאיר את זה ככה. רוצו לקרוא.
נער החידות ממומביי, מאת: ויקאס סווארופ. מאנגלית: סיגל אדלר, הוצאת אחוזת בית
לפנייה לכתב/ת 
