סקירה: כרטיסי מסך זולים - הדור הבא

עוד ב-HWzone: עכשיו - DDR3 להמונים

החשש העיקרי של הלקוחות הפוטנציאליים של הכרטיסים הללו הוא אם הם חזקים מספיק בכדי להפעיל את משחקי ה-DirectX 10 העתידיים בצורה שתאפשר להם להנות מהאפקטים המרשימים והריאליזם, אך לא לאבד את הזרימה החלקה של

המשחק. בהחלט יכול להווצר מצב בו משחק DX10 כלשהו יכביד על כרטיס המסך עד כדי כך שהמשחק יקרטע וחווית המשחק תפגע, דבר שידרוש את הפחתת האיכות הגרפית – אותה איכות שבדיוק עבורה נקנה הכרטיס מלכתחילה – אכן מצב אבסורדי משהו.

בביקורת זו נבדוק את הביצועים של כל סדרת הכרטיסים הזולים יותר של NVIDIA, החל מכרטיסים לשוק הביניים, כלומר במחיר של עד 1,300 ש"ח וכלה בכרטיסים לשוק הנמוך, העולים עד 700 ש"ח.

הפעם עשינו שימוש בכרטיסים מתוצרת חברת Inno3D, חברה ותיקה בתחום אך פחות מוכרת בארץ, שכן היא אינה זוכה להרבה כותרות היות והכרטיסים שלה לא מתבלטים במיוחד על פני המתחרים.

גרסאות חלשות של הכרטיסים החזקים  

בביקורת הקודמת שלנו על כרטיסי המסך של NVIDIA, סקרנו באופן נרחב את כל אותן טכנולוגיות בהן עושים שימוש כרטיסי הדור השמיני. מכיוון שהכרטיסים אותם אנו בודקים היום מבוססים על אותה ליבה ואותה ארכיטקטורה, ההבדלים ביניהם באים לידי ביטוי אך ורק בכמות המעבדים, רוחב הפס ותדרי הזיכרונות והליבה.

שלושת הכרטיסים נבדלים ביניהם בכמות ה-Stream Processors, שהם למעשה הגורם שמבצע את העיבוד הגרפי. באופן טבעי, ככל שישנם מעבדים יותר, כך מתבצעים חישובים רבים יותר עבור כל מחזור שעון. לשם השוואה, בכרטיס ה-8800GTX (החזק ביותר בסדרה) קיימים 128 מעבדים שכאלו.

תדרי המעבדים לעומת זאת דווקא גבוהים מאלו של ה-8800GTS וה-8800GTX (למעט ה-8500GT), וזאת משום שהשבבים עצמם קטנים יותר (מבחינת כמות הטרנזיסטורים), לכן קל יותר להפעיל אותם במהירויות שעון גבוהות יותר, והדבר מחפה

במעט על המחסור במעבדים אלו לעומת הכרטיסים היקרים יותר. גם מבחינת הזיכרונות אנו עדים לאותה תופעה, כאשר כמות הזיכרון הקטנה יותר מאפשרת שימוש במהירויות שעון גבוהות יותר.

צוואר הבקבוק של כרטיסים אלו הוא ממשק הזיכרון, שכן 128bit אינם מספיקים על מנת לאפשר ביצועים סבירים במשחקים. בהמשך השנה אנו צפויים לראות גרסאות 256bit של כל הכרטיסים בסדרה שגם יתהדרו בכמות זיכרון כפולה של 512MB.

את הכרטיסים הללו בהחלט יהיה מעניין לבדוק שכן הבדל המחירים ביניהם לבין הכרטיסים הנוכחיים אינו צפוי להיות גדול במיוחד, לעומת תוספת הביצועים שתהיה, ככל הנראה, משמעותית.

וידאו ב-High Definition

עד עכשיו דיברנו על כך שהכרטיסים מהווים גרסאות מוקטנות ומוחלשות של הכרטיסים החזקים והיקרים הנמצאים מזה זמן רב בשוק, אך תיאור זה איננו מדויק. הליבות הגרפיות של כרטיסי ה-8600 וה-8500 מוסיפות (ליתר דיוק משפרות) את אחד הפיצ'רים הבולטים של הכרטיסים היקרים יותר, ואף מציעים ביצועים עדיפים על פניהם בתחום זה.

מדובר על מנוע עיבוד הוידאו המחודש שעושה את דרכו לכרטיסים הללו – עם השיפור המתמיד באיכות הוידאו (בעיקר בתחום ההבחנה הגבוהה), זיהתה NVIDIA את הצורך ביכולת עיבוד איכותית ומהירה ככל האפשר גם על המחשב הביתי. מטרתו העיקרית של מנוע עיבוד הוידאו היא להקל על המחשב עיבוד וידאו באיכות HD, כך שהדבר יתבצע כמעט ללא כל תלות במעבד הראשי.

כאן המקום לציין כי בכדי להנות מיכולות אלו, התוכנות בהן נעשה שימוש לצורך פריסת תוכן הוידאו צריכות לדעת לנצל אותן כראוי. למרבה המזל הגרסה האחרונה של PowerDVD כבר תומכת בכל התכונות הללו – אמנם התמיכה בינתיים היא רק במערכת ההפעלה Windows Vista, אך גרסה מעודכנת של התוכנה ל-Windows XP צפויה לצאת לקראת החודש הבא.

הביצועים

את מבחני הביצועים שלנו התחלנו כרגיל עם האפליקציות 3DMark 2005 ו-3DMark 2006. בשני מבחנים אלו אנו רואים את

הדירוג הצפוי בין שלושת הכרטיסים, כאשר ה-8500GT הוא, כצפוי, החלש ביותר וה-8600GTS הוא החזק ביותר. עם זאת, ההפרשים עצמם הם מעניינים שכן ה-8500 נמצא הרחק מאחור ואילו ה-8600GT, שעולה רק כמה מאות שקלים יותר, מציע ביצועים גבוהים פי 2 לערך.

הכרטיס המתחרה של AMD באותו טווח מחירים הוא ה-1950Pro המתומחר כמעט באותו מחיר כמו ה-8600GTS, אך אינו תומך ב-DirectX 10 – הוא איננו מצליח להביס את ה-8600GTS בעת הרצת המבחן ללא פילטרים, אך עם הפעלתם מתגלה חולשתם העיקרית של כרטיסי NVIDIA – כמות הזיכרון והממשק שלו.

במצב זה, לאחר הפעלת הפילטרים, מצליח ה-1950Pro להעפיל על ה-8600GTS, וזאת בזכות כמות הזיכרון הכפולה, הדרושה לצורך הפעלה חלקה של הפילטרים השונים. אמנם, כפי שציינו בתחילת הביקורת, בקרוב צפויים להגיע לשוק כרטיסי 8600GTS בעלי נפח זיכרון של 512MB, כך שביצועיהם בתחום זה צפויים להשתפר.

אם נעבור למשחקים נראה כי נושא המחסור בזיכרון חוזר על עצמו, שכן ה-8600GTS מפסיד פעמים רבות ל-1950PRO הותיק יותר, לא רק כאשר הפילטרים מופעלים אלא גם כאשר אנו עולים לרזולוציות גבוהות, שכן כמות הזיכרון הנצרך עולה ביחס ישר לכמות הפיקסלים שעל המסך.

קשה להסתיר את האכזבה שלנו מהכרטיסים, שכן מלבד ה-8600GTS שהפגין ביצועים בינוניים המתאימים לטווח המחיר שלו, ה-8500GT וה-8600GT הציגו ביצועים ירודים כמעט בכל המשחקים בהם השתמשנו.

Company of Heroes - התקשה להריץ

במרבית המשחקים, על מנת להנות ממשחק חלק ונעים לעין תאלצו להוריד את ההגדרות הגרפיות לדרגה הבינונית והנמוכה (מבלי לדבר בכלל על הפעלת פילטרים). משחקים חדשים יותר, כגון Company of Heroes כמעט ואינם יכולים לרוץ על

הכרטיסים הללו, מלבד אולי על ה-8600GTS ברזולוציות נמוכות, דבר שודאי לא מבשר טובות לגבי הביצועים בגרסאת ה-DX10 של המשחק הצפויה לצאת בזמן הקרוב.

לעומת זאת, הכרטיסים הפתיעו אותנו לטובה במשחק F.E.A.R שכן גם בהגדרות מקסימאליות הצליח ה-8600GT להריץ את המשחק בצורה מספקת. כמו כן, במשחק Prey אפילו ה-8500GT יצר רושם של כרטיס רציני, שכן ברזולוציה נמוכה קצב המשחק הוא סביר ביותר גם בהגדרות איכות מלאות.

השורה התחתונה

הכרטיסים הזולים של NVIDIA היו אמורים להוות את הפתרון המושלם עבור גיימרים מאותגרים תקציבית, אך האם כך הדבר? מהבדיקות שלנו עולה כי ביצועי הכרטיסים הללו באפליקציות DirectX 9 לא מרשימים במיוחד, ואפילו כרטיסים ישנים יותר מצליחים לגבור עליהם במבחנים מסוימים. אמנם אפליקציות DX9 אינן מעידות ישירות על הביצועים באפליקציות DX10, אך ניתן להעריך כי כח העיבוד שיידרש עבור אפליקציות אלו הוא רב יותר (בשל הגרפיקה העשירה יותר) כך שבהחלט ייתכן שחלק מהכרטיסים שבדקנו יוצאים את שערי המפעל כשהם פשוט חלשים מדי מכדי להריץ משחקי DirectX 10 בקצב מספק.

כיום, הכרטיסים הישנים יותר מאבדים ממחירם עם השקת הכרטיסים החדשים, מה שהופך אותם ליותר ויותר משתלמים עבור המשחקים שקיימים כיום (וגם אלו שייצאו בתקופה הקרובה). כמו כן, אל לנו לשכוח שגם AMD מתכוונת להשיק בקרוב כרטיסי DirectX 10 זולים, כך שה-8500GT וה-8500GT/S לא נראים כאופציה הטובה ביותר נכון להיום.